על הפרק

לצפייה והורדה! שיעור בהלכות שמיטה - "בעניין עקירת אילן סרק שנטעו בשמיטה", מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, וראש כולל "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, ומח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". השיעורים נמסרים בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו, מדי יום ראשון בערב. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

לרגל יום היארצייט לפטירתה של הרבנית מרת זהרה (שרה) בת הרב שלום שוכר ע"ה, אמו של מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מצ"ב לעיון קונטריס "אוהל שרה" על הלכות הדלקת נרות שבת, מאת נכדה המחבר הרה"ג משה רצאבי שליט"א - מח"ס בנין משה על הלכות שבת, ובארות משה על פסקי מהרי"ץ ועוד, וראש כולל "פרי צדיק" בחריש ת"ו ורב קהילת "פעולת צדיק" באלעד ת"ו. החוברת יצאה בהוצאה מיוחדת לרגל יום השלושים לפטירתה, תנצב"ה

לקריאה והורדה! שיחת חיזוק בעניין "אמונת חכמים" מאת הרבנית רצאבי תליט"א - אשת מרן פוסק עדת תימן שליט"א, שנאמרה בפני הנשים בחוג משפחתי, לרגל יום היאר־צייט של אמה ע"ה, מרת לאה אשת הרב שאול שרעבי זצ"ל, תנצב"ה. י"ז סיון ה'תשע"ד ב'שכ"ה.

"כפי שאמרתי בעבר, אני אומר את ההערות לפי 'תורה קדומה' עם פירוש רש"י, כיון שזאת המהדורא האחרונה. אמנם אין את המהדורא הזאת בפניכם, אבל אני מעדיף להנציח זאת כך... ההערות שלי, אינן מתייחסות בדוקא לחומש 'תורה קדומה', אני אומר הערות כלליות, רק שאני מקשר זאת ל'תורה קדומה'. למרות, שזה לא מתחיל ונגמר בו. כיון שהוא הספר המצויין ביותר, והמצוי ביותר בקהילותינו..."

"יש כאלה שלוקחים שירים, רוצה לשיר לדוגמא אלאף אלאף ועושה את זה בניגון של גנאוי, זה לא אסור אבל הם רוצים את הקצב ואת הריקוד הזה ולכן הם שרים אפילו שירים מהדיואן עם ניגון של דברים בטלים. בקיצור יש פירצה גדולה מאד בנושא הזה, ואינני יודע אם נצליח לעצור את זה, יש כאלה שאומרים שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, אבל צריכים לדעת יכול להיות שזה קשה ויש בעיה שאין זמרים אחרים, ומי ישיר ואיך ישיר ומתי ילמד, אבל ראשית שלפחות נשאף לתקן את הדבר..."

נאמר בפרשתנו (שלח לך) פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. מה הן י"ג המדות, מהיכן מתחילים למנות אותם, וביאור "פוקד עון אבות... על שילשים ועל ריבעים", הרי אם ריבעים כ"ש שילשים? ודימוי למה שנאמר בדין אתרוג שעלתה עליו חזזית בשתים או שלש מקומות. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק כי תבוא ה'תשס"ט

"הסימן שנתנו חז"ל להכיר בין תכלת ללבן, הוא מפני שקל הוא להבחין זאת בציציות שהם בידיו עתה. מיהו בדורות שאחרי התלמוד, לא נודעה התכלת בשום מקום. ואף שלפני כמאה שנה רצה אחד מרבני האשכנזים (האדמו"ר מראדזין) לחדש התכלת בישראל, אבל כל גדולי הדור לא קיבלו דבריו..."

"מספרים על הרה"ג אברהם גניחובסקי זצ"ל, הוא היה נשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה, שהוא ישב פעם באוטובוס, ובאה אשה חצופה, וישבה על ידו. בדור שלנו, מצוי שהנשים חצופות, בעוה"ר, אינן מתביישות. אותה האשה, לא פחות ולא יותר, באה והתיישבה ליד הרב. מה הוא יגיד? הוא לא רצה לבייש אותה. מה עשה? הוא אמר לה, 'יש לי כרוספדין'... ההיא חשבה, שזאת מחלה מדבקת... והיא נבהלה וברחה מן המקום"

"לא לחנם אבותינו נהגו שבע חוליות דוקא, ולא שלש עשרה חוליות. מפני שישנם כאלה החושבים אדרבה, שלש עשרה זה מצוה מן המובחר, כי כתוב בגמ' מנחות וברמב"ם הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף לא יוסיף יותר משלש עשרה... אבל אבותינו בכל הדורות לא נהגו כך. ואם אתם רואים כאלו שעושים שלש עשרה בזמן האחרון, זה בא להם מאנשי הכת (דרדעים), או שנגררו אחריהם בלי להבין, או שלא ידעו מה המסורת מדורי דורות. אפילו רבינו אברהם בן הרמב"ם כותב בספרו המספיק לעובדי ה', נכון שכתוב כך ברמב"ם, אבל המנהג לעשות שבע..."

נושאי השיעור: הרחבה בעניין אמירת יום הששי ויכולו וגו' בליל שבת מעומד, ובעניין אמירת פיוט יגדל אלהים חי וכו', הערות וחידושים בדברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים על העניינים דלעיל, וחמשה תירוצים לשאלה (מהשיעור הקודם) מדוע איננו עומדים באמירת הפיוט יגדל וכו' אם זאת 'עדות' כמו באמירת יום הששי. המשך התשובה לשאלה מדוע הרמב"ם לא הביא בספרו משנה תורה את י"ג עיקרי הדת, למרות שהביאם בפירוש המשניות. בירור המעשה שהובא (בשיעור הקודם) ע"י מרן שליט"א, כי המקובל הגר"מ שרעבי זצ"ל לא רצה לברך ילד שקראו לו בשם דני, במקום דניאל, כיון שזה אותיות די"ן. בשורה טובה לקראת הדפסת כרך חדש בסדרת הספרים פסקי מהרי"ץ.

גליון "כתרי תורה" - מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג. בגליון: מעלת הכבוד התורה בגילוי • ברכת כהנים פנים כנגד פנים במשנת רבותינו • מדרכי רבי דוד צדוק הלוי זלה"ה. כתר ההלכה: האם צריך בשבת זו להקדים את סעודה שלישית • האם מותר לומר בשבת שהולך לישון ע"מ שיוכל להיות ניעור המתינות בתפילה עבודת ה' • תיבת 'חדשיכם' מלא יו"ד במשנת רבותינו • מדרכי רבי יוסף מדמוני זלה"ה. כתר ההלכה: תלישת כרטיסי פרסים לילדים בשבת • מי שקרא את בצירי במקום את בסגול • טלטול תפילין בשבת שלא לצורך גופו ומקומו. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה, האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית