על הפרק

נושאי השיעור: המשך (מהילולת מהרי"ץ) ביאור תשובת מהרי"ץ זיע"א בעניין ה'פרשיות' שבפרשת צו, 'כל חלב' ו'המקריב', ודבריו בע"ח כי על כל שינוי מוציאים ס"ת אחר, וכן בספרו חלק הדקדוק פרשת נח ע"פ ויהיו כל ימי נח. הערות על דברי מה"ר עמרם קורח זצ"ל בספרו סערת תימן, בעניין מסורת ספרי תורה של־תימנים. שלוש עשרה ראיות והוכחות כי מסורת התימנים היא הכי מדוייקת ומעולה יותר מכל המסורות, ואפילו יותר מן ה'כתר' של בן אשר. והשלמה בבירור העניין כי להרמב"ם היה כתר בן אשר אחר ממה שנמצא כיום. התייחסות לדברי הרב מולקנדוב שליט"א, ולדברי הרב מאזוז שליט"א, לגבי העניין דלעיל. ובעניין ס"ת מקודש ומיוחס של מהר"ם מרוטנבורג, שגם שם יש פרשה ב'כל חלב'. תגובה לגבי טענת הרמ"מ בעניין 'הצליחה נּא', והמסקנא שצריך להיות בדגש. וטעם נפלא לכך על־פי הסוד.

נושאי השיעור: בעניין מדת הרחמנות, וביאור מה שכתוב בגמרא ביצה על עתירי בבל, שהם 'מערב־רב קאתו'. תוספת דברים בביאור מ"ש מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק (פרשת כי תשא) לגבי והעלֵיתָ והעלִיתָ, סימן אֵח"י. שקלא וטריא בחידושו של מהר"ח בן עטאר כי כל הערב־רב מתו בחטא העגל. מקורות נוספים לעניין זה וביאורם. ועפי"ז ביאור נוסף לגבי השינוי דלעיל. פירושים נוספים בעניין זה. הקשר שבין יוסף הצדיק לבין המנורה. תשובות לשאלות בענייני ליל הסדר, האחת לגבי שתיית קפה אחרי ליל הסדר, האם ישנו הבדל בין קפה לקפה, ולמה מרן שליט"א לא ציין בספרו ש"ע המקוצר כי מהרד"ם בשת"ז התיר לשתות קפה. והשנייה בעניין נטילת ידים בברכה לטיפול הכרפס. האם המצה נחשבת מיכלא דאָסוּתא במשך כל ימות השנה.

נושאי השיעור: לגבי מה שאין איסור בל תוסיף במצוות מדרבנן, ביאור היסוד שכתב הרמב"ם בתחילת ספרו משנה תורה. קושי בלשונו שכתב, כך 'אנו' אומרים. ומדבריו לגבי קריאת המגילה, שהיא 'כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה וכו', כדי לברכו ולהללו', נראה לכאורה דס"ל שישנה חובה להלל את הקב"ה, ולא מספיק רק לקרוא את המגילה. השלמה [לשיעור הקודם] בעניין ההוכחה מנוסח מא כ֗בר וכו' באגד"פ, כי אין בו הודאה, בשונה מפסוקי חסדי י"י אזכיר וגו' לפני קריאת המגילה. תוספת בביאור דעת רש"י, עפ"י מ"ש בשפתי חכמים. דבריו בעניין הלל הגדול, כי יש בו קס"ו תיבות. וחידושו כי מ"ש 'קרייתא זו הלילא', הכוונה היא על הלל הגדול. וקישור הדברים אל הרמזים שכתב בספר חמדת ימים. ראיה מדברי ספר קרית חנה דוד, כי 'קריאתה זו הלילא' היינו, שקריאת המגילה עצמה היא הלל. מסקנא לדינא לגבי ספק הגרשז"א בהליכות שלמה, מה יאמר מי שאין לו יכולת לומר את כל ההגדה, ומה הדין לגבי מי שלא הודה להקב"ה בקריאת המגילה או בהגדה. תגובה למכתב בעניין הקושיא על המשנ"ב, מדוע התעלם מהרבה ראשונים שפירשו כי מה שאמר רבן גמליאל כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, אין הכוונה שלא יצא יד"ח ממש אלא שלא יצא כראוי, ובעניין למה לא אומרים לגבי הגדה של־פסח שקריאתה זו הלילא. בעניין ברכות ודברים שבקדושה כנגד בית הכסא שדלתו נעולה, והבהרת מרן שליט"א לגבי תשובות לשאלות הנשאלות ממנו בטלפון, במסגרת זמני 'קבלת קהל' בביתו. וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ, אמירת סליחות לאחר השיעור לרגל המצב בארצה"ק, תפילה בעת צרה לכולי עלמא היא מדאורייתא, ודברי מהר"ח סנואני זצ"ל כי הנהגת הקב"ה עם האדם היא מדה כנגד מדה. מוצא מהר"ח סנואני ממחוז שרעב, התייחסות למה שאומרים בשמו כי מה שהם אומרים צירי במקום חולם, 'יש לזה סוד ויסוד על פי הסוד', ודברי מהר"ש שבזי זיע"א שהודה בעצמו כי זהו חירוף וגידוף. התייחסות למכתב שאלה לגבי הגירסא בתפילת שמונה עשרה, מחיה מתים אָֽתָּה רב להושיע, והאם המלה מוריד הטָל מורה על הפסק אתנחא, ולמה בימות הגשמים אין אומרים מוריד הגָּשם. יש לתקן הגירסא בקדושה, כבודו והודו 'מָלֵא' העולם, ולא מְלֹא העולם.

נושאי השיעור: בעניין החילוק שבין יחיד לרבים, באמירת אדם לחבירו 'לך לשלום', דברי בעל שדה יצחק (גואטה). תגובת מרן שליט"א למכתבי הרה"ג חיים לוי הי"ו מארצה"ב בעניין דלעיל, ולגבי מה שאין העולם חוששים להחזיק ולתלות דיוקנאות ותמונות. התייחסות למ"ש מרן שליט"א בשו"ת עולת יצחק כי בבית האבלים מכסים את המראות, כדעת היערות דבש. וביאור מחודש לגבי יוסף שראה דמות דיוקנו של אביו. ובירור דעת החפץ חיים ודעת החזון איש בעניין זה. תוספת שני דברים חשובים בעניין זה, ומכתב מהדיין הרה"ג הלל הלוי שליט"א. המשך בעניין 'לך לשלום' או 'לך בשלום'. תשובה לשאלה בעניין מ"ש מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק פרשת כי תשא, לגבי והעלֵיתָ והעלִיתָ, סימן אֵח"י. וביאור נפלא ממרן שליט"א כי זהו אינו סימן בעלמא, אלא שהדבר קשור אל יוסף הצדיק. והוראה למעשה כי רק גוערים על כך, אם טעה הקורא בספר תורה, אבל לא מחזירים אותו. בעניין פסיקת שופטי בג"צ כנגד בני הישיבות הקדושות שיחיו, מכתב נוסף מאת הר"ח לוי הי"ו בעיקבות מה ששמע מדברי מרן שליט"א [דרך הטלפון] שנאמרו בסעודת פורים, ומה שאמר הגר"ד לנדו שליט"א בעניין זה, ופירוש הנצי"ב בספרו העמק דבר לגבי הפסוק ושמרתם את כל חוקותי וגו' ולא תקיא אתכם הארץ. חשיבות ותועלת התפילות בתקופה זו, על כל הגזירות הפוקדות אותנו בעוה"ר, כי הן מצטרפות לתפילות הדורות שעברו. וביאור מה צריכים לכוון, כשאומרים ב'הפרת עצה', תופר עצת כל אויבינו וצרינו ושונאינו. תזכורת בדבר חשיבות הלימוד באגדתא דפסחא עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, וחלוקת החוברת בחנם למי שמקבל על עצמו ללמוד בה. ובשורה טובה בהוצאת הספר החדש זְהַב שְׁבָא, על הלכות פסח.

המעוניינים להעביר דרך מוסדות יד מהרי"ץ "זכר למחצית השקל" וכן "מתנות לאביונים", ניתן לעשות זאת כעת דרך האתר. קבלה נשלחת אוטומטית במייל חוזר. המעות יינתנו עבורכם 'ביום פורים עצמו' לנזקקים בני עדתינו ק"ק תימן יע"א, ושמות התורמים יועברו בעיצומו של יום פורים, לברכה ולהצלחה מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ברוכים תהיו!

נושאי השיעור: עוד בעניין הישיבה החדשה 'איתן התורה' שתוקם בעזרתו יתב' בעיר אלעד ת"ו, והסיבה שנקראה הישיבה בשם זה, עפ"י דברי הרמב"ם בעניין תינוק שנשבה. שמיעה לגדולי הדור, זהו איתן התורה. משנכנס אדר מרבין בשמחה. מעשה נפלא שהיה בתימן, ביהודי שבכה לגוי 'מפני העניות', על שאיים לאבד את כל יהודי תימן ח"ו. חודש הרמדא"ן לערבים אותיות אדר המן. וְגָבַר ישראל. ושבכל דור ישנו המן חדש. האם אדם שקנה מגילת אסתר חדשה, או ספר תורה חדש, עליו לברך שהחיינו? לפי מנהגינו כרמב"ם שמברכים גם על כל מצוה שהיא קניין לאדם. בעניין כתיבת ספר תורה, והאם מקיימים מצוה גם בקניית ס"ת. באמירת איזו פיסקא בהגדה בליל הסדר, יוצאים יד"ח מעיקר הדין. בעניין זכירת מעשה עמלק, ומניין למד הרמב"ם כי עמלק ארב לעם ישראל בצאתם ממצרים. חידוש בעניין כשנראה סתירה בין מ"ש הרמב"ם בספר המצוות, לבין מה שכתב בחיבורו משנה־תורה.

נושאי השיעור: שתי שאלות על דברי הגמ' בסנהדרין, לעולם יקדים אדם תפילה לצרה וכו', דברי מהרי"ץ זיע"א באשמורות לגבי המלים שבנו אליך בבושת פנינו, ביאור דברי המבי"ט כי כשמתפללים לפני הצרה זאת סיבה שהתפילה תתקבל, דברי ספר משנת אהרן הנוגעים לעניין דלעיל, וכי המינות ורדיפת הדת שבעם ישראל גורמות לצרות בא"י. פירוש נוסף לגבי המלים שבנו אליך בבושת פנינו עפ"י הספר ערבי נחל, ותירוץ על הקושיות דלעיל. בביאור דברי הרמב"ם בסוף הלכות ממרים בעניין ימות המשיח, לגבי הנצרים והישמעאלים. המשך לגבי דברי נפש החיים כי לא אמרינן גדולה עבירה לשמה אחרי מתן תורה, הסבר כי הראיה מהאבות הקד' שלא קיבלו את התורה וכו' אינו מוכרח, וראיות מגדולי ישראל שלא כדבריו. השלמה לגבי דברי הרב סלובייצ'יק והראיה משלמה המלך שרצה להרוג את ירבעם, ובעניין הגירסא בתרגום כי שלמה רצה להרוג את אחיה, והאם תרגום שיר השירים הוא מיונתן בן עוזיאל. תוספת דברים בעניין ישיבת איתן התורה, ובדבר הניגון הישיבתי שהוא ניגון אשכנזי, ומקור השירים של עדות אחרות

נושאי השיעור: החת"ס היה פותח את שיעורו בלימוד מוסר, ודברי מרן שליט"א בעניין החשיבות לפתוח בלימוד בספר הזוה"ק. תגובה למכתב ובו ארבעה תירוצים לגבי ביאור יש חמשה דמים טהורים וחמשה דמים טמאים, וכל העובר עליהם כאילו עבר על עשרת הדיברות. על שלוש נקודות נוספות במכתב דלעיל, לגבי תרגום הפסוק בחרבי ובקשתי, ולגבי כמה מניין השנים לשטרות בשנתנו זו, ולגבי 'איתן התורה' שהיא גימטריא כשמו של מרן שליט"א. תוספת דברים לשיעור מוצש"ק כי תשא התשע"ט, לגבי השאלה האם עניין משנכנס אדר מרבין בשמחה הוא גם באדר הראשון, ותפילת מרן שליט"א על מפלת אויבינו ושונאינו בחודש זה. חשיבות אמירת ג' הפסוקים אחרי התפילה, אל תירא מפחד פתאום וגו', והמלצה להוסיף גם את הפסוק כל כלי יוצר עליך לא יצלח וגו' בפרט בתקופה זאת. השלמה לגבי האליל עם שלושת הראשים, האם הוא קשור להינדים. תגובה לטענה כי מכתבו של האור שמח בעניין ג' השבועות וכו' הינו מזוייף, וראיות מגדולי ישראל הסוברים שהקמת המדינה אינה נגד ג' השבועות, ובדעת הגרי"ז מבריסק. רבים מגדולי ישראל אינם סוברים כדעת נפש החיים, שכתב כי עניין גדולה עבירה לשמה וכו' אינה למעשה אחרי מתן תורה. ביאור נפלא מהגר"י איבשיץ בתשובת ישעיהו הנביא לחזקיהו המלך, בברכות דף י' ע"א, בהדי כִּבְשֵׁי דרחמנא וכו'. ואיך היא פשטות הדברים. שו"ת הציבור, בסוף השיעור.

נושאי השיעור: ביאור הפסוק בפרשתנו (בשלח) ויוגד למלך מצרים כי ברח העם, ויהפך לבב פרעה וגו' ויאמרו מה זאת עשינו כי שילחנו את ישראל מעבדנו, והשלמה לגבי עניין שנאת בני ישמעאל שבאה לידי ביטוי באכזריותם הרבה כלפי בני ישראל. המשך בעניין 'מי שבירך' לעומדים במערכה מול כל אויבינו ושונאינו, והסיבה הנוספת מדוע אנו נמנעים מלהזכיר את הצבא והמדינה וכו' במפורש, ושכאשר יש ריבוי דינים עדיף שלא להזכיר את שם האדם במפורש בפניו. דברים מתוך הספר החדש תורת הקדמונים חלק ג', בעניין תינוקות שנשבו, האם אפיקורוס צריך עדים והתראה, וכן חיזוק לשיטת הנימוק"י והרמב"ן שאין חילוק בין מייסד השיטה לבין בניהם ותלמידיהם, ולגבי דברי החזו"א בעניין דין 'מורידין'. דברי רבנים ספרדים בדורנו אשר מחזקים את מנהגי התימנים, כגון בספר תורת הקדמונים הנז"ל, ובעוד ספרים, ודברי מרן שליט"א בעניין ישיבות שאינן מאפשרות לבחורים תימנים לנהוג כמנהגם, כגון בנפילת פנים. דקדוק בדברי הרמב"ם לגבי הקראים הכופרים בתורה שבע"פ, כי ראוי למשוך אותם בדברי שלום עד שיחזרו ל'איתן התורה', הרחבה בביאור המלה 'איתן', והצעת מרן שליט"א לקרוא לישיבה התימנית החדשה שתיפתח באלעד ת"ו בשם 'איתן התורה'. בשורה טובה בהוצאת שו"ת עולת יצחק חלק שני במהדורא חדשה. אסיפת הצלה בעניין פגעי הטכנולוגיה. בשבח ההוצאה החדשה של לימוד בספר הזוה"ק בכל יום, ע"י מאורות הדף היומי בראשות הרה"ג קובלסקי שליט"א.

נושאי השיעור: ביאור הגר"י איבשיץ זצ"ל מדוע שפת עם ישראל נקראת בשם 'לשון הקודש', והתייחסות למובא בספר עמוד ההוראה לגבי הר"ר כלפון משה הכהן זצ"ל מגרבא שהיה מדבר עם אשתו בלשון זכר, ובעניין קריאת שם לנקבות בשמות של זכרים. הערה לגבי המובא שם בעניין הושטת חפץ מידו ליד אשה זרה, ובעניין לחיצת יד לאשה זרה. התייחסות למכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין ה'מי שבירך' המיוחד לזמן המלחמה עבור העומדים במערכה, כפי שפורסם בעבר בחוברת שערי יצחק

נושאי השיעור: המשך בעניין השאלה איך לדון את אחינו התועים שפרשו מדרך התורה, האם יש להם דין של גוי או של תינוק שנשבה, והשלמה לגבי בניהם ובני בניהם אשר גדלו כך. תגובות מרן שליט"א למכתבים שנשלחו לגבי הנאמר בשיעור הקודם בעניינים דלעיל. המוצא אבידה בעיר שרובה חילונים, האם צריך להשיבה, והאם צריך להתאבל על קרובים חילונים. תשובה לשואל בעניין הנאמר בשיעור הקודם, כי הרמב"ם לא כתב בנ"ד הלשון 'יראה לי' משום שכך קיבל מאבותיו ורבותיו. תגובה לשואל בעניין הנאמר בשיעור לגבי גירסת הגמרא 'ומונח בחותמו של כהן גדול'. בקשת עזרה לצורך המשך הוצאת העלון תוצאות חיים.

נושאי השיעור: בעניין מעות חנוכה לילדים בזמנינו, שאין רצוי לנהוג זאת ולאמץ את הדבר בקהילותינו, כיון שמקורו מאומות העולם בארצות אירופה, וגם מטעמים נוספים. תוספת דברים בעניין הגירסא בנוסח על הנסים, ופושעים ביד 'עושי' תורתך, שהחשמונאים עסקו בתורה. בית דין של חשמונאי גזרו על גויה משום נשג"ז, וקבעו לדורות את הלכות חנוכה שבש"ס. בעניין חשיבותם ומעלתם של לומדי התורה הקדושה - 'עוסקי תורתך' - בזמנינו כיום, והאם יש דין 'תינוקות שנשבו' לאחינו הטועים. גם בזמן החשמונאים, היו מתפללים ומזכירים שם שמים בתחילת יציתם לקרב (וכן קדמונינו בתימן), והיתה מלחמה קשה על העיר עזה. בעניין עשירי בטבת, שחל השנה בערב שבת הבאה, וח"ו שלא תתחדש גזירת חרבן חדש. ושעדיף לא להניח תפילין במנחה זו.

נושאי השיעור: בעניין תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת, ביאור המאמר כל שנה שאין מריעין בה בתחילתה – מריעין לה בסופה, והאם מדובר גם בר"ה שחל בשבת. התייחסות לאסון הנורא שקרה בשמיני עצרת, עוונות שחטאו בהם הנרצחים אשר השתתפו באותה חינגא שהיתה שם וכו'. בעניין הרכבת הקלה שנבנתה ע"י חילול שב"ק, פסק דין מהרה"ג משה רצאבי שליט"א לגבי הצורך להמתין מלהשתמש בה 'בכדי שיעשו', ומסקנת מרן שליט"א עד מתי ראוי להימנע מלנסוע בה. האם בר"ה שחל בשבת, זכות שמירת השבת שלנו היא במקום זכות תקיעת שופר, ומשל נורא מבעל מנחת עני בעניין זה. השלמה בעניין 'מי שבירך' שפירסמו בזמנו רבנים פשרנים, וחשיבות אמירת פסוק כל כלי וגו' בעת שמיעת אזעקה.

נושאי השיעור: על מה ולמה באה עלינו 'מלחמת שמיני עצרת', במה צריך להתחזק ומה עלינו לתקן. התחלת הבירור. הערה קצרה לגבי תקיעה בשופר בעת אמירת י"ג מדות. חזרה לעניין דלעיל, וכוונת דברי מהרי"ץ זיע"א בתחילת איגרת המוסר, בענייני הנהגות התפילה בבית הכנסת, וחינוך הילדים למצוות. ביאור דברי מהרח"ו זיע"א על המזמור לולי י"י שהיה לנו וגו', בעניין ארבע הגָּלִיּוֹת שגלו ישראל, וגלות ישמעאל הקשה מהם שתהיה באחרית הימים. אין סתירה מכך שאנו אומרים מזמור זה בפורים, לאחר קריאת המגילה. ואדרבה. מדברי הרמב"ם באיגרת תימן לגבי גלות ישמעאל, חיזוק לאחד מן הטעמים שהביא מרן שליט"א בעניין תליית ביצי בת יענה בבתי הכנסת, והאם אכן עלינו לשתוק לנוכח גזירות אלו. התייחסות מרן שליט"א למכתב שאלה, האם ניתן להצביע על דבר מסויים שיש לתקנו עקב האסון הנורא, כולל מקורות מגדולי ישראל. השלמה לגבי שני ימי חיתום הדין, יום הכיפורים והושענא רבה, ביאור העניין כי מהאסון הנורא שאירע בשמיני עצרת משמע כי לא זכינו בדין, תשובות לדברי הרב יחיאל יעקובזון שליט"א כי הדרך וההשקפה דלעיל איננה נכונה, ולראיה שהביא ממלחמת יום הכיפורים שאז עדיין לא נחתמו, ובירור אימתי בדיוק הוא זמן מסירת הפתקין בשמיני עצרת לביצוע גזר הדין רח"ל. האם ניתן לקשור את מצבינו כיום, ל'חבלי משיח' ולמלחמת גוג ומגוג, בירור האם מלחמת גוג ומגוג תתחיל בחג הסוכות, כי הפטרת שבת חוה"מ סוכות מדברת בעניין זה. חובה להתגבר על יצר ההסתכלות במכשירים הטמאים אפילו לגבי מה שקורה כעת במלחמת שמיני עצרת, ובעניין הסכנה שבראיית דברים כאלה אכזריים ונוראיים. מה עלינו לעשות בעת המלחמה, וחשיבות אמירת ויושע וגו' כאשר ההיכל פתוח.