על הפרק

נושאי השיעור: המשך ביאור התשובות לשתי החקירות האחרונות [מתוך י"א החקירות שהובאו בשיעור הקודם] בעניין כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף. החקירה הראשונה היא, מה הן הכוונות שצריך לכוון, פרט לְמה שצריך לכוון ע"ד הפשט. סיום בירור התשובה לחקירה האחרונה, האם כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף מותרת לכתחילה. הרחבה בעניין ההיתר לכתוב זאת וכיו"ב בשלוש שלוש תיבות, ראיות כי מנהג כל ישראל מדורי דורות הוא להקל בכתיבת פסוקים מן המקרא, כדעת הגאונים והרי"ף וסיעתם, דלא כהרמב"ם והש"ע. לדעת האוסרים, המדובר הוא לא רק לגבי פסוקים מן התורה, אלא אף מנביאים וכתובים. אלול בַּפֶּתח. בעניין סיום בפסוק טוב בהפטריות חזון, איכה היתה, שובה, עפ"י מנהג ק"ק תימן יע"א, ביאור תמיהת מרן שליט"א ע"ד מהרי"ץ, והתייחסות למי שניסה לכתוב יישוב על תמיהה זאת. תוספת שמוסיף מרן שליט"א בכלל הפסוקים שלפני ההבדלה במוצש"ק, בימים הללו, נגד כל האויבים הקמים עלינו לכלותינו, לאחר הפסוק ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'.

נושאי השיעור: המשך [לשיעור הקודם] ביאור מה שהביא החיד"א בשם חכמי קשטיליה, כי בתפילת משה רבינו 'אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו', לימדו את משה רבינו ע"ה מן השמים שאם יאמר פעמיים 'נא' אזי תפילתו תתקבל. והשלמת התשובות לערעורי חכם אחד בקובץ מוריה, בעניין דלעיל. ביאור ובירור הסיפור על הגרי"ז מבריסק, ששמע רב אחד שאמר כי מי שהוא קנאי אינו יכול להיות מנהיג, ודוגמא להבדל שבינו לבין החזו"א לגבי מי שרצה להפסיק מלומר תיקון חצות מכיון שכבר קמה מדינת ישראל. תוספת דברים בעניין גדולת חכמי קשטיליה, הרחבה בכך כי מסתמא מקור הדברים בעניין דלעיל הוא מחז"ל. ובלא"ה אי אפשר 'להמציא' דברים כאֵלו, שאינן סברות ופירושים בעלמא. אם באמירת תיבת 'נא' פעמיים מועילה שהתפילה תתקבל, מדוע צריך שתהיה ברית כרותה לי"ג מדות שאומרים דוקא בעשרה, שאינן חוזרות ריקם, ולהתאמץ בכך. יאמרו 'נא' 'נא' ביחידות, ותו לא צריך. בירור הכוח הטמון בעניין אמירת 'נא' פעמיים. תשובה לשואל מאי שנא נדון דידן, ממה שאמרנו בשיעורים לשעבר, כי אפשר לגדולי ישראל להמציא דברי סגולות מעין אלו. י"א חקירות בעניין כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף, כגון לגבי צורת הכתב וסוג הקלף, מה צריך לכתוב, ומה הן הכוונות שצריך לכוון.

נושאי השיעור: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וגו' [הפטרת השבוע], עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם וגו', מהו ההבדל שבין 'ציון' לבין 'ירושלם'. וביאור הנוסח שאנחנו אומרים בסיום תפילת שמו"ע, וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם וכו'. מהו הקשר של תוספת זאת, לנוסח עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו וחסדיו וכו'. ומדוע אומרים בסוף הנוסח פעמיים אמן, 'אמן ואמן'. השלמה לשיעור הקודם, בביאור דברי החיד"א בנחל קדומים [פרשת ואתחנן] בשם חכמי קשטיליה בעניין אמירת פעמיים 'נא' בתפילה, כי דבר זה מועיל שהתפילה תתקבל. ומה שהביא כי המקור הוא מכך שפעמיים נא זהו גימטריא מיכאל, ותירוץ על מה שפקפק ונשאר ב'צריך ישוב'. התחלת תשובות לחכם אחד שערער על כל העניין דלעיל, לגבי אמירת פעמיים 'נא'. בקשת עזרה לתמיכה במשפחת ת"ח. פירוט והרחבה בעניין שאלות ותשובות הרנב"ן, המובאות בספר החדש אור הנר חלק ג'.

נושאי השיעור: בעניין אמירת ה'רשות' לברוך שאמר, מאת כמהר"ר שלמה בן יעקב זצוק"ל, מפי מרן שליט"א בשבת היאר־צייט של אביו כמה"ר נסים רצאבי זצ"ל. בשבח הקובץ החדש 'אור הנר' חלק שלישי שיצ"ל לאחרונה, בו מבואר בהרחבה [בין היתר] ע"י מרן שליט"א הפיוט-סליחה נאֻם עבד וכו', ואשר תיאמר גם בסיום השיעור הזה, במסגרת 'עצרת תפילה' לרגל המצב החמור השורר בארצה"ק, אשר אויבינו יהמיון וגו'. שלושה חידושים נוספים (פרט למה שנדפס כבר בקובץ אור הנר הנז"ל) הנוגעים לפיוט-סליחה זה, אשר קשורים אל פרשתנו הבאה [ואתחנן]. השלמה בעניין סעודת הבראה בסיום השבעה. התייחסות למכתב בעניין פת של גויים, שלא בשעת הדוחק. תגובה למכתב בעניין סעודת הבראה, ועניין הפיאות-'סימנים'. בשורה טובה בהוצאת הספר תורה שלמה על פרשת דברים, מדרש המובא שם לגבי הפסוק לא תיראום וגו', ועל־פי־זה הבנה בטעמים שבמלה 'לא, תיראום'. ורמז בפסוק זה, שלא נפחד מאומות העולם בימי בין המצרים. תגובה למכתב בעניין מה שדיבר מרן שליט"א לגבי התימנים החות'ים, ורמז למה הם מכוונים את התקפותיהם דוקא לעיר אילת ותל אביב. טעמים נוספים למנהג העולם, לומר פיטום הקטורת בתפילת מנחה של תשעה באב. ומסקנת מרן שליט"א שאפשר לומר זאת, ואפילו הדבר רצוי. בעניין חידוש מנהג תליית ביצת בת היענה בבית הכנסת, ואחד מן הטעמים לכך, מפני שזהו 'זכר לחרבן' בבית הכנסת.

נושאי השיעור: הודעה על כי בסיום השיעור, תתקיים תפילה מיוחדת להצלת והצלחת עם ישראל, ואמירת 'פיוט-סליחה' מיוחד שנתחבר ע"י מו"ר הגאון נסים – הרנב"ן - רצאבי זצ"ל, הפותח נאֻם עבד. ביאור כוונת תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק [ישעיהו ס"ב, א'] לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט. עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וגו'. כי הסיבה שהקב"ה עושה שיהיו תמיד מלחמות בין הגויים עצמם, עד ביאת משיח צדקנו, היא בכדי שלא יהיה להם פנאי להילחם עם ישראל. והרחבה בביאור נוסף. השלמה לשיעור הקודם, בעניין דברי הגה"צ ישראל אבוחצירה, לגבי קטרוג שר ישמעאל בשמים, כנגד עם ישראל שאינם שומרים על גדרי הצניעות, ותשובה נוספת לטענתו זאת, כי זה בגלל שהם אוכלים בשר גמל, שטבעו צנוע. כוונת מהר"ש שבזי זיע"א בשירה שבת מנוחה היא וכו' 'תשמיד לאיש שעיר, בזוי וגאה', היא על התורכים אשר שלטו בזמנו בארץ תימן. והצעה להוסיף כיום את המלים 'תשמיד לאיש פרא, מאוס וגאה', לצורך מצבנו. בעניין הסגולה המיוחדת שישנה באמירת פיטום הקטורת, תשובה לשואל האם מותר לכתוב את פיטום הקטורת על קלף וכו', והאם מותר להשתמש ב'מכואט' של ס"ת לצורך נביאים וכתובים. ביאור דברי גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין חשיבות אמירת פיטום הקטורת, וכי אין צורך לומר פעמיים פיטום הקטורת בשחרית. הבנת דברי ספר סדר היום, כי הוא עַרָּב לכך שמי שיקרא פעמיים ביום את פיטום הקטורת מתוך קלף כשר כמו ס"ת וכו', יינצל מכל הצרות. תירוץ אחד לשלוש שאלות. א' מדוע מנהג העולם לומר פיטום הקטורת בתשעה באב במנחה, אף שאסור עדיין אז בתלמוד תורה. ב' מדוע לא אומרים קדיש דרבנן, אחרי פיטום הקטורת במנחה. ג' מדוע במנחה של כל יום מקצרים את פיטום הקטורת, ומסיימים במלים 'והקטיר והשתחוה ויצא'. שקלא וטריא בעניין האיסור לכתוב פרשיות מן התורה, ובדברי הרה"ג דוד יוסף שליט"א בספרו הלכה ברורה – אוצרות יוסף, האם מותר לכתוב את פיטום הקטורת על קלף או על נייר וכו', ומה שכתב אביו הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר בעניין זה.

נושאי השיעור: מעשה עם הבעל שם טוב במוצאי שב"ק, השלמה בעניין אנשים תמימים אשר אין להתווכח עמם ולערער חלילה את אמונתם, ובכללות עניין הסיפורים על הבעש"ט. ראיה מהקדמת בעל מנחת שי, כי ישנו בלבול בחסרות ויתירות יותר מאשר בפתוחות וסתומות, וכי עניין חסרות ויתירות שבמוסרה הוא הדבר היחידי שעושים כנגד התלמוד. המשך התגובות למכתב מאת הרה"ג יהודה עדס שליט"א, בעניין כתר ארם צובא המפורסם כיום שהוגה ע"י בן אשר. דחיית הראיה מדברי הרעמ"ק בספרו סערת תימן, ולגבי טענתו כי מהרי"ץ לא הזכיר [בשו"ת פעולת צדיק ח"א סימן י"ד] במפורש את בן אשר, אבל רמז אותו במלים 'מעשה ידי אמן'. הרחבה לגבי ארבע דוגמאות להשערות המובאות בספר סערת תימן, אשר אין לסמוך עליהן. א' בעניין סעודת הבראה. ב' בעניין פת של גויים. ג' בעניין גידול הפיאות-ה'סימנים', שכביכול התחיל בגלל גזירה של גויים. ד' בעניין מתי התימנים הולכים כדעת רבינו הרמב"ם ומתי כדעת מרן השולחן ערוך. ועוד שתי הערות נוספות על שגיאות. ולאידך גיסא, שבחו של הרה"ג עמרם קורח זצ"ל. דחיית דברי הרי"ע כי בן אשר זהו ה'אמן', וכי כביכול הוא נכלל במ"ש מהרי"ץ 'חכמי ישראל'. דברי חיזוק לימי בין המצרים, למען ציון לא אחשה וגו', הבנה מדוע התימנים-החות'ים החליטו להתקיף את ישראל, השר של תימן הוא הכי חשוב בשמים, ארץ תימן יש בה את הצניעות הכי גדולה שבעולם, וביאור כי הדבר תלוי בטבע המקום, וכפי שמצינו בכמה מקומות. וכן ביאר החת"ס את המלים [במעשה המזעזע שהובא בתנדב"א] 'ברוך המקום שהרגו'.

נושאי השיעור: תשובות לשתי שאלות [מסוף השיעור הקודם]. א' בעניין ברכת השד֗אב, מדוע ברכתו עשבי בשמים למרות שגזעו עבה. ב' בעניין אכילת עוף אחרי מאכלי חלב, ומה הדין אם מרגיש שנשאר בפיו ובידיו שאריות ממאכלי החלב. המשך התגובות למכתב החדש מאת הרה"ג יהודה עדס שליט"א, בעניין כתר ארם צובא המפורסם כיום שהוגה ע"י בן אשר. שלוש דוגמאות להשערות המובאות בספר סערת תימן, אשר אין להן שחר. חשיבות אמירת 'תיקון חצות' בימי בין המצרים. בשבח ישיבת בין הזמנים בעיר רכסים ת"ו.

מדורי י"ז בתמוז, ימי בין המצרים, ותשעה באב, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי ימי בין המצרים ותשעה באב כמסורת ק"ק תימן יע"א. באם ישנה כתבה שאינה נפתחת, נא להודיענו ונשתדל לתקנה בעז"ה. קראו ושמעו ותחי נפשכם!

עודכן מדור עלוני "פעולת צדיק" באתר יד מהרי"ץ. ניתן לקרוא ולהוריד מהאתר את כל עלוני פעולת צדיק שיצאו לאור עד כה. העלונים מכילים עניינים שונים במסורת ומנהגי אבותינו נע"ג, ויוצאים לאור על ידי ארגון "פעולת צדיק" בני ברק, ע"ש גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, ובנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א.

נושאי השיעור: שלשה-ארבעה פירושים מדוע דברי נביאים נקראים 'דברי קבלה', ותיקון דברים לגבי מה שהבאנו בעבר בשם השיטה מקובצת. האם גם דברי ה'כתובים', הם נחשבים דברי קבלה? תשובות לטענות הרה"ג אהרן גבאי הי"ו בעניין ריוח פרשיות 'כל חלב' ו'המקריב', וכתר ארם צובא המפורסם כיום שהוגה ע"י בן אשר. דוגמאות לגירסאות טובות בכת"י הרמב"ם, אשר משום מה לא הובאו ברמב"ם שבהוצאת הרש"ב פרנקל. ביאור מדוע ישנה צפיפות בכתיבת חמשת השורות שאחרי שירת האזינו, ובעניין השאלה האם מותר לכתוב תיבות או פסוק שלם שהושמטו בס"ת, בין דף לדף. בעניין האפשרות כעת להשיג ביצי בת יענה, לתלייה בבתי כנסיות, כמנהג אבותינו נע"ג. בשבח החוברת החדשה 'יסוד הבית', הלכות והנהגות בין איש ואשתו.

נושאי השיעור: דעת מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעו"צ לגבי ברכת שהחיינו על קניית מצוה חדשה, כגון טלית ותפילין, וכן אם קנה פתילים חדשים של ציצית (למרות שהטלית עצמה היא ישנה), האם הוא הדין גם כאשר קנה רק רצועות תפילין חדשות, או בתים או פרשיות. ולגבי הלוואה בריבית לגוי, האם מקיימים בכך מצות 'לנכרי תשיך'. תשובה על השאלה הראשונה בעניין ברכת שהחיינו. יישוב הערתנו [שהובאה בשיעור מוצש"ק ויקהל - שקלים] על תשובת מהרי"ץ הנז"ל, וההשוואה שעשה בין טלית לבין תפילין. תגובה לְמה שהביא השואל הנז"ל בעניין הלוואה בריבית לגוי, והמעשה בהרה"צ יצחק גברא זצ"ל שהיה מלוה בתימן לגויים בריבית, בירור האם לדעת הרמב"ם ישנה מצוה בזמנינו להלוות בריבית לגוי, והאם המדובר גם לגבי הישמעאלים למרות שאינם עובדי ע"ז. איסור ריבית, למרות חומרתו, אינו משתווה לשלושת האיסורים החמורים שבתורה, ע"ז ג"ע ושפ"ד. השלמה בעניין שלושת הפסוקים הארוכים שבפרשת האזינו, טעמים ורמזים נפלאים מדוע דוקא הם נכתבו בשורות ארוכות. המשך בעניין ה'סימנים' לקריאת התורה במנחת שבת ובשני וחמישי, המובאים ברמב"ם כת"י, והוכחה כי הרמב"ם לא מסכים לקריאת פרשה וחצי, כגון קרח וחצי חוקת. התייחסות להשוואות שעשה חכם אחד בין מ"ש מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר, לבין מ"ש בספר עריכת שולחן, בענייני זימון בשלושה ובעשרה וכו', ותשובה לשואל האם היו חילוקי מנהגים בתימן בעניינים אלו.

נושאי השיעור: המשך בעניין ההבדל שבין צורת כתיבת שירת האזינו לצורת כתיבת שירת הים, ולגבי שלושת השורות הארוכות שבפרשת האזינו, ורעיון נחמד מדוע דוקא שלושת הפסוקים הללו נכתבים כך. המשך התשובות על מכתבו של הרה"ג יהודה עדס שליט"א לגבי הדברים שנאמרו בשיעורים הקודמים בעניין כתר ארם צובא, והוכחה נוספת שהכתר שישנו כיום איננו הכתר שהיה לנגד עיני הרמב"ם. התייחסות מרן שליט"א לשאלה בקונטריס נזר המועדים (שבועות) בעניין אכילת דגים עם חלב או גבינה או חמאה, כביכול בתורת מנהג תימן, ומאידך דברים המובאים בו בתורת 'מנהגים' כלליים ואינם אלא מנהגי מקומות מסויימים. בירור עניין אמירת מזמורי רננו צדיקים וגו' בערב יום טוב, ברכת איש לרעהו מי פותח. ולגבי קרית שמע בלילי שבתות וי"ט, קודם צאת הכוכבים.

נושאי השיעור: הצטרפות למכתבו של הגר"מ צדקה שליט"א - בחתימת רבנים נוספים - לחיזוק עניין פגעי הטכנולוגיה. עפ"י שיטת הדילוגים בתורה, נמצא כי ישנו קטרוג גדול וחרון אף על ישראל, ובירור האם שיטת הדילוגים נעשית עפ"י נוסח תימן, והכתר של בן אשר. בעניין תשובת מהרי"ץ לגבי צורת כתיבת שש השורות שלפני פרשת האזינו, שכתב כי טוב להחמיר ולהשוות את השיטות, תמיהת מרן שליט"א על כך שהרי אבותינו נע"ג העתיקו את ספרי התורה שלהם מהרמב"ם עצמו. ומכאן הוכחה נוספת כי כתר ארם צובא המצוי כיום, איננו הכתר אשר ממנו העתיק הרמב"ם. מדוע שירת האזינו נכתבת בשני הצדדים ועם ריוח אחד באמצע, ואילו שירת הים נכתבת אריח ע"ג לבינה ולבינה ע"ג אריח? הוכחות כי הרווחים שבצדדים, אינם נחשבים צורת פרשה. מו"מ בדברי בעל אור תורה, החולק על הרמב"ם בכמה עניינים הנוגעים לכתיבת פרשת האזינו, וכן בדברי בעל פרי האדמה, אשר דבריהם הובאו בתשובת מהרי"ץ הנז"ל. מסקנת מרן שליט"א, כי הנכון הוא לעשות את ששת השורות שלפני פרשת האזינו – שורות צרות.

נושאי השיעור: סיכום עניין מסורת ספרי התורה התימניים. ס"ת שאין בו את השינויים שלנו הוא פסול לדידן, ומדוע לא אזלינן בתר רובא, שהרי רוב ספרי התורה בעולם אינם כמו שלנו. ביאור עניין פרשה סדורה ופרשה סדורה. המשך בביאור הטעם מדוע פרשת כל חלב היא פרשה פתוחה, ושבכמה כת"י של הרמב"ם כתוב בהדיא כי זאת פרשה פתוחה. תשובה לשואל למה לא ניתן לומר שהתימנים תיקנו בעצמם את שלושת הטעיות שבכתר בן אשר המצוי בזמנינו. השלמה בעניין 'הצליחה נּא' בדגש. התייחסות למאמר של הרה"ג יהודה עדס הי"ו לגבי הטענה כי בכתר בן אשר אין שום התייחסות לפרשיות פתוחות וסתומות, ושישנם עוד שני כת"י נוספים של כתר בן אשר שהם יותר טובים, ושנמצאות עוד פרשה שאינה מוזכרת ברמב"ם, ועוד עניינים המובאים שם. תמצית שמונה עשרה הוכחות לכך שהמסורת שלנו היא הכי מדוייקת ומעולה יותר מכל המסורות, ואפילו יותר מן ה'כתר' של בן אשר, כי לרמב"ם היה כתר בן אשר אחר ממה שנמצא כיום. השלמה בעניין משפחת מולקנדוב ומקורה. מחאה על מאמר זלזול שנכתב כנגד הגרמ"מ כשר ז"ל בעל תורה שלמה, אודות גדולתו העצומה בתורה, ושקר טפלו עליו לכנותו 'טרף' בשם הרב מבריסק. מעשה שהיה בזמנינו באשה שנענשה מדה כנגד מדה, ובעניין מהימנות הסיפור על רצח סאלם יעקוב גִּרַאפִי, וחומרת המכנה שם לחבירו. וקשרינו הטובים עם הגרע"ז בסיס זצ"ל.