על הפרק

נושאי השיעור: בעניין דיני ריחוק מן העריות, כגון לקרוץ בידיו או ברגליו, או לרמוז בעיניו וכו'. תמיהה לגבי מה שציינו בפוסקים, כי מה שהקדימו הטור והש"ע לכך בזה"ל 'צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד', שכביכול המקור הוא מהרמב"ם. ג' ביאורים מדוע נקטו בנ"ד בלשון 'מאד מאד', ומאי דנפקא מינה. האם גם הנשים מוזהרות כָאנשים בהלכות ריחוק. מה שאחז"ל, 'מאד מאד' הוי שפל רוח, האם הכוונה להתנהג בשפלות הרוח באופן קיצוני. ושתי עצות טובות לשמירת העיניים וקדושת המחשבה. לפרטֵי עניינים אשר צריך אדם להתרחק בהם מהנשים מאד מאד, אין סוף. תמיהה על מ"ש הרמב"ם בפיהמ"ש, בעניין 'תכלית השפלות', בסיפור על 'אחד מן החסידים' שהיום השמח שלו בכל חייו היה כשנסע בספינה, והיה במקום בזוי מאד וכו'. מהי ההתראה שמתרה הקב"ה באדם, קודם שמביא עליו צרה או יסורים, כגון תוכחה. כולל לקבל הערוֹת מנות־ביתו. כיצד תובן דעת הנודע ביהודה, לא נפסל כשנכתבה אות יתירה בין מלה למלה בסת"ם, הרי הרמב"ן כתב כי כל התורה שמותיו של הקב"ה, והרקאנטי כתב כי התורה היא סדר עשר ספירות, והרמח"ל כתב כי ספר תורה שיש בו פיסול אחד, נפסל כולו, כי אין ההארה עומדת עליו כראוי. תפילין וס"ת שנוספה בהן תיבה כפולה. בעניין 'כתר בן אשר', השלמת התשובות להערות הרה"ג יהודה עדס שליט"א. מִצְעָר ומצעַר.

חידושי תורה הקשורים לפרשת השבוע "בשלח" - שבת שירה, מתוך המדור "חידושים לפרשת השבוע" (שבמדור "תכנים") באתר יד מהרי"ץ. החידושים הינם חלק מתורת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, כפי שנמסרו בהזדמנויות שונות, בספרים או בשיעור השבועי ועלונים וכדו', כפי שנערכו ונכנסו למדור בין השנים התש"ע - התשפ"ב. שמעו וקראו ותחי נפשכם. שבת שלום.

נושאי השיעור: מקור דברי הרמב"ם בהלכות תשובה [פרק ח' הל"ו] בעניין 'הערבים הטפשים השטופים וכו', ומ"ש מהרי"ץ בע"ח [בפיוט אשר בגלל אבות וכו'] לגבי המלים 'טפשו כולם בני ישמעאל', כי ט' קבין טפשות נטלו הישמעאלים. על פי האמור לעיל, מלתא דבדיחותא, כי אי אפשר להכשיר את הס"ת על פי תשובת תינוק ערבי, מפני שהערבים הם טפשים. מקור הדין שצריך תינוק שהוא 'לא חַכִּים ולא טפש', בירור הגירסא 'חֲכִים' בכא"ף רפויה, ונפקא מינה מכך. בעניין תרגום הפסוק בפרשתנו [בא], 'כי אמרו כולנו מתים'. המשך בעניין אמונת הישמעאלים, 'אללה אכבר', כי אמונתם היא להם לרועץ. המשך בעניין הכשרת ס"ת ע"י שאלת תינוק דלא חכים ולא טפש, ולגבי חי"ת העשויה בשתי זייני"ן וחטוטרת שאינה נוגעת. ובירור הכלל, כאשר מרן הש"ע העלה דין בלשון 'יש מי שאומר', אף שבבית יוסף לא הביא שום חולק עליו. המשך התשובות למכתבו של הרה"ג יהודה עדס שליט"א, לגבי 'כתר בן אשר'. הודעה בדבר מעמד הכתרת רבני בית הוראה 'פעולת צדיק' חדשים במוצש"ק הבא.

לימוד התורה, ההלכות ומנהגי אבותינו נע"ג, של כל הלומדים באתר יד מהרי"ץ, תעמוד לזכות ידידנו רבי זכאי ב"ר זכריה גּיבלי הי"ו, אשר נשא ליבו אותו לסייע בתרומה נכבדה למען הפצת התורה ומסורת יהדות תימן יע"א. השם ברוך הוא יברך מעשה ידיו, ומכל צרה ונזק יצילהו, וימלא כל משאלות ליבו לטובה, ויקויים בו מה שכתב מהרי"ץ זיע"א (עץ חיים דף קכ"ה ע"א) על הפסוק, עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים וגו', "אלו העושים מאהבה, שהקדוש ברוך הוא נותן דעתו עליהם". אכי"ר.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

כאן באתר יד מהרי"ץ! עשרות תכנים בענייני ברכות וט"ו בשבט, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה ולהאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגים כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י הוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. קראו ושמעו ותחי נפשכם!

בעיקבות פניות רבות חוזרות ונשנות מידידינו ה"מנויים לחיים", אשר מקבלים לביתם את החוברות שערי יצחק דרך הדואר, בבקשה לכלול את כל השיעורים הנשלחים באותו המשלוח ולרכזם בקובץ אחד עבה, ע"מ להקל להם על קריאתם ושמירתם, החלטנו בס"ד להיענות לבקשתם זו, למרות העלות הכספית הנוספת בגלל כך, והחל משיעור מוצש"ק שמות התשפ"ה, תישלח אליכם חוברת אחת עבה שתכיל מספר חוברות ביחד. כמו כן בעיקבות הסכמת מרן שליט"א לעבור שוב בל"נ על החוברות הבודדות היוצאות לאור מדי שבוע, לתקן או להוסיף הערות ומקורות וכו', הוחלט כי אנו נעמול ונוסיף את הכל בחוברת העבה לפני שליחתה למנויים, כך שהיא תהיה המהדורא המתוקנת והמושלמת. אנו קוראים לגולשי האתר שיחיו, הזוכים לקרוא את החוברת בכל שבוע דרך האתר, וכן לאלה המעיינים בחוברות הבודדות מדי שבוע, לנצל הזדמנות זו ולשלוח שאלות והערות או תיקונים וכו', בכדי שנעבירם למרן שליט"א, שיבחן אם ניתן להכניסם לשיעורים אשר יופיעו בחוברת העבה. ברוכים תהיו!

נושאי השיעור: צורך ההתעוררות וחשיבותה בימי השובבי"ם, ביאור מאמר הזוה"ק בעניין הכָּרוֹז היוצא בכל יום, ופירוש הרמ"ק. השלמה בעניין מי שומע את הבת־קול המכרזת ואומרת 'שובו בנים שובבים', ומקור לתליית שלטים בביהכ"נ ובבית עם המלים הללו. בדבר הזוהמא והפריצות המצויה בדורנו בעוה"ר, ומה שכתבו אלה אשר נתנו את ליבם על טהרת מחננו. ומה לעשות לגבי זה במקומות ציבוריים, כגון במקומות מסחר, בעבודה וכדו'. בעניין מנהג חכם אחד שליט"א בעת המילה, אשר הצלחת עם העפר תהיה מונחת על הרצפה מתחת רגלי הסנדק, והראיה שהביא לכך בספרו נר ציון, ולגבי השאלה מדוע הסנדק יותר חשוב מהמוהל. המשך בעניין אלישע בן אבויה שיצא לתרבות רעה משום ש'זמר יווני' לא פסק מפיו, מדוע נשאר השם 'זמר יווני' למרות שהיוונים נעלמו וכבר באו אחרים הרומיים, ומה הפירוש שזמר יווני 'לא פסק מפיו', כי א"כ מתי למד והתפלל. בעניין כתר בן אשר, התחלת השלמת התשובות למכתבו האחרון של הרה"ג יהודה עדס שליט"א, לקראת הוצאת ספר מיוחד ע"י בני הרה"ג שאול שליט"א, הכולל את כל דברינו שנאמרו [בשיעורים השבועיים] בעניין זה. תוספת דברים בעניין צורת הכריעות בעת אמירת עושה שלום במרומיו וכו', מקור מהגמ' בקידושין לכריעה שעושים באמצע, ואמירת המלה 'ובחסדיו' גם בקדיש, כאשר כורעים לצד ימין. השלמה בעניין שיעור זמן אמירת פסוקי דזמרא חצי שעה, ביאור מ"ש בספר החיים בעניין אופן אמירתם, ומקורות מן הספרים לגבי אלה המזלזלים באמירת פסוקי דזמרא.

נושאי השיעור: חשיבות ההשתתפות בצער השכינה על חרבן בית המקדש, ובפרט לתלמידי חכמים. ולגבי הראיה מזה שאלישע בן אבויה יצא לתרבות רעה מפני ש'זמר יווני' לא פסק מפומיה, וכי זאת הסיבה שהקב"ה לא אמר שמועה מפיו וכו', ולבסוף כן אמר מאמר בשמו אשר קשור דוקא לצער על חרבן ביהמ"ק. השלמה לגבי השאלה מדוע רבי מאיר קבור מעומד, בגלל מה שגרם לברוריה אשתו. המשך בעניין בית שמאי ובית הלל, מדוע אין הלכה כבית שמאי. דברי ספר מגלה עמוקות, כי נעש"ה אדם זהו ר"ת, נ'מלך ע'ם ש'מאי ה'לל, ויסוד כללי כי ברמזים ובגימטריאות וכדו' לא מחשיבים את האות וא"ו השימושית, וכן לא את המלה 'את', וכדומה. חידוש נפלא במאמר המובא בסוף ששה סדרי משנה - לאחר מחלוקת ב"ש וב"ה בעניין מתי חלות דבש נחשבות משקה - עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות וכו'. וביאור העניין שתלמידי בית שמאי וב"ה לא שימשו כל צרכם, שאינם אשמים בכך. ביאור המחלוקת שבין המצפה איתן לבין הגרי"ז שטרן, בעניין הגימטריא שבמלים 'מסוף העולם ועד סופו', כלפי מספר הפעמים שהוזכר רבי עקיבא בש"ס וכו'. תשובה לשואל לגבי מה שאמר מרן שליט"א בשיעורו השבועי [מוצש"ק וירא], בעניין אכילת דגים בסעודה המפסקת. בעניין 'מבצע התרגום' שעושים כעת. חשיבות קריאת התרגום, הן מצד החיוב מתקנת חז"ל, והן מצד התועלת שישנה בכך בפרט בזמנינו.

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין טיבול המצה בחרוסת בליל הסדר, והשגת הראב"ד עליו כי זה 'הבל', ופירוש ע"ד הקבלה מבעל שולחן הטהור בעניין זה. תגובה להערה לגבי מה שהביא מרן שליט"א בשיעור, בעניין מנהג הספרדים לומר קדיש כמה אנשים ביחד, בשם ספר שולחן הטהור [הנז"ל] שכתב בלשון 'הצרעת הזאת', ובירור האם צריכים לשנות מן הכתוב בספרים בכדי שלא ייפגעו השומעים. תשובה למכתב נוסף, לגבי הנאמר אז בשיעור בעניין דלעיל. וחיזוק מנהג אבותינו נע"ג, כי רק אחד אומר קדיש. תוספת דברים בעניין אמירת קדיש יתום כל י"ב חודש. השלמה לגבי ההבדל שבין החולם לבין הצירי, ודחיית הטענה כי הדבר בא לארץ תימן מארץ בבל. ביאור דברי הגמרא בעירובין [דף י"ג ע"ב] מדוע לא נפסקה הלכה כרבי מאיר בכל מקום, כי לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו. ובירור המובא בספרים הקד' בשם האר"י ז"ל כי לעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי, ביאור דברי הגר"א וסרמן זצ"ל בעניין זה, ושתי תשובות לשאלה כי לפי דבריו צריך שתהיה הלכה גם־כן כרבי מאיר לעת"ל.

נושאי השיעור: המשך בעניין הבדלה לנשים במוצאי שבת בבית, ע"י מי שכבר יצא ידי חובת הבדלה בבית הכנסת, והראיה [שהובאה בשיעור הקודם] ממנהג העיר צנעא לאכול חבושים לאחר ההבדלה בבית הכנסת במוצאי יוהכ"פ, והרחבה בדין הברכה על חבושים, חיים ומבושלים. למה אוכלים חבושים - סְפַרְגַּל, במוצאי יום הכיפורים? המשך ביאור דברי הרמ"א, בעניין הדלקת נר חנוכה סמוך לפתח הבית. ובירור מדוע הרמב"ם כפל את לשונו וכתב 'מדליק בתוך ביתו מבפנים'. והאם הדבר מעכב, להדליק דוקא בטפח הסמוך לפתח. בעניין מקום הדלקת נר החנוכה בבית הכנסת בכותל דרום, וביאור תשובת הגרשז"א למשגיח ישיבת קול תורה, כי אינו משנה את המנהג הקיים בישיבה בעניין זה, 'כדי שלא יאמרו שהראשונים טעו', ופירוש הגר"י מרצבך זצ"ל לדברי הרמ"א 'או בדרום המנורה'. דברים לזכרו של הרה"ג ציון נדאף זצ"ל, שנלב"ע השבוע בירושלם עיקו"ת. לגבי 'מסיבת חנוכה' שתיערך אי"ה לאחר השיעור, ובשבח הכוללים נתיבות מהרי"ץ, ביאור המושג 'נתיבות', ומהו ההבדל שבין 'נתיב' לבין 'דרך'. בעניין הפיוט מעוז צור ישועתי וכו', שהתקבל בכל תפוצות ישראל, הוספות שהוסיפו עליו, ובעיקר התוספת מאת הרמ"א, רבינו משה איסרליש, אשר חשוב לאמרה כעת בזמנינו שישראל נלחמים עם הישמעאלים.