| | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:1428 י' אייר ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | לבקשת ידידנו הרה"ג איתמר חיים כהן שליט"א, הננו מפרסמים את ההזמנה לחתונת בנו הי"ו, ובקשתו המצורפת בזה: לכל רעי מכרי וידידי הע"י. נא לראות בהזמנה זו כהזמנה אישית. מפני רוב טרדותי, קשה לי לאתר את כל הכתובות. ברוכים תהיו. איתמר כהן, בני ברק. מספר צפיות:3011 ט' אייר ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | .jpg) |
נושאי השיעור: ספירת העומר בזמן הזה, מדאורייתא או מדרבנן. נטיית הכרעת מהרי"ץ שהיא מדאורייתא. ראיה מוכחת ממאמר חז"ל שהובא במדרש הגדול, כי ספירת העומר מדאורייתא. ביאור נפלא בספר ערוך השלחן לדעת הרמב"ם, הסובר כי ספירת העומר היא הכנה ל'מתן תורה', ההופכת בהמה לאדם. דוגמא לעניין 'מתן תורה' הנז"ל, עפ"י מעשה שהיה עם הג"ר נתן צבי פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר, אשר גילה למנהלי חברוֹת את סוד ניהול המוסד האדיר. ביאור דברי מהר"ם אלשיך, לגבי הפסוק 'ממחרת השבת יניפנו הכהן', בשם הזוה"ק. לפעמים יש תועלת מ'מחקרים' שעושים בזמנינו, אלא שאין לסמוך עליהם בכל דבר. ולגבי אנשי השקר שבזמנינו, אנשי שמ"ש (ש֗קר מ֗חלוקת ש֗חצנות). מענה למכתב שאלות לגבי מה שביאר מרן שליט"א [בדרשת הילולת מהרי"ץ שנה זו] בדברי מהרי"ץ זיע"א, בעניין טינון החטים למצות לפסח, שהם מי פירות שאינם מחמיצים. בירור עניינים מופלאים שכתב מהרי"ץ זיע"א איש האמת לאמיתה, בשו"ת פעולת צדיק, בעניין מי שפסקה ג' חדשים מלהניק את בנה ונתגרשה, אם מותרת לינשא תוך כ"ד חודש. האמת מול השקר, ניכרת בתשובתו זו. שקלא וטריא בשיטת מהרי"ץ זיע"א בעניין אמירת צדקתך וגו' במנחת שב"ק, שתלוי באמירת הלל, ולא שאִלו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת פנים. מספר צפיות:1428 ו' אייר ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | השיעורים היו לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.
מספר צפיות:3644 ב' אייר ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | לימוד התורה, ההלכות ומנהגי אבותינו נע"ג, של כל הלומדים באתר יד מהרי"ץ, תעמוד לזכות ידידנו רבי אריאל נהרי הי"ו, להצלחתו ולהצלחת כל בני משפחתו, ולעילוי נשמת אביו רבי יוסף ב"ר יחיא נהרי ז"ל, ואמו מרת בתיה בת יחיא ע"ה. תנצב"ה. השם ברוך הוא יברך מעשה ידיו, ומכל צרה ונזק יצילהו, וימלא כל משאלות ליבו לטובה, ויקויים בו מה שכתב מהרי"ץ זיע"א (עץ חיים דף קכ"ה ע"א) על הפסוק, עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים וגו', "אלו העושים מאהבה, שהקדוש ברוך הוא נותן דעתו עליהם". אכי"ר. מספר צפיות:1519 א' אייר ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | חודש אֲיָר ר"ת אני י"י רופאך. כיצד לכתוב את שם החודש אייר, בשתי יודי"ן או ביו"ד אחת. דחיית טענה על גירסת התימנים אֲייר בשוא-פתח תחת האות אל"ף ולא בחירק. אמיתות מסורת קריאת שמות החודשים עפ"י גירסת התימנים. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תזריע ומצורע התש"פ. מספר צפיות:7421 ל' ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | לעיון לצפייה ולהאזנה! ענייני ראש חודש - וכן שבת ראש חודש בהלכה ובאגדה, עפ"י מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, ועל לפי הוראותיו ופסיקותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ערב ראש חודש אייר התש"פ ליצירה ב'של"א לשטרות. בברכת שבת שלום וחודש טוב ומבורך! מערכת האתר יד מהרי"ץ. מספר צפיות:18723 ל' ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | .jpg) |
נושאי הדרשה: ביאור מהרי"ץ זיע"א לגבי מה שנאמר [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וגו', אשר המדובר כלפי הקב"ה. ופירוש נפלא דרך רמז דקאי על אדם אשר מברך והוא יחידי, שהמלאך הנברא מברכתו אם היא נאמרת בכוונה שלימה, הוא שעונה אחריו אמן. בעניין מי־פירות שאינם מחמיצים. המשך בירור האמור בתשובת מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ [ח"ב סימן קל"ה] לגבי מנהגינו בעניין הטינון, דחיית ההצעה [שהובאה בדרשת חוה"מ פסח] כי אולי רבותינו ואבותינו נע"ג נהגו והנהיגו להחמיר בענייני פסח כדעת מרן הש"ע, גם בדברים שרבינו הרמב"ם מיקל. ותירוץ אחר לגבי השאלה, מדוע הוקשה למהרי"ץ על כך, הלא אדרבה נוכיח מזה שמנהגינו כדעת הרי"ף והרמב"ם בעניי, שאפילו בתערובת מים עם מי־פירות, אין העיסה ממהרת להחמיץ. חידוש שבזמן מהרי"ץ זיע"א, היו עושים 'מצה עשירה'. תירוץ לתמיהה [שעוררנו בדרשת הילולת מהרי"ץ בשנת התשפ"ב] על מ"ש מהרי"ץ בעניין 'כורך' בליל הסדר, כי מנהגינו שהמרור צריך להיות מעל המצה, ואחד המקורות שהביא לכך הוא מדברי הספר מגיד מישרים, אף שלכאורה הדבר אינו מוזכר כלל בספר מגיד מישרים. סגולה חשובה מאת מהר"ש שבזי זיע"א, למי שיש לו דאגה ויגון, שיאמר ז' פעמים י"י האלהים. לגבי סגנון התפילה בכח השם הקדוש, 'אהיה אשר אהיה'. ובעניין סידור-תכלאל החדש 'קהל יהודה'. 'סדר לימוד יומי בספר עץ חיים למהרי"ץ זיע"א'. בשבח הוצאת לוח חדש לשנת התשפ"ה-התשפ"ו. מספר צפיות:1704 כ"ז ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | "ועל כן מן הראוי לקרותה בפני הציבור בבתי כנסיות ובתי מדרשות, כגון בשבת שלפני כ"ח ניסן - יומא דהילולא דיליה, במקום הפרק במנורת המאור" (מתוך דברי פתיחה לאיגרת ממרן שליט"א), מנוקדת לראשונה הדק היטב כפי מסורת אבותינו. יוצ"ל ע"י מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, לרגל יומא דהילולא למהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם. מספר צפיות:7554 כ"ז ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | סדר לימוד יומי בספר עץ חיים לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, לשנים התשפ"ה-התשפ"ו (מחזור ה'), בעריכת הרב נסים רצאבי הי"ו, בנו של מרן הגר"י רצאבי שליט"א. להארות והערות על סדר הלימוד, ניתן להתקשר לטל': 0548475985 או לטל': 0534159746. מספר צפיות:1498 כ"ד ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי הדרשה: חידוש מיוחד מחכמי תימן נע"ג, לגבי השאלה מדוע שינה משה רבינו ע"ה את סדר הציוויים בפרשת ויקהל, תחילה איסור עשיית מלאכות בשבת ואח"כ המשכן, היפך מה שציוהו הקב"ה בפרשת כי תשא, שנזכר המשכן תחילה ואח"כ השבת. ביאור דברי המשנה במסכת אבות [פרק ה' משנה ז'], שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם וכו', 'ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי', מהו החילוף בגולם? בירור האמור בתשובת מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ [ח"ב סימן קל"ה] אחרי שכתב לגבי מנהג אבותינו נע"ג שהקפידו לאכול [בליל הסדר לצורך מצת מצוה] רק מצה שמורה משעת קצירה, כדעת רבינו הרמב"ם, א"כ מה היה קשה למהרי"ץ, לגבי מנהגינו בעניין הטינון, הרי יש לומר גם בזה דנקיטינן כהרמב"ם דס"ל כי מי פירות עם מים אינם ממהרים להחמיץ. הצעת יסוד (לא למסקנא) כי לדעת מהרי"ץ זיע"א, רבותינו ואבותינו נע"ג נהגו והנהיגו להחמיר בענייני פסח כדעת מרן הש"ע, גם בדברים שרבינו הרמב"ם מיקל. דוגמאות לכך. וביאור הסיבה לחומרא זו, כי החמץ רומז ליצר הרע. תוספת לדברים שנאמרו מפי מרן שליט"א ב'עצרת הרבבות' שנערכה בירושלם עיקו"ת, בעניין החיים תחת שלטון של יהודים אשר פרקו מעליהם עול תורה ומצוות, ולגבי יהדות תימן אשר סבלה מכך יותר משאר כל העדות. מי הם ה'נחשים והעקרבים' המושלים בגלות הרביעית. מספר צפיות:1746 כ"ג ניסן ה'תשפ''ה | |  |
|
|