נושאי השיעור: המשך ביאור התשובות לשתי החקירות האחרונות [מתוך י"א החקירות שהובאו בשיעור הקודם] בעניין כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף. החקירה הראשונה היא, מה הן הכוונות שצריך לכוון, פרט לְמה שצריך לכוון ע"ד הפשט. סיום בירור התשובה לחקירה האחרונה, האם כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף מותרת לכתחילה. הרחבה בעניין ההיתר לכתוב זאת וכיו"ב בשלוש שלוש תיבות, ראיות כי מנהג כל ישראל מדורי דורות הוא להקל בכתיבת פסוקים מן המקרא, כדעת הגאונים והרי"ף וסיעתם, דלא כהרמב"ם והש"ע. לדעת האוסרים, המדובר הוא לא רק לגבי פסוקים מן התורה, אלא אף מנביאים וכתובים. אלול בַּפֶּתח. בעניין סיום בפסוק טוב בהפטריות חזון, איכה היתה, שובה, עפ"י מנהג ק"ק תימן יע"א, ביאור תמיהת מרן שליט"א ע"ד מהרי"ץ, והתייחסות למי שניסה לכתוב יישוב על תמיהה זאת. תוספת שמוסיף מרן שליט"א בכלל הפסוקים שלפני ההבדלה במוצש"ק, בימים הללו, נגד כל האויבים הקמים עלינו לכלותינו, לאחר הפסוק ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'.

נושאי השיעור: המשך [לשיעור הקודם] ביאור מה שהביא החיד"א בשם חכמי קשטיליה, כי בתפילת משה רבינו 'אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו', לימדו את משה רבינו ע"ה מן השמים שאם יאמר פעמיים 'נא' אזי תפילתו תתקבל. והשלמת התשובות לערעורי חכם אחד בקובץ מוריה, בעניין דלעיל. ביאור ובירור הסיפור על הגרי"ז מבריסק, ששמע רב אחד שאמר כי מי שהוא קנאי אינו יכול להיות מנהיג, ודוגמא להבדל שבינו לבין החזו"א לגבי מי שרצה להפסיק מלומר תיקון חצות מכיון שכבר קמה מדינת ישראל. תוספת דברים בעניין גדולת חכמי קשטיליה, הרחבה בכך כי מסתמא מקור הדברים בעניין דלעיל הוא מחז"ל. ובלא"ה אי אפשר 'להמציא' דברים כאֵלו, שאינן סברות ופירושים בעלמא. אם באמירת תיבת 'נא' פעמיים מועילה שהתפילה תתקבל, מדוע צריך שתהיה ברית כרותה לי"ג מדות שאומרים דוקא בעשרה, שאינן חוזרות ריקם, ולהתאמץ בכך. יאמרו 'נא' 'נא' ביחידות, ותו לא צריך. בירור הכוח הטמון בעניין אמירת 'נא' פעמיים. תשובה לשואל מאי שנא נדון דידן, ממה שאמרנו בשיעורים לשעבר, כי אפשר לגדולי ישראל להמציא דברי סגולות מעין אלו. י"א חקירות בעניין כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף, כגון לגבי צורת הכתב וסוג הקלף, מה צריך לכתוב, ומה הן הכוונות שצריך לכוון.

נושאי השיעור: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וגו' [הפטרת השבוע], עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם וגו', מהו ההבדל שבין 'ציון' לבין 'ירושלם'. וביאור הנוסח שאנחנו אומרים בסיום תפילת שמו"ע, וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם וכו'. מהו הקשר של תוספת זאת, לנוסח עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו וחסדיו וכו'. ומדוע אומרים בסוף הנוסח פעמיים אמן, 'אמן ואמן'. השלמה לשיעור הקודם, בביאור דברי החיד"א בנחל קדומים [פרשת ואתחנן] בשם חכמי קשטיליה בעניין אמירת פעמיים 'נא' בתפילה, כי דבר זה מועיל שהתפילה תתקבל. ומה שהביא כי המקור הוא מכך שפעמיים נא זהו גימטריא מיכאל, ותירוץ על מה שפקפק ונשאר ב'צריך ישוב'. התחלת תשובות לחכם אחד שערער על כל העניין דלעיל, לגבי אמירת פעמיים 'נא'. בקשת עזרה לתמיכה במשפחת ת"ח. פירוט והרחבה בעניין שאלות ותשובות הרנב"ן, המובאות בספר החדש אור הנר חלק ג'.

נושאי השיעור: בעניין אמירת ה'רשות' לברוך שאמר, מאת כמהר"ר שלמה בן יעקב זצוק"ל, מפי מרן שליט"א בשבת היאר־צייט של אביו כמה"ר נסים רצאבי זצ"ל. בשבח הקובץ החדש 'אור הנר' חלק שלישי שיצ"ל לאחרונה, בו מבואר בהרחבה [בין היתר] ע"י מרן שליט"א הפיוט-סליחה נאֻם עבד וכו', ואשר תיאמר גם בסיום השיעור הזה, במסגרת 'עצרת תפילה' לרגל המצב החמור השורר בארצה"ק, אשר אויבינו יהמיון וגו'. שלושה חידושים נוספים (פרט למה שנדפס כבר בקובץ אור הנר הנז"ל) הנוגעים לפיוט-סליחה זה, אשר קשורים אל פרשתנו הבאה [ואתחנן]. השלמה בעניין סעודת הבראה בסיום השבעה. התייחסות למכתב בעניין פת של גויים, שלא בשעת הדוחק. תגובה למכתב בעניין סעודת הבראה, ועניין הפיאות-'סימנים'. בשורה טובה בהוצאת הספר תורה שלמה על פרשת דברים, מדרש המובא שם לגבי הפסוק לא תיראום וגו', ועל־פי־זה הבנה בטעמים שבמלה 'לא, תיראום'. ורמז בפסוק זה, שלא נפחד מאומות העולם בימי בין המצרים. תגובה למכתב בעניין מה שדיבר מרן שליט"א לגבי התימנים החות'ים, ורמז למה הם מכוונים את התקפותיהם דוקא לעיר אילת ותל אביב. טעמים נוספים למנהג העולם, לומר פיטום הקטורת בתפילת מנחה של תשעה באב. ומסקנת מרן שליט"א שאפשר לומר זאת, ואפילו הדבר רצוי. בעניין חידוש מנהג תליית ביצת בת היענה בבית הכנסת, ואחד מן הטעמים לכך, מפני שזהו 'זכר לחרבן' בבית הכנסת.

נושאי השיעור: הודעה על כי בסיום השיעור, תתקיים תפילה מיוחדת להצלת והצלחת עם ישראל, ואמירת 'פיוט-סליחה' מיוחד שנתחבר ע"י מו"ר הגאון נסים – הרנב"ן - רצאבי זצ"ל, הפותח נאֻם עבד. ביאור כוונת תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק [ישעיהו ס"ב, א'] לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט. עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וגו'. כי הסיבה שהקב"ה עושה שיהיו תמיד מלחמות בין הגויים עצמם, עד ביאת משיח צדקנו, היא בכדי שלא יהיה להם פנאי להילחם עם ישראל. והרחבה בביאור נוסף. השלמה לשיעור הקודם, בעניין דברי הגה"צ ישראל אבוחצירה, לגבי קטרוג שר ישמעאל בשמים, כנגד עם ישראל שאינם שומרים על גדרי הצניעות, ותשובה נוספת לטענתו זאת, כי זה בגלל שהם אוכלים בשר גמל, שטבעו צנוע. כוונת מהר"ש שבזי זיע"א בשירה שבת מנוחה היא וכו' 'תשמיד לאיש שעיר, בזוי וגאה', היא על התורכים אשר שלטו בזמנו בארץ תימן. והצעה להוסיף כיום את המלים 'תשמיד לאיש פרא, מאוס וגאה', לצורך מצבנו. בעניין הסגולה המיוחדת שישנה באמירת פיטום הקטורת, תשובה לשואל האם מותר לכתוב את פיטום הקטורת על קלף וכו', והאם מותר להשתמש ב'מכואט' של ס"ת לצורך נביאים וכתובים. ביאור דברי גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין חשיבות אמירת פיטום הקטורת, וכי אין צורך לומר פעמיים פיטום הקטורת בשחרית. הבנת דברי ספר סדר היום, כי הוא עַרָּב לכך שמי שיקרא פעמיים ביום את פיטום הקטורת מתוך קלף כשר כמו ס"ת וכו', יינצל מכל הצרות. תירוץ אחד לשלוש שאלות. א' מדוע מנהג העולם לומר פיטום הקטורת בתשעה באב במנחה, אף שאסור עדיין אז בתלמוד תורה. ב' מדוע לא אומרים קדיש דרבנן, אחרי פיטום הקטורת במנחה. ג' מדוע במנחה של כל יום מקצרים את פיטום הקטורת, ומסיימים במלים 'והקטיר והשתחוה ויצא'. שקלא וטריא בעניין האיסור לכתוב פרשיות מן התורה, ובדברי הרה"ג דוד יוסף שליט"א בספרו הלכה ברורה – אוצרות יוסף, האם מותר לכתוב את פיטום הקטורת על קלף או על נייר וכו', ומה שכתב אביו הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר בעניין זה.