| | | | | "נדרשתי לחוות דעתי הענייה אודות השמה והשערורָה אשר נהיתה בארץ בעוה"ר לפני כשבעים שנה אחרי העלייה הגדולה מתימן על כנפי נשרים בשנת התש"ט, שנעלמו מאות מילדיהם הקטנים ונלקחו מחיק אמותם, ולא נודעו עד היום הזה עיקבותם. הממונים עליהם טענו שהיו חולים ונקברו, אך זה חשוד מאד כי עכ"פ היה שלא בנוכחות בני משפחתם. וכל החקירות והדרישות עד עכשיו, העלו חרס, ולשמים עולה זעקתם. והנה זה מקרוב הוחלט והוסכם ע"י השלטונות להרשות לבני משפחותיהם לפתוח את הקברים לראות ולבדוק אם אמת נכון הדבר שאכן יש שם עצמות, דהיינו שאין הקברים ריקים. וגם אם כן נמצאות שם עצמות, לעשות להם בדיקת דנ"א לאמֵּת אם הם הם..." מספר צפיות:1098 ד' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | לכבוד מר שלום בן משה הי"ו - ראש עיריית ראש העין ת"ו. המלצה. הנני בא להכיר ולהוקיר בזה, את מעלת ידידנו הנכבד אלופנו ומיודענו רב פעלים לתורה ולתעודה כש"ת הרב הגאון זוהר עוקשי שליט"א המכהן כיום כראש ישיבת ברכת אברהם, לעניין מינויו לתפקיד רב העיר ראש העין, אשר בודאי משרה זו הולמתו, בהיותו יושב ושוקד שנים רבות מאד על התורה ועל העבודה, בר אוריין ובר אבהן, כל רואיו גומרים עליו את ההלל כתלמיד חכם גדול ולמדן ופה מפיק מרגליות בהלכה ובאגדה, בעל שיעור קומה ועָצמה כיד ה' הטובה עליו להבין ולהשכיל לעומק, ברשות היחיד וברשות הרבים, ביראת שמים בנועם הליכות מדות טובות ועדינות, גזע נאמנים מפארי עדת קודש התימנים, ירבו כמותו בישראל. וכל מן דין סמוכו לנא, יהא שלמא רבא עליכון ועלנא. ביקרא דאורייתא, הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו מספר צפיות:1282 ד' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | עודכן מדור השיעור השבועי - טקסט. כעת ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר. מספר צפיות:1676 ג' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | שאלו את מהרי"ץ שאלה: "לגבי מי"ם ד'מחלת', האם היא בקמץ או בפתח"? כתוב בפסוק, בסוף פרשת תולדות, וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם וגו' [בראשית כ"ח, ט']. בספרי הדפוס, כתוב 'מַחֲלת'. אבל בספרי התיגאן, כתוב 'מָחֳלת'. השואל ראה חילוקי דעות, ונסתפק בעניין. עונה לו מהרי"ץ, "דע, כי בכל התיגאן אשר יסדו הראשונים מעשה ידי אמן, הרמב"ם זלה"ה, נמצא כתוב המ"ם בקמץ וכו'". אני מקצר, אביא רק את הנקודה לעניינינו. "ומן התימה אם יחלוק אדם על זה, ואיך סומך עליהם במלא ובחסר וביתור אותיות. כגון, 'ויהיו כל ימי נח', ובדפוס 'ויהי'. ואנו כותבים 'ויהיו', ככתוב בתיגאן. וס"ת שכתוב בו 'ויהי', סלקא דעתין לפסלו. ואיך לא נסמוך עליהם בניקוד ובדקדוק אחד? הא ודאי תימה. הלכך, אין לזוז ממה שקבעו לנו, המיוסד ע"פ חכמי ישראל שרמזנו לך למעלה. והאיי מאן דבעי למהוי חסידא, ליקיים מילי דאבו"ת". מספר צפיות:1055 ג' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | תראו למשל בשו"ת רביד הזהב [סי' מ"ד] לגבי הפסוק [בראשית כ"ז, כ"ו], גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי, ששאלוהו כיצד לקרוא את תיבת 'ושקה'. והשיב להם בזה"ל: "ושקה לי, השי״ן בשו״א ופת״ח, כן היא הקריאה הנהוגה ברוב בתי כנסיות". תחשבו אולי הוא הביא מספרי התאג, מבניה הסופר או משהו דוגמתו. אבל לא. תשמעו מה הוא כותב, רק מדפוסים. התיגאן בכלל לא קיימים בראש שלהם. "וכן הוא בכ״ד גדול – הוא דפוס ונציה, שהוא ספר תנ"ך ענק - וברוב ספרי הדפוס. וכ״כ בספר לוית חן שער א' פ"י וז"ל, וכן בשורק ובגעיא על אות נקודה בחטף פת״ח לתפארת הקריאה. וזהב, ושקה לי, עכ״ל. וכ״כ בספר יסוד הניקוד שער התנועות יסוד ל״ב, והשיג על האור תורה שדחה דברי המאירי". מה עם ספרי תימן? לא נזכרו ולא עלו אצלו אפילו לדיון. תיגאן ותכאליל, מאן דכר שמייהו ברביד הזהב, ובשתילי זיתים. מספר צפיות:1016 ג' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל, והתייחסות למ"ש היפ"ה בחומש "תורה קדומה" בהערה בסוף פרשת חיי שרה (תחת הכותרת "כחס על הניר"). מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נח התשע"ו. מספר צפיות:981 ג' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | הערבים הישמעאלים וספרם קוראן [קורען], ההשקפה הנכונה ודעת־תורתנו הקדושה בהתייחסות לערבים בזמנינו, 'ומשמע ודומה ומשא'. איסור התגרות באומות ואיסור עלייה להר הבית, וצורך החיזוק בענייני קדושה וצניעות.מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק חיי שרה התשע"ו
מספר צפיות:986 ג' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | ביאור מאמר רבינו זכריה הרופא המקשר בין הפסוק 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק' לבין נר חנוכה שאין משתמשין לאורו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מקץ התשע"ט.
מספר צפיות:939 ג' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | מקורות לכך שגלות תימן היתה הקשה ביותר. תמיהת מרן שליט"א על דברי האדמו"ר מצאנז־קלויזנבורג זצ"ל שיהודי תימן סבלו מאד בגלות בגלל שלא החמירו להוציא שבת כדעת רבינו תם. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בהר התשע"ט. מספר צפיות:938 ג' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | מנהגי לווית המת, שאלה בהלכות ספר תורה, נטילת לולב בברכה לאחר הגבהה והנחה, שאלה בהלכות חליטת הבשר, בעניין מחברת הערוך, יום השנה בחודש מרחשון חסר, ניקוד המילה פתח, בעניין מראות דמים. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו מפי מרן שליט"א דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מספר צפיות:1195 ב' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | תשובה לשאלה (ממוצש"ק תולדות ה'תשע"ג) בעניין סנדק רשע, האם נכון שאליהו הנביא בא בשעת המילה ומוחל על כל עוונותיהם של המשתתפים, האם הדבר כן גם לגבי סעודת חתן, והאם זה דוקא בתנאי שחוזרים בתשובה. בעניין חתן שנמחלים לו עוונותיו ביום חופתו, והאם דוקא כשעשה תשובה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישב ומוצש"ק מקץ שנת התשע"ג. מספר צפיות:1042 ב' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | "שאל ידידנו הרב ניר טיירי יצ"ו, מה נֹאמר לגבי הפסוק, וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ [בראשית כ"ז, כ"ה]. במלה 'לו', יש תרי טעמי. ובמלה 'יין', ישנה טפחא. הוא שאל אותי על כך באמצע השבוע. מה שייך בקשה ותחינה, בפסוק 'ויבא לו יין וישת'?..." מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק לך לך התשע"ח
מספר צפיות:999 ב' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | ההערות שלי, הן על חומש "תורה קדומה" המהדורא עם פירוש רש"י המנוקד. ישנם הבדלים בין המהדורות. אני מדבר על המהדורות דלקמן. בראשית, שנת ה'תשס"ה. שמות, ה'תשס"ו. ויקרא, ה'תשס"ח. במדבר, ה'תשע"ג. ודברים, שנת ה'תשס"ו. אלו הספרים הנמצאים בידי, וההערות שאני אומר הם כלפיהם. כך שאם ישנה גירסא אחרת, במהדורות האחרות, אזי אינני מתייחס לכל המהדורות, אלא רק לגבי המהדורות שאמרתי כעת, שהן האחרונות והמושלמות עכ"פ לעת עתה".
מספר צפיות:948 ב' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | 544 עמ' |
לעיון דיגיטלי! הספר בנין משה (חלק שלישי מתוך ה' חלקים) - דיני בישול, שהייה, חזרה, הטמנה, ורחיצה בשבת, מאת המחבר הרב הגאון משה רצאבי שליט"א - בנו של מרן פוסק עדת תימן הגר"י רצאבי שליט"א, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ורב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, ומו"צ בבית ההוראה. זהו הספר הראשון המקיף את כל הלכות שבת בפרוטרוט עפ"י מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, ומהווה כהשלמה לספר שלחן ערוך המקוצר חלק ב' (שבת), ומרן שליט"א סמך ידו על כל הנכתב בספר כאילו הוא בעצמו כתבו. את הספר ניתן להשיג בכתובת המחבר רח' אז"ר 5 בני ברק. פרטים בטל': 073-7243362 מספר צפיות:1114 ב' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | זמן חליצת תפילין בראש חודש, הטעמים לכך והנפק"מ בזה, ומה הדין באדם ששכח והשאיר תפיליו עליו גם במוסף. מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויגש שנת ה'תש"ע מספר צפיות:8022 א' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | להאזנה והורדה! שיעורים בספר "שלחן ערוך המקוצר" כפי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע. מספר צפיות:929 א' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר: "יין שנשאר מגולה כמה שעות (אף־על־פי שבזמנינו אין מקפידים על גילוי משקין כדלהלן בחלק יורה־דעה סימן קל"ט סעיף ה'), אין מקדשין עליו, משום "הקריבהו נא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ או הֲיִשָּׂא פניך". ואפשר להכשירו ע"י סינון במסננת או בבגד..." מספר צפיות:4240 א' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | לעיון לצפייה ולהאזנה! ענייני ראש חודש - וכן שבת ראש חודש בהלכה ובאגדה, עפ"י מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, ועל לפי הוראותיו ופסיקותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ערב ראש חודש כסלו התש"פ ליצירה, ב'של"א לשטרות. בברכת חודש טוב ומבורך! מערכת אתר יד מהרי"ץ. מספר צפיות:9529 א' כסליו ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | 7:45 דק' |
ביאור דברי המדרש על יעקב אבינו, ומדרשי חכמי תימן על פסוק זה, וכן דיוק ב"טעמים" והלקח הנלמד מעניין זה לזמנינו. קטע מדרשת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בפני אברכי כוללים במודיעין עילית - ברכפלד, מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" מספר צפיות:6020 כ"ט מרחשון ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | פירש רש"י: "אמר יצחק בליבו, אין דרך עשיו להיות שם שמים שגור בפיו, וזה אמר כי הקרה ה' אלהיך". מצ"ב תשובת מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין הזכרת שם ה' לבטלה, פרטי דינים בעניין כינויים בשם ה', וכיצד מנהג ק"ק תימן בזה... מספר צפיות:6310 כ"ט מרחשון ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר בזה"ל: "וזהו סדר עשיית הפדיון כפי מנהגינו. מביא האב את הבכור (כשהוא מקושט בבגדים נאים) לפני הכהן, וכן מכין כסף או שוה־כסף חמשה סלעים. ובעת כניסתו, אומרים הלל כל הקהל יחד, והללו־יה הילד הזה יברכהו אֵל. ויתברך וכו'..." מספר צפיות:5623 כ"ט מרחשון ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | 5 עמ' |
לעיון ולהורדה! תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בעניין נוסח תפילת היוצא מבית המדרש -וביאור תוספת הפסוק שאינו כתוב בגמ' ברכות - שם מקורה של התפילה הנ"ל. פורסם בקובץ "המעין" - בהוצאת מוסד יצחק ברויאר וישיבת שעלבים, חודש ניסן שנת ה'תש"ע מספר צפיות:24049 כ"ט מרחשון ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: מדוע התימנים נוהגים לאחוז את המאכל בשלוש אצבעות ולא בשתי אצבעות כפי שכתב בספר ראשית חכמה. תשובה לשואל האם רצוי לתת לילדים לשחק במשחק "טלית ותפילין" הנמכר בחנויות משחקי הילדים, וסיבת ההיתר כיום לשחק בבובות. המשך בעניין ראיות הגמ' במסכת סוכה דף ל"ה לגבי פרי עץ הדר וכו' זה אתרוג וכו', ביאור גירסת מדרש הגדול בסוגיא זו, מיהו עקילס המתרגם, וכיצד לומדים מלשון יונית ללשון הקודש. פירוש המלבי"ם בסוגיא דלעיל, וראיה גם מדבריו כי אין מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן לגבי הדר שזהו אתרוג. מדוע לאתרוג יש דין של ירק, דעת החזו"א כי בפירות הדר כגון לימון ותפוז וכדו' הגדלים על כל מים יש להפריש פעמיים מעשרות מספק, דעת הגרשז"א המוכיח מרבינו הרמב"ם שכ' אתרוג בלבד, מ"מ בדברי האחרונים ודחיית דברי הטוען כי ברמב"ם לא מופיע פרי לימון, כי בספרו משנה תורה כתוב פרי הלימון בשם מלוחים. מספר צפיות:1048 כ"ח מרחשון ה'תשפ''א | |  |
| | | | | | אל אחי ורעי, הנאהבים והנעימים נוחלי אהבת הקדמונים, הוגי דת שעשועים הע"י. הנה אני נותן לפניכם היום ברכה, קנקן חדש מלא ישן גליון "כתרי תורה" מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג - על פרשת השבוע. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה. האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית מספר צפיות:1456 כ"ו מרחשון ה'תשפ''א | |  |
|
|