"שאלה: כאשר נמצאה טעות בספר תורה בשבת וימים טובים, או שהוא פסול, או שאין ספר תורה כלל, ויש עשרה. האם לקרוא את ההפטרה בברכות. חיפשתי ולא מצאתי לכת"ר בשלחן ערוך המקוצר שנגע בעניין זה, ובכן יורנו המורה כדת מה לעשות בכי האיי גוונא".

עלון "שורש המנהג" (ז"ל) מס' 4 (אייר-סיון התשע"א), שיצא לאור ע"י אברכי כולל "יוסף הצדיק" (ז"ל), מוציאי הקובץ התורני "נחלת אבות" (ז"ל). העלון כולל תשובות ממרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א לשאלות האברכים שיחיו בענייני ספירת העומר. דברים חוצבי להבות מפי מרן שליט"א בעניין שמירת גדרי הקדושה והצניעות בפרט בימות הקיץ. קושיות שנתעוררו לאברכים במהלך הלימוד ונשלחו למרן שליט"א שיורה להם את דעתו הרמה. מדור "חידודין". מדור "מזקנים אתבונן" - כמהר"ר חיים כסאר זצ"ל

כללי ההוראה לפי פסקי ק"ק תימן יע"א. בו נקבצו ובאו כללים בכללי הפוסקים, כללי המנהגים, כללי ספק ברכות, כללי ספק ספיקא, כללי הרמב"ם, כללי השלחן ערוך, כללי מהרי"ץ והשתילי זיתים. מלוקטים מספרי שלחן ערוך המקוצר, בארות יצחק, שו"ת עולת יצחק, תולדות יצחק, טופס כתובות, אגדתא דפסחא פרי עץ חיים, שולי המעיל, נר יום טוב, ועוד. ועליהם סובב ציונים וביאורים ממקורותיהם ומספרי שאר אחרונים. ליקטתי וערכתי בעזרת החונן לאדם דעת הצ' נהוראי סיני (סיאני) יצ"ו פה עמנואל ת"ו שנת ה'תשע"ד ליצירה ב'שכ"ה לשטרות

ששה פירושים לברכת ״שהשמחה במעונו״ ❖ רקיע מעון חמישי או שמיני ❖ ארבע דרגות בבני אדם בעת האכילה ❖ טעם שאין אומרים שהשמחה במעונו בעת סיום מסכת ❖ מה יכוין האדם בעת שיש לו שמחה. מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ומו"צ בבית ההוראה

דברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בשבח הספר החשוב פסקי מהרי"ץ - שערי טהרה, אשר יצא לאחרונה ע"י מכון "פעולת צדיק" במהדורא חדשה, וביאור ההגדרה כי מהרי"ץ היה "מאריה דאתרין". התייחסות לאנשי הכת (דרדעים) המתכחשים למהרי"ץ זיע"א ובוחרים כביכול בדברי הרמב"ם. דחיית דבריהם בענייני טהרה, שמקילים יותר מדאי באיסורים חמורים ביותר, כגון בבדיקת עדים, כולל התייחסות למה שכתב ר' צפניה ערוסי בספר "טהרת משה", אשר זרוע שגיאות רבות וטעיות אין ספור, ונתינת דוגמאות רבות לכך.

"כי לא יטוש ה' עמו". דור חדש גדל בארץ. דור לתפארת. תורה מחזרת על אכסניה שלה. הרה"ג רבי יצחק רצאבי, תלמיד חכם אב בחכמה ורך בשנים, מחזיר את עטרת תורת חכמי תימן לישנה, הוא כינס והאיר את תורת מהרי"ץ - רבינו יחיא צאלח זצ"ל. ספרים רבים הוציא לאור, ורבים החיבורים אשר אתו בכתב יד. אחד מהם, נקוב בשם "כבשים ללבושך", הנדרש על דברים שהם כבשונו של עולם ומוצנעים מעיני הבריות. עניינו - שרשי חכמת הקבלה ... דעו את מי אתם מחליפים במי".

"ישנו ספר, חוברת, בשם 'דברי צדיקים וזכרונם'. מישהו שכתב קצת, על תולדות חכמי תימן וספריהם. הוא דן שם, מי חיבר את מדרש הגדול, ומה מהרי"ץ כתב על כך. מוזכר שם, שמהרי"ץ כתב כך וכך. הוא [יוסף קאפח] הוציא זאת לאור, ופתאום הוא כותב הערה על כך [שם דף י"א אות כ"ה]. מה ההערה שהוא כתב? מי זה מהרי"ץ? תשמעו טוב, איך הוא מסביר, מי זה מהרי"ץ: "הוא כתב בסידורו דברי ניחוש ועוננות על פי חָלוּת התקופות". שמעתם מי זה מהרי"ץ? זה שכתב 'דברי ניחוש ועוננות'. זהו. לא שחיבר פירוש עץ חיים, ולא שחיבר שו"ת פעולת צדיק, ולא כלום. מי דיבר על ניחוש ועוננות? מה הקשר? אתם מבינים, איזו רשעות יש בכך?"

קטעי וידיאו נבחרים מתוך הילולת רשב"י זיע"א, שנערכה בליל ל"ג בעומר - מוצש"ק אמור - שנת התשע"ג, בבית המדרש "פעולת צדיק" - בני ברק. כולל הדלקת נרות לעילוי נשמתו, סיום כל ה"ארבעה ועשרים" (נ"ך), סיום ספר הזוהר הקדוש, סעודה רביעית, דברי תורה וברכת המזון.

למרן שר התורה האמיתי והאדיר מאד רבי יצחק רצאבי שליט"א. הסתפקתי בספירת העומר, אדם שאמר היום אחד ושלושים יום, והפסיק בדיבור, ושוב המשיך, שהם ארבעה שבועות ושלשה ימים לעומר, מה דינו. בברכת כהנים באהבה כעתירת גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים

בו ידובר בעניין יתרון 'האמונה התמימה' הגבוהה מעלה מעלה משכל וחכמה, חסרון החקירה בשכל והגיון אנושי המוגבל בתבנית 'חקות שמים וארץ', המכשיל בני אדם עדי שאול, ולכדי כפירה בתורה ובחכמי ישראל לדורותיהם רח"ל. ובעניין חשיבות לימוד 'תורת החן', החלק הרביעי בפרדס התורה הקדושה, שנמסר מפי הגבורה לאדם הראשון והאבות, וממשה רבינו ע"ה במסורה ליחידים הראויים אשר בכל דור ודור, השתלשלותה דרך ספר הזוהר הקדוש, קבלת הקדמונים, האר"י הקדוש, הרמח"ל, הגר"א והבעש"ט, עד דורנו אנו, להאיר נשמות דור עקבתא דמשיחא דייקא, שישתוקקו ויכמהו לאמת התורה ולדבקות בה' יתברך, כהכנה לגאולה השלמה אשר בא תבוא במהרה אמן. ניתן להשיג את הספר אצל הרב המחבר בטל': 058-3272772 טלפקס: 153-88665068, או במכון פעולת צדיק 052-7635645

"לאפוקי ממה שיש נוהגים בשאר קהילות להניח שׂער ראשם של־בנים עד גיל שלוש להתארך כמו הבנות. אף אומנם שגם בקהילותינו המנהג היה שלא לקצוץ מאומה עד התספורת הראשונה, אבל זה מפני שהיה ראשו מכוסה בכובע גדול הנקרא "קַרְקוּשׁ" העוטף כל ראשו עד גרונו וצוארו, ולא נראה הבן כמו הבת ממש... משא"כ השתא הכא שמניחים בדרך־כלל הן הבנים הן הבנות גְּלויי־ראש לגמרי, נראה שצריך לחלק ביניהם, ולהקל משׂער ראשו על־ידי קציצתו במספריים ".

תיקון קוראים וירטואלי! קריאת התורה עפ"י "חלק הדקדוק" למרנא ורבנא מהרי"ץ זצוק"ל, בקריאתו של החזן ר' יהודה דהרי יצ"ו, עם אפשרות לצפייה בטקסט עפ"י תאג "יכין ובועז" של הרב בועז דחבש יצ"ו, כולל הערות חלק הדקדוק הנפתחות בבועה בעת העמדת הסמן על הנקודה האדומה שמעל המלה. בתיקון ניתן לשנן את הקריאה ולהיבחן עליה ע"י הסטת הוילון שמאלה, ניתן להגדיל ולהקטין את התיקון, להנמיך ולהגביה את הקריאה, לעבור לדפים קדימה ואחורה, וכן לבחור מברך בצורה קלה ונוחה ללומד. אפשרות הקלטה: מצד שמאל של התיקון (מתחת לכפתור הגדלה) נוסף אייקון בצורת רמקול, בלחיצה עליו ייפתח חלון הקלטה, בו תוכל להקליט בקולך את קריאת המברך (כשהוילון סגור...) ולאחר ההקלטה תוכל לשמוע את קריאתך ולבדוק אם טעית על ידי הסטת הוילון. כמו כן נוסף סרגל "בקיאות בטעמי המקרא", בו תוכל לגרור את הטעמים לתיקון קוראים, ולאחר מכן לבדוק אם אכן הנחתם נעשתה בצורה נכונה. שבת שלום ומבורך!

בעקבות מצבו של חבר בית הדין הגדול בירושלים, הדיין הגאון רבי מימון נהרי שליט"א, הוחלט להוסיף לו את השם חיים. כזכור, הרב חיים מימון נהרי שליט"א אושפז לפני כחודש ימים במצב קשה מאוד כשהוא מורדם ומונשם בבית החולים תל השומר, אחר שנדבק בווירוס הקורונה. תפילות רבות נערכו עבורו, ומרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א מזכירו ומברכו בכל שיעור שבועי במוצ"ש ואף הוקדש שיעור מיוחד לרפואתו. כיום בסייעתא דשמיא מצבו מתייצב מעט, מגיב קצת יותר, אך הוא עדיין מורדם ומונשם. הציבור נקרא להמשיך ולהתפלל עבור הרב חיים מימון בן שלמה נהרי לרפואה שלימה בתוך שאר כל חולי עמו ישראל, אכי"ר

"י"ד באייר, לא אומרים בו נפילת אפים ולמנצח, ולא את כל הדברים שיש בהם ענייני צער ודינים, כי יום י"ד באייר הוא פסח שני..." הרחבה בעניין דין "פסח שני", ומדוע צריך שלושים יום בין חג פסח לבין פסח שני? מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק אחרי מות וקדושים שנת ה'תשע"ב.