שאלה: ראיתי בספר רינת אהרן על מס' מגילה של הרב אהרן גבאי דף 77 (בכלל חידושים נאמ"נים) בזה"ל, אורז בפסח, בשנה זו (ה'תשס"ח) טען הגר"י רצאבי שליט"א שאין לאכול אורז כי טוענים שיש מקומות שמכליאים את האורז עם שעורה, עכתו"ד. אבל כבר ביררו ענין זה הגר"ש עמאר והרב אברהם יוסף ומצאו שדבר זה לא הוכח כלל, וגם א"כ הוא בטל ברוב, ועוד יש לצרף את הפוסקים שחליטה מספיק עכ"ל. האם אכן היתה בעבר הוראה כזו של מרן שליט"א?

ציפייה רבה בקרב ציבור בני התורה, רבנים ודיינים שליט"א, אברכי הכוללים ובחורי הישיבות הק' שיחי', לקראת הוצאת הקובץ התורני "דברי חפץ" חלק ט"ו, בחודש ניסן ה'תשפ"א. הקובץ מכיל חידושי תורה, הלכה ומסורת ק"ק תימן יע"א, מאמרים וגנוזות אשר לא שזפתם עין, ומהווה נדבך חשוב בהפצת מסורת אבותינו הקד'. ידידינו המעוניינים לזכות ולהשתתף בהוצאת הקובץ, לתרום ולהקדיש לעילוי נשמת או לרפואה והצלחה, יפנו לטל': 050-4140741. ניתן לתרום דרך האתר בכרטיס אשראי, או בעמדות "קהילות" ו"נדרים פלוס" הממוקמות בבתי הכנסת ברחבי הארץ, או בהפקדה בנקאית עבור מוסדות יד מהרי"ץ, בנק פאג"י (52) סניף 188 ח-ן 534366. ברוכים תהיו!

מצות "טעמו וראו" רכות וטעימות במיוחד - עבודת יד, שמורה משעת קצירה, כשר לפסח למהדרין ללא חשש "חוזר וניעור" בהשגחה המהודרת והמחמירה של בד"ץ "פעולת צדיק" בראשות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. טל' להזמנות: 052-7181887

בפרשת השבוע פרשת כי תשא ישנו מנהג המיוחד לבני ק"ק תימן המקיימים עד היום תקנת חז"ל לתרגם קריאת התורה בציבור [וכפי דעת רבינו הרמב"ם ועוד הרבה ראשונים שתקנה זו לא בטלה אף בזמנינו שלכאורה בטל הטעם ואכמ"ל], והוא שלא לתרגם פרשת מעשה העגל השני כפי הדין המובא במשנה ובגמרא (מגילה, ס"פ הקורא עומד כה, א-ב) וברמב"ם (פי"ב מהלכות תפלה הי"ב). במאמר שלפנינו נדון מהו מעשה העגל השני, מה הטעם שאינו מתרגם, ובשיטות הגאונים והראשונים בזה.

כתב מרן שליט"א ב"עיני יצחק" סימן ר"ו הלכות עדי הקידושין הערה ר"ד: "ואין להקשות מהא דאיתא במדרש תנחומא הישן (פרשת כי תשא אות י"א ובשמות רבה פרשה מ"א אות ה') על פסוק וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ (שמות ל"א י"ח), הכלה הזו כשבאה להיכנס לחופה מגלה פניה, לאמר כל מי שיודע לי עדות יבוא תעיד לי..."

"ברם בספר בני בנימין על הרמב"ם שם הביא מקור גלוי משמות רבה פרשת כי תשא (פמ"ז אות ה') על פסוק ויהי שם עם י"י ארבעים יום וארבעים לילה (שמות ל"ד, כ"ח) לכך התקינו חכמים שיהיו המַשְׁנין יושבין בבקר ובערב וכו'" מתוך הערת" עיני יצחק" על שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

החלה המכירה של "מיני תבלין וקליות" לחג הפסח ולכל השנה, כולל חילבה ואבקת מרק הכשרים לפסח למהדרין מן המהדרין, ללא חשש "חוזר וניעור", כמנהג אבותינו ורבותינו זיע"א, בהשגחה המהודרת והמחמירה של בד"צ פעולת צדיק בראשות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. טל' ראשי להזמנות: 052-7635645

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין סעודת פורים ומשלוח מנות, וכן מתנות לאביונים ביום פורים, במה עדיף להרבות, מה הדין כאשר אין ביד האדם להרבות בשתיהן. חמש הערות על דברי בעל מעיל צדקה בביאור דברי הרמב"ם הנ"ל, ראיות ממקורות שונים בהם כתבו המפרשים על דברי הרמב"ם כי "דברי רבינו ראויים אליו", והאם כוונתם שדברי הרמב"ם מחודשים ואין להם מקור. דברי בעל שבט מוסר שכתב כי את רוב חידושיו חידש כאשר ישב בין העניים, ומאידך המסופר על רבינו תם שהיה לומד כשמולו קערת מטבעות זהב. המשך בעניין מחצית השקל שניתנו בזמן בית המקדש, הרחבה בעניין נתינת זכר למחצית השקל בזמן הזה, תמיהא על בעל שתילי זיתים שהעתיק הלכה זו למרות שלא נהגו כן בכל ארץ תימן, ודחיית דברי בעל זית רענן בדעת מהרי"ץ והשת"ז. יש לעשות נפילת פנים ביום ראשון הזה (פורים משולש) בערי הפרזות, ותשובה לשואל מדוע כתב מרן שליט"א דין זה בשע"ה ב'סוגריים', וכן לגבי כל כי האיי גוונא. התייחסות למ"ש בעלון 'בית מרן', לגבי נטילת ידים על דבר שטיבולו במשקה, ועל מה שכתב לגבי מנהג התימנים בזה, ובגנות הכותרת 'אחי בני תימן' המופיעה שם, והתייחסות לדבריו בעניין איגרת תימן והתימנים. תוספת דברים בעניין מבצע חלוקת "אגדתא דפסחא" עץ חיים ע"י מכון פעולת צדיק ב"ב.

דרשת מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - בעניין חשיבות שמירת המסורת ומנהגי אבותינו, התייחסות להרב יצחק יוסף וספרו "ילקוט יוסף", שנמסרה ביום ראשון בערב - אור לי"א אדר התשע"ב, בבית הכנסת "עץ חיים" בעיר בני עייש ת"ו. שיעור חובה!

כתוב בהלכה, כי יש להגיע לבית הכנסת בליל פורים בבגדי יום-טוב. רציתי לשאול האם אפשר לעשות "הבה נתחכמה לו". הכוונה, אני רוצה ללבוש לבוש תימני (הרצון הוא כל השנה, אך לצערינו זה ייראה מוזר), אז חשבתי שלפחות בפורים אפשר לבצע את זה. השאלה היא האם זה שאנשים מסביב, אפילו תימנים, יתייחסו ללבוש כתחפושת, למרות שאני מתייחס לזה כבגדי יום-טוב, ייחשב לי שהגעתי לבית הכנסת בבגדי יום-טוב? או שבטלה דעתי כנגד דעת הציבור, שחושב שזו תחפושת ותו לא, ולכן עדיף להגיע עם בגדים רגילים?

"מצאתי מקור לאחד מחכמי תימן הראשונים... רבינו נתנאל בן ישעיה, מחבר של הספר נור אל צ'לאם. יש לו פירוש של מגילת אסתר, זה נדפס באגדתא דמגילה... הוא אומר, ימי משתה ושמחה, חייב אדם לשתות עד שלא יכיר בין ארור המן לברוך מרדכי. משמע, שההלכה נלמדה מהפסוק הזה..."

עלון שבועי היוצא לאור ע"י תלמוד תורה "עטרת חיים" לבני תורה ק"ק תימן יע"א בעיר אלעד ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, ובניהולו של הרה"ג אליהו נהרי שליט"א. נדיבי עם המעוניינים לתרום למען אחזקת והתפתחות הת"ת המהוה נדבך חשוב לשימור מסורת ק"ק תימן יע"א, יוכלו לפנות לטל': 050-4150896. ברוכים תהיו!

לרגל חידוש השיעורים השבועיים של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, הנמסרים בביתו מדי "ליל שישי" לבחורי הישיבות (גדולות) הקד' שיחי' בשעה 22:45 בלילה, חודשה הוצאת עלוני "תוצאות חיים" בהם מובאים תוכן דברי מרן שליט"א בשיעורו. העלונים יוצאים לאור ע"י ארגון "תוצאות חיים" - התאחדות בני התורה, בנשיאות מרן שליט"א