בין שָׁבועות בקמץ, לשְׁבועות בשוא * טעם למצות ספירת מ"ט יום, ושבעה שבועות * קשר ושייכות בין מצות ספירת העומר למנהג ההימנעות בימים האלה מנישואין ומתספורת * השתקת מדת־הדין, בהשתוקקותנו לקבלת תורה שבכתב ותורה שבעל פה * שבעים פנים לתורה. מתוך הספר "נפלאות מתורתך" למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (שעודנו בכתובים).

"ישנו ספר, חוברת, בשם 'דברי צדיקים וזכרונם'. מישהו שכתב קצת, על תולדות חכמי תימן וספריהם. הוא דן שם, מי חיבר את מדרש הגדול, ומה מהרי"ץ כתב על כך. מוזכר שם, שמהרי"ץ כתב כך וכך. הוא [יוסף קאפח] הוציא זאת לאור, ופתאום הוא כותב הערה על כך [שם דף י"א אות כ"ה]. מה ההערה שהוא כתב? מי זה מהרי"ץ? תשמעו טוב, איך הוא מסביר, מי זה מהרי"ץ: "הוא כתב בסידורו דברי ניחוש ועוננות על פי חָלוּת התקופות". שמעתם מי זה מהרי"ץ? זה שכתב 'דברי ניחוש ועוננות'. זהו. לא שחיבר פירוש עץ חיים, ולא שחיבר שו"ת פעולת צדיק, ולא כלום. מי דיבר על ניחוש ועוננות? מה הקשר? אתם מבינים, איזו רשעות יש בכך?"

איסור מחולות בחורים וגם בתולות בלא מחיצה מפסקת ביניהם - מתוך שו"ת עולת יצחק למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן [חלק א' סימן קמ"ז]: "תמיהה גדולה, הלא באו לשמחת תורתינו הקדושה ... הלא אין זו שמחה אלא נאצה לפניו יתב'. הזהו כבודה והדרה של תורה. הרי השפילוה עד הארץ, ועד עפר הגיעוה. זאת התורה צוותה אותנו "והייתם קדושים", "לא תקרבו לגלות ערוה". אפי' קרבה המביאה לידי גילוי ערוה, אסורה. אוי מה היה לנו זרע קדושים, מי ירפא לנו בדור הזה אשר כל איש הישר בעיניו יעשה. לכו ונשובה אל ה'"

"יש כאלה שקוראים את ה֠ͅגמל, עם געיא בה"א, לטענתם בגלל התלשא ימין. יש עוד מלה כמה פסוקים לפני כן, קִ֠רב֞ו שאו את אחיכם וכו' (י', ד'), יש כאלה קוראים קִͅרבו, הם טוענים שזה צריך להיות במלעיל בגלל שיש בפסוק תלשא ותרין טרסין. ומה שיש כלל ידוע, שהתלשא לא תטעים...הם התחכמו ואמרו שהיא מלעיל בגלל שיש שני טעמים. אבל זו שגיאה. אין דבר כזה, כי התלשא לא תטעים"

"צריכים לבוא לנשק לנו את הרגליים והברכיים, להגיד אשריכם ששמרתם על המסורת, במקום זה הם באים להגיד הפוך. אבל אנן בדידן ואינהו בדידהו, עושה שלום במרומיו, אנחנו רק בדרכי נועם, אינני רוצה ח"ו לפגוע, אני אומר את הדברים אולי בצורה חדה, אבל ח"ו אין כוונתי לפגוע באף אחד" (מתוך דברי מרן שליט"א בישיבת מתימן יבוא בשנת תשס"ח)

לרגל יומא דהילולא לכמהר"ר יחיא בן יוסף צאלח (מהרי"ץ) זצוק"ל - גאון רבני תימן ותפארתם, מצ"ב מאמר "אשרי האיש" בשבח ספר "חלק הדקדוק" למהרי"ץ זיע"א, מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א (ה'תשנ"ט), כולל התייחסות למאמר (מתוך השיעור השבועי), ומאמר "לקעקע ביצתן" שבא בעקבותיו.

הוכחות על מסורת תימן הקדומה, כפי שחיזק וביסס מורינו ורבינו נר ישראל אדונינו מהרי”ץ זצוק”ל, והשגות על הספרים אמת ויציב, מסורת מדויקת ועוד. כולל בסופו הספר "עין לא תשורני", על מנהגי ק"ק תימן יע"א, ותשובות על הטענות הכתובות בספר "עין יצחק" להרב יצחק יוסף שליט"א.

העמוד כולל קישורים של כל דרשות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרו בעשור האחרון (התש"ע - התש"פ) במסגרת כנסי "יומא דהילולא" למרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם, מדי שנה ביום כ"ח בניסן, ושהתקיימו ברחבי הארץ ע"י מכון "פעולת צדיק" בראשות ידידנו הרב ניר טיירי הי"ו

הברית התקיימה ביום שני לסדר 'ויהי ביום השמיני' כ"ג ניסן ה'תשפ"א ב'של"ב, בשעה 13:15, בביהמ"ד 'עוד יוסף חי' שע"י קהילת 'פעולת צדיק', רחוב נתיבות המשפט 1-3, מודיעין עילית. יה"ר שיזכה אביו שליט"א לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים, אכי"ר.

מתוך "משא קודש" של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה ביומא דהילולא ה-205 לגאון עוזינו ותפארתינו מהרי"ץ זצוק"ל, שנערכה ביום כ"ח בניסן שנת ה'תש"ע. והמשך העניין מתוך "השיעור השבועי" שנמסר במוצש"ק תזריע מצורע שנת התש"ע.

מאמר מיוחד מאת הרה"ג איתמר כהן שליט"א, לרגל יומא דהילולא של הגאון המפורסם מורנו הרב רבי יחיא צאלח (מהרי''ץ) זצוק"ל - גאון רבני תימן ותפארתם. נלב''ע ביום שבת קדש, כ''ח ניסן, שנת ה'תקס''ה לב''ע. המאמר פורסם בסוף קונטריס "עצי עולה".