"הדבר שהתפלאתי לראות, בעצם יותר נכון שמחתי לראות, שהרב מאיר מאזוז כותב בהסכמה לספר אשי ה', שגם מנהגם כך כמו שהבאנו בשלחן ערוך המקוצר. "גם המנהג שלנו מעולם" הוא אומר, "בחו"ל, לא ראינו מישהו שהסתכל אחורה"... אולם לפי עניות דעתי, שתי ההוכחות שלו, אינם הוכחות, ואין מהם ראיה..." מלוקט מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לפרשיות שמות, בשלח, יתרו שנת ה'תש"ע

"בתאג "תורת אמת" הנקרא "כתר תימן" [בהקדמה. הוצאת חנות נוסח תימן], כתובים דברים, שלא האמנתי למראה עיני. שאברך צעיר בזמנינו (מרדכי רמתי), יכתוב שמהרי"ץ 'מופרך'. א"כ, אם הוא 'הפריך' את מהרי"ץ, ודאי מותר לנו גם להפריך אותו. וכך הוא כתב, ועצם עניין זה שכתב שם מהרי"ץ, יש לו פירכא. שהרי בספר במדבר [פרשת בהעלותך, י"א, י"א] המלה הֲרֵעֹתָ בתרין פשטין, אע"פ שאין אות אחת ביניהן..."

"אתם יודעים, אחד ה'מברכים' העיקריים, הוא 'לחובב'. דהיינו, בפרשת בהעלותך, עליית שביעי לפי התאג, מתחילה בפסוק [במדבר י', כ"ט] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וגו'. ישנם רבים, המשלמים סכום הגון על המברך הזה. היה מישהו, שבכל שנה היה קונה את המברך הזה, ככל אשר יושת עליו... בשנה אחת, מישהו החליט שהוא לא יוותר לו, הוא יעלה את המחיר עד השמים. ואכן כך היה, העלה והעלה, עד שההוא נשבר... וביום ראשון, רחמנא ליצלן, הוא אושפז בבית החולים, מרוב הצער שהוא לא קנה את עליית שביעי..."

נאמר בפרשתנו (בהעלותך, במדבר ח', י"ג) והניף אהרן את הלוים תנופה, כתב על כך מרן שליט"א בספר נפלאות מתורתך פ' בהעלותך: "ובשאר מקומות שתרגמם רס"ג תנופה "תַּחְרִיךְּ" והפעם הראשונה בתורה היא בפרשת תצוה, והנפת אותם תנופה, גבי החלב והאליה וגו' מן האיל, וככר לחם אחת וגו', מובנו נענוע, ובלשון זה נקט רס"ג בסידורו דף רל"ז לגבי נענועי הלולב "חרכּה" יעו"ש. וכיו"ב הלשון בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ דף ס' ע"א..."

שאלות ותשובות "שימושה של תורה" על חלק אורח חיים, מהוראותיו ותשובותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. מי שיש בידו תשובה כל שהיא שהשיב לו מרן שליט"א, הן בכתב הן בע"פ, נא לשלוח למערכת הקובץ התורני דברי חפץ, avish964@gmail.com

"נוהגים שלא ליפול על פניהם עד שנים עשר בסיון, ועד בכלל. בשלשה עשר כבר נופלים, למרות שיש דעות שלא ליפול. אבל מתחילת חודש סיון עד שנים עשר בו, לא נופלים..." מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק במדבר ה'תש"ע.

נושאי השיעור: המשך משיעורים קודמים בעניין חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו את השבת, האם צריך לעשות בשינוי היכא דאפשר, כמו לגבי יולדת. שיטת הגרי"ש אלישיב הסובר כי גם בחולה שיש בו ספק סכנה עתידית, צריך לחלל עליו שבת בשינוי, ראיה לדבריו וג' הערות. חידוש האגרות משה כי היולדת אינה נחשבת מסוכנת, והתייחסות לענייני 'זירוז לידה'. ביאור המשנה על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן וכו', סיבת סכנת הנשים בעת לידתן, מדוע ישנן נשים חוטאות שלא מתות אז. פטירת רחל אמנו, ומיכל בת שאול, ואשת פינחס – בשעת לידתן. השגות האחרונים על דברי האגרות משה לגבי סכנת הלידה וזירוז לידה, תירוץ עפ"י המתבאר שלולא הטיפול בה היא תהיה בסכנה. מכתב בעניין לעיסת לבונה כתרופה לקורונה, ושקלא וטריא האם ומדוע הרפואה המערבית מסרבת לקבל זאת. בשבח קונטריס "הבושם" במעלת התבשמות והתקשטות האשה בתוך ביתה, והרחבה בהבנת המושג כוח הפועל בנפעל.

כתב מהרי"ץ זיע"א בהקדמתו לשלש מגילות בזה"ל: ונהגו לקרות מגילת רות בחג השבועות, להיותה סיפור תולדות כסאות למשפט כסאות לבית דוד, לנטוע בנפשותינו מדת הבטחון, ושנאמין כי כאשר הבורא ית' שמר הבטחתו לישראל אשר הבטיחם על יד משה נביאו בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוהים, ומן השמים השמיעם קולו ונתן להם תורה וחקים צדיקים, ככה ישמור הבטחתו שנית ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וכו'.

"צריכים לשים לב, כי חלק מהכהנים אינם מבטאים נכון. צריכים להעיר להם לאחר מכן, בדרכי נועם. בזמן האחרון שמעתי כמה כהנים אומרים 'יברכך', כאילו אחר כך יש מפיק ה"א. יְבָרֶכְכָהּ. וכן 'ישא'. נשמע כאילו כתוב "יִשָּׂהּ". עושים בסוף מפיק. ישנם עוד כאלו שאומרים כך הרבה מִלים, אפילו בקריאת התורה. בעבר שמעתי אפילו שליח ציבור, אומר מפיק ה"א על ימין ועל שמאל. למשל, ברוך אַתָּהּ ה', מגן אברהם. צריכים לידע ולהודיע שזו טעות. יש ללמד אותם לבטא כהוגן. אם אדם מבטא מלה כלשהי, ואינו סוגר את פיו בסופה, יכול לצאת לו אוויר בסופה, אפילו בלי כוונה."

"וכך מתיישבים כל הפסוקים, אם תשמרו את כל חוקותי לא תקיא הארץ אתכם פירושו התורה תגן עליכם מעונש גלות, ואת זה לא ידעו לומר החכמים והנביאים שבאותו הזמן עד שבא הקב"ה ואמר על עזבם את תורתי, כלומר באותו הדור התחיל זלזול קל בלימוד התורה, וממילא הוסר המגן ונפקדו עליהם שאר עוונות הגורמים לגלות. יהי רצון שגם בדורינו זה תגן עלינו זכות העמילים בתורה, עד לביאת גואל ובניין בית המקדש בב"א."

מאמר בעניין נתינת חייץ של כף או סכין וכדו' בין התקן התרמו קאפל המצוי בכירת הגז לבין עגולת הכיריים, וכמו"כ כיצד יש להדליק כיריים אלו ביום טוב. מאת הרה"ג אורן צדוק שליט"א - ראש בית הוראה 'נזר ההוראה' ומורה צדק בבית ההוראה "פעולת צדיק" בראשות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

לעיון והורדה! מאמר תשובה מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, כפי שפורסם בקובץ "זכור לאברהם" - שנת ה'תשנ"א, בעניין: חיוב שתיית יין ביום טוב, וכמה שיעור שתיית יין לצורך קיום מצות שמחת יום טוב?

"אמרו לי, אכן הרב אלישיב אמר, שאיננו יכול לענות על דבר כזה, כי הוא לא מבין בענייני מסורת התימנים. גדולי ישראל האשכנזים מבינים, שזה נושא שהם לא יכולים לענות עליו. אני לא מבין, למה הספרדים חושבים שהם כן מבינים..." - מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מקץ ה'תש"ע

שנמסרה במסגרת "כנס הכנה למתן תורה" ומעמד חלוקת תעודות למסיימי הקורסים בטהרת המשפחה שע"י בית ההוראה "נחלת יוסף", קהילה חרדית - נתיבות. בהשתתפות מרן שליט"א, הגאון הרב וואזנר שליט"א, והגאון הרב פנירי שליט"א. אייר ה'תשע"ב. מצ"ב תמונות ומכתב תודה למרן שליט"א.