| | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין התוספת שבסוף תפילת שמונה עשרה, בנוסח עושה שלום וגו', וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם וכו', וכי בקדיש יש לומר תוספת זו רק בימי בין המצרים, והאם ישנו קשר בין עושה שלום במרומיו וכו' לבין וינחמנו בציון וכו'. ביאור הטעם המובא במהרי"ץ [בע"ח דף נ' ע"ב] לגבי הפסיעות שאחרי התפילה, כי כל אחד מהמזלות מסתכל במזל שאחריו וכו', תשובה לשאלה הרי אין קנאה בין המזלות והמלאכים שבשמים, ובעניין קנאת סופרים תרבה חכמה. המשך [מהשיעור הקודם] ביאור דברי בעל תפארת ישראל בדרוש 'אור החיים' בעניין עונש כרת, תמצית שלושת שאלותיו והתשובות שהשיב עליהן, והאם נשמת האדם היא אכן 'חלק אלוה ממעל' כפשוטו ממש. הרחבה לגבי חידוש התפא"י כי היה טוב יותר לאדם לקבל עונש כרת, מאשר לעשות רפואות וכו' בכדי להאריך את חייו. התייחסות לטענות המובאות בס' תורת הקדמונים על מה שכתב מרן שליט"א בספרו נפלאות מתורתך [פרשת מסעי], לגבי העניין שלא להפסיק בין מ"ב המסעות בעליית ראשון. תגובה נוספת מהרב אבישי מהאצרי הי"ו לגבי קריאת שמו"ת בשב"ק הללו. קריאת מרן שליט"א לתמוך יותר ויותר במוסדות יד מהרי"ץ, לטובת הפצת חוברות השיעורים השבועיים 'שערי יצחק', וכן לתמוך בישיבת בין הזמנים ברכסים ת"ו. מספר צפיות:1440 כ"ז תמוז ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | מדורי י"ז בתמוז, ימי בין המצרים, ותשעה באב, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי ימי בין המצרים ותשעה באב כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. באם ישנה כתבה שאינה נפתחת, נא להודיענו ונתקנה בעז"ה. קראו ושמעו ותחי נפשכם! מספר צפיות:38685 כ"ג תמוז ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
על דברי בעל תפארת ישראל ב'דרוש אור החיים' לגבי עונש כרת, ותשובה לשאלה מדוע הפוסקים שכתבו לעשות סעודה בסיום מסכתא, לא הביאו אף לעשות סעודה בהגיע האדם לגיל ששים כיון שיצא מכרת. ביאור שלושת שאלות התפארת ישראל בעניין כרת, והתשובות עליהן, שקלא וטריא בדבריו בעניין זרעו שלרשע שגם כן נכרת מן העולם, וכי האדם יכול למנוע עצמו מעונש כרת - מיתה לפני גיל ששים, ע"י רפואות וכדומה. משל נפלא בארי ובשועל. אודות חידוש מפליא שכתב בספר הגן, כי מי שאינו מתפלל במקום קבוע עם ציבור, חייב כרת ח"ו. תגובה למכתב בעניין הסיפור עם הרמב"ם שכאילו ביקר בתימן וכו', ולמכתב נוסף המכחיש את הסיפור על החזו"א שהובא לפניו ס"ת בן 2500 שנה. בעניין הדין לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שמו"ת וכו', כדת מה לעשות בשבתות־קודש הללו [שבנוסח בלדי קוראים בס"ת פרשיות שונות משאר הקהילות] לגבי שנים מקרא ואחד תרגום. מספר צפיות:1650 כ' תמוז ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
בעניין תכלת בציצית בזמן הזה, מדוע גדולי התורה שבדורנו נרתעים ואינם מקבלים זאת להלכה ולמעשה. המשך בעניין לימוד וידיעת התורה בעל פה, השלמה לגבי המעשה שהובא בשיעור מוצש"ק ויגש התשע"ח בעניין החכם התימני שהתנגד לכך שהר"א בן הרמב"ם מביא את דברי חז"ל שלא כפי לשונם, התייחסות לתשובת הגר"ע בסיס זצ"ל כי בתימן לא היו עושים סיום מסכתא מפני שצריך לדעת את כל המסכת בע"פ, ודברי מרן גם בכללות עניין סיום מסכתא. דוגמא נוספת לעניין הבלבולים שעושים בסיפורים, מן המובא בס' משלחן גבוה 'מעשה נפלא שאירע עם הרמב"ם' שביקר כביכול בתימן וכו'. לגבי השאלה האם מותר או צריך לומר לפועל ערבי שיתפלל וכו', אין ראיה מן המעשה הידוע באחד האדמורי"ם שלא רצה לנסוע עם בעל־עגלה שלא היה מאמין באמונתו. המשך בעניין חשיבות הכוונה בברכת אהבת עולם, כיצד בעל שפע חיים ושו"ת דברי יציב היה מברך ברכה זו, ותשובות לשאלה מדוע הנצי"ב היה נמנע מלומר שיעור ביום שלא כיוון בברכת אהבת עולם, הרי המלאך המגיד אמר למרן הב"י שלא ימחק אחד התירוצים שכתב למרות שאינו אמת. בעניין לימוד המוסר ע"י גדולי ישראל, תוספת דברים מהרב יוחאי צבי יצ"ו. ובעניין פינחס שהרג לזמרי וכו'. תגובות להערות והארות משיעורים קודמים בעניין זה, ובעניין לכבוד התנא האלקִי (בחירק), ובעניין המלה חנוכיה, שצריך לפרסם זאת ביתר שאת. מספר צפיות:1392 י"ג תמוז ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
בעניין לימוד התורה בעל פה, ביאור דברי החפץ חיים והחיד"א שבגלל זה בדורותינו שלומדים מתוך הספרים מצוי שמתבטלים הרבה שעות מלימוד תורה, ואין לנו את הקדושה כמו שהיה בדורות הראשונים. הרחבה לגבי שיטות הלימוד בע"פ, ומה עדיף, ידיעת התוכן בלבד, או אמירת לשון חז"ל מלה במלה. בעניין מנהגינו לתרגם בציבור גם בזמנינו, לפי שאנו סוב' כי זו חובה כדעת הגאונים. ואודות קריאת התרגום בע"פ, ומעשה שהיה בירושלם בעניין זה בקריאת ההפטרה ביום תשעה באב, ואיך הקפידו על שינוי בנוסח. בדין משחק בקוביא שהוא גזל מדרבנן, ולגבי מליצות. והאם מותר לשחק בפסוקי התורה, באופן שהאחד אומר פסוק והשני ממשיך בפסוק המתחיל באות שבו הסתיים הפסוק הראשון, וכן הלאה. שיטת הגיית המלים לתשב"ר כפי מסורת אבותינו. חידושים וביאורים בעניין קביעות עתים לתורה, התייחסות למכתב מאת ידידנו הרה"ג חיים לוי יצ"ו. מספר צפיות:1482 ו' תמוז ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
מעשה שהובא על החזון אי"ש שכביכול ראה ס"ת בן 2500 שנה מתימן, ותירוץ ששי לשאלת האבודרהם שהובאה בשיעור הקודם. השלמה בעניין ברכת אהבת עולם וכו' שחרית וערבית, ושתי תשובות לשאלה מדוע הנצי"ב מואלאז'ין לא אמר את שיעורו הקבוע ביום שלא כיוון בברכת אהבת עולם, הרי יכל להשלים ולתקן אח"כ. תוספת דברים בעניין חשיבות הכוונה בברכת אהבת עולם, והעצות לתיקון עניין זה בבתי כנסיות שלנו אשר הש"צ אומר אותה לבדו בקול רם, על ידי כתיבת הערה, וציון בקַוים בסידורים. התייחסות לדברי הגר"ח פאלאגּי כי במלה 'ולקיים' את כל דברי וכו' צריך לכוון לזכות להיות מחזיק ותומך בלומדי תורה וכו'. מו"מ במכתב תשובה מאת הרב יוחאי צבי יצ"ו לגבי שאלת מרן שליט"א מהשיעור הקודם, כיצד הגר"ח מבריסק אמר כי בישיבת ואלאז'ין אין צריך ללמוד מוסר מפני שהנצי"ב הינו ספר מוסר חי, הרי לימוד תורה ויראת שמים אינם מועילים לתיקון המדות הרעות, וכן לגבי השאלה א"כ כיצד עודד הגר"ח מבריסק את בנו הגרי"ז ללמוד מוסר בספר חובות הלבבות, ובכללות חשיבות עניין לימוד המוסר בזמנינו, וכיצד נהגו בתימן. סיום בירור העניין דלעיל לגבי המעשה בחזו"א שראה ס"ת מתימן בן 2500 שנה. חמש סיבות מדוע גם כיום צריכים אנחנו לקרוא פרשיות חוקת ובלק מחוברות, כמנהג אבותינו, ולא לשנות, למרות שבזמנינו שישנו קיבוץ גליות, והבחורים חוזרים לשבת מן הישיבות, לפעמים הדבר גורם לבלבול כאשר מתפללים בשבת אחרת במקום אחר וכדומה. מספר צפיות:1590 כ"ט סיון ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: עשרה דברים המצויינים בברכות ק"ש שלפני ק"ש דערבית, ביאור מהרי"ץ זיע"א בע"ח מדוע גירסתנו י"י צבאות שמו קדוש ישראל' בא"י המעריב ערבים, השלמה לשיעור הקודם לגבי הקשר שבין ברכת יוצר המאורות דשחרית אל ברכת אהבת עולם שלאחריה, וסיכום חמש תירוצים על שאלת האובודרהם המובאת במהרי"ץ כי א"כ מהו הקשר בתפילת ערבית בין המעריב ערבים לברכת אהבת עולם. שיבוש בסידורים שלנו במלה 'מבדיל' בין יום ובין לילה וכו', ולא 'ו'מבדיל בוא"ו, ודברי מהרי"ץ בע"ח מהדורת הרש"צ לגבי המלה 'מסדר' את הכוכבים ולא 'ו'מסדר בוא"ו. התייחסות לסיפור שפורסם בשם הגר"י אברגּל זצ"ל בעניין איך קמה תנועת האיסלאם, כי כביכול רב תימני אחד לימד את אותו המשוגע וכו', והסיפור האמיתי והמדוייק כפי שמקובל בידינו. התייחסות למכתב שאלה לגבי הנוהגים שלא לתרגם את הפסוקים ויהי בנסוע הארון וגו' ובנוחה יאמר וגו', כי אין מקור למנהג זה. מספר צפיות:1597 כ"ב סיון ה'תשפ''ג | | |
|
|