נושאי השיעור: כוונת הפסוק האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי, והרמז שישנו ברווחים שבשירה. מו"מ בדברי ספר קסת הסופר על דברי שו"ת בעי חיי (שהובא בסוף השיעור הקודם) לגבי השורות הארוכות שבפרשת האזינו. ביאור תשובת הרדב"ז שהובאה בתשובת מהרי"ץ זיע"א, שמחמתה כתב מהרי"ץ כי טוב להחמיר להשוות את השיטות בששת השורות הראשונות ואעידה וגו', וארבעה חילוקים מנדון דידן. והתייחסות לשמונה שינויים אשר נעשו מקרוב בספרי תורה בתימן בעיקבות תשובת מהרי"ץ זו. דוגמאות לכך שבכתיבת ס"ת אבותינו נע"ג לא חששו לדעות יחידות, וממילא אין צורך להחמיר כדעת מהר"ם לונזאנו – שהוא שיטת יחיד – לגבי עניין 'ואעידה'. התחלת התשובות על מכתבו של הרה"ג יהודה עדס שליט"א לגבי הדברים שנאמרו בשיעורים הקודמים בעניין כתר בן אשר. תשובה למי שטען בעניין פרשיות 'כל חלב' ו'המקריב', כי אולי לא אצל הרמב"ם חלה הטעות, אלא טעה מי שממנו העתיק הרמב"ם. התחלת ביאור העניין כי ה'סימנים' לקריאת התורה במנחת שבת ובשני וחמישי, כפי התיגאן וכמנהגינו, מקורן מן הרמב"ם כת"י מהדורא בתרא, וקטעים אלו לא הובאו ברמב"ם מהדורת הרש"ב פרנקל בסוף ספר אהבה. בשבח שו"ת נתונים המה להרה"ג נתנאל עומיסי שליט"א.

נושאי השיעור: ל"ג בעומר – הילולא דרשב"י, והדלקה שתיערך לראשונה ע"י מרן שליט"א. צורת פרשיות פתוחות וסתומות בס"ת, מניינם בתורה והרמז שבכך, מדוע ישנה קפידא כ"כ גדולה בעניין הזה שאם שינה הספר פסול. מדוע ישנן בתורה יותר פרשיות סתומות מאשר פרשיות פתוחות, וכן בנ"ך. ארבע הוכחות נוספות לכך שכתר ארם צובא המצוי כיום, איננו הכתר אשר ממנו העתיק הרמב"ם. ביאור תשובת מהרי"ץ בעניין מי"ם ד'מחלת', וראיה שאבותינו נע"ג עיינו בכתר של בן אשר בעצמו. במלה הראשונה בתורה, 'בראשית', רמוז שמו של בן אשר. בשב"ק הבאה, חיזוק בענייני פגעי הטכנולוגיה.

נושאי השיעור: המשך (מהילולת מהרי"ץ) ביאור תשובת מהרי"ץ זיע"א בעניין ה'פרשיות' שבפרשת צו, 'כל חלב' ו'המקריב', ודבריו בע"ח כי על כל שינוי מוציאים ס"ת אחר, וכן בספרו חלק הדקדוק פרשת נח ע"פ ויהיו כל ימי נח. הערות על דברי מה"ר עמרם קורח זצ"ל בספרו סערת תימן, בעניין מסורת ספרי תורה של־תימנים. שלוש עשרה ראיות והוכחות כי מסורת התימנים היא הכי מדוייקת ומעולה יותר מכל המסורות, ואפילו יותר מן ה'כתר' של בן אשר. והשלמה בבירור העניין כי להרמב"ם היה כתר בן אשר אחר ממה שנמצא כיום. התייחסות לדברי הרב מולקנדוב שליט"א, ולדברי הרב מאזוז שליט"א, לגבי העניין דלעיל. ובעניין ס"ת מקודש ומיוחס של מהר"ם מרוטנבורג, שגם שם יש פרשה ב'כל חלב'. תגובה לגבי טענת הרמ"מ בעניין 'הצליחה נּא', והמסקנא שצריך להיות בדגש. וטעם נפלא לכך על־פי הסוד.

נושאי השיעור: בעניין מדת הרחמנות, וביאור מה שכתוב בגמרא ביצה על עתירי בבל, שהם 'מערב־רב קאתו'. תוספת דברים בביאור מ"ש מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק (פרשת כי תשא) לגבי והעלֵיתָ והעלִיתָ, סימן אֵח"י. שקלא וטריא בחידושו של מהר"ח בן עטאר כי כל הערב־רב מתו בחטא העגל. מקורות נוספים לעניין זה וביאורם. ועפי"ז ביאור נוסף לגבי השינוי דלעיל. פירושים נוספים בעניין זה. הקשר שבין יוסף הצדיק לבין המנורה. תשובות לשאלות בענייני ליל הסדר, האחת לגבי שתיית קפה אחרי ליל הסדר, האם ישנו הבדל בין קפה לקפה, ולמה מרן שליט"א לא ציין בספרו ש"ע המקוצר כי מהרד"ם בשת"ז התיר לשתות קפה. והשנייה בעניין נטילת ידים בברכה לטיפול הכרפס. האם המצה נחשבת מיכלא דאָסוּתא במשך כל ימות השנה.

נושאי השיעור: לגבי מה שאין איסור בל תוסיף במצוות מדרבנן, ביאור היסוד שכתב הרמב"ם בתחילת ספרו משנה תורה. קושי בלשונו שכתב, כך 'אנו' אומרים. ומדבריו לגבי קריאת המגילה, שהיא 'כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה וכו', כדי לברכו ולהללו', נראה לכאורה דס"ל שישנה חובה להלל את הקב"ה, ולא מספיק רק לקרוא את המגילה. השלמה [לשיעור הקודם] בעניין ההוכחה מנוסח מא כ֗בר וכו' באגד"פ, כי אין בו הודאה, בשונה מפסוקי חסדי י"י אזכיר וגו' לפני קריאת המגילה. תוספת בביאור דעת רש"י, עפ"י מ"ש בשפתי חכמים. דבריו בעניין הלל הגדול, כי יש בו קס"ו תיבות. וחידושו כי מ"ש 'קרייתא זו הלילא', הכוונה היא על הלל הגדול. וקישור הדברים אל הרמזים שכתב בספר חמדת ימים. ראיה מדברי ספר קרית חנה דוד, כי 'קריאתה זו הלילא' היינו, שקריאת המגילה עצמה היא הלל. מסקנא לדינא לגבי ספק הגרשז"א בהליכות שלמה, מה יאמר מי שאין לו יכולת לומר את כל ההגדה, ומה הדין לגבי מי שלא הודה להקב"ה בקריאת המגילה או בהגדה. תגובה למכתב בעניין הקושיא על המשנ"ב, מדוע התעלם מהרבה ראשונים שפירשו כי מה שאמר רבן גמליאל כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, אין הכוונה שלא יצא יד"ח ממש אלא שלא יצא כראוי, ובעניין למה לא אומרים לגבי הגדה של־פסח שקריאתה זו הלילא. בעניין ברכות ודברים שבקדושה כנגד בית הכסא שדלתו נעולה, והבהרת מרן שליט"א לגבי תשובות לשאלות הנשאלות ממנו בטלפון, במסגרת זמני 'קבלת קהל' בביתו. וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ, אמירת סליחות לאחר השיעור לרגל המצב בארצה"ק, תפילה בעת צרה לכולי עלמא היא מדאורייתא, ודברי מהר"ח סנואני זצ"ל כי הנהגת הקב"ה עם האדם היא מדה כנגד מדה. מוצא מהר"ח סנואני ממחוז שרעב, התייחסות למה שאומרים בשמו כי מה שהם אומרים צירי במקום חולם, 'יש לזה סוד ויסוד על פי הסוד', ודברי מהר"ש שבזי זיע"א שהודה בעצמו כי זהו חירוף וגידוף. התייחסות למכתב שאלה לגבי הגירסא בתפילת שמונה עשרה, מחיה מתים אָֽתָּה רב להושיע, והאם המלה מוריד הטָל מורה על הפסק אתנחא, ולמה בימות הגשמים אין אומרים מוריד הגָּשם. יש לתקן הגירסא בקדושה, כבודו והודו 'מָלֵא' העולם, ולא מְלֹא העולם.