| | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:7578 י"ב תמוז ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | מדורי י"ז בתמוז, ימי בין המצרים, ותשעה באב, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי ימי בין המצרים ותשעה באב כמסורת ק"ק תימן יע"א. באם ישנה כתבה שאינה נפתחת, נא להודיענו ונשתדל לתקנה בעז"ה. קראו ושמעו ותחי נפשכם! מספר צפיות:47692 ט' תמוז ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: ביאור עניינים שונים בברכת אתה גיבור וכו' [שבתפילת שמונה עשרה], ובכללם מדוע צריך 'רחמים רבים' לתחיית המתים. מקור בדברי חז"ל לכך שהמלוה בריבית, כאילו עובד עבודה זרה. על פי הגמ' בסוטה [דף ה.] כי גס־רוח, אין גופו ננער בתחיית המתים, רעיון מהיכן יצא הדמיון של הישמעאלים הטפשים כי המלוה בריבית יקום כגושי עפר בתחיית המתים. ביאור המושג 'ננער'. שאלת המפרשים כי אם כן לא שבקת חיי לכל בריה מאחר שרבים חוטאים בגאוה, והערת מרן על דבריהם כי ישנו הבדל בין גאוה לבין גסות הרוח. טעם צורך המלה מחיה מתים 'אתה' [בברכת אתה גיבור וכו'], מדוע כתוב פעמיים 'אתה', והאם היא קשורה ל'מחיה מתים' או ל'רב להושיע', ומהו הקשר ל'מוריד הטל' וכו'. התחלת התגובות למכתב נוסף חדש מאת הרה"ג יהודה עדס שליט"א, בעניין כתר ארם צובא המפורסם כיום שהוגה ע"י בן אשר. מספר צפיות:7740 ט' תמוז ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | עודכן מדור עלוני "פעולת צדיק" באתר יד מהרי"ץ. ניתן לקרוא ולהוריד מהאתר את כל עלוני פעולת צדיק שיצאו לאור עד כה. העלונים מכילים עניינים שונים במסורת ומנהגי אבותינו נע"ג, ויוצאים לאור על ידי ארגון "פעולת צדיק" בני ברק, ע"ש גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, ובנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. מספר צפיות:7970 ט' תמוז ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:7990 ה' תמוז ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: שלשה-ארבעה פירושים מדוע דברי נביאים נקראים 'דברי קבלה', ותיקון דברים לגבי מה שהבאנו בעבר בשם השיטה מקובצת. האם גם דברי ה'כתובים', הם נחשבים דברי קבלה? תשובות לטענות הרה"ג אהרן גבאי הי"ו בעניין ריוח פרשיות 'כל חלב' ו'המקריב', וכתר ארם צובא המפורסם כיום שהוגה ע"י בן אשר. דוגמאות לגירסאות טובות בכת"י הרמב"ם, אשר משום מה לא הובאו ברמב"ם שבהוצאת הרש"ב פרנקל. ביאור מדוע ישנה צפיפות בכתיבת חמשת השורות שאחרי שירת האזינו, ובעניין השאלה האם מותר לכתוב תיבות או פסוק שלם שהושמטו בס"ת, בין דף לדף. בעניין האפשרות כעת להשיג ביצי בת יענה, לתלייה בבתי כנסיות, כמנהג אבותינו נע"ג. בשבח החוברת החדשה 'יסוד הבית', הלכות והנהגות בין איש ואשתו. מספר צפיות:8561 א' תמוז ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:7567 כ"ח סיון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: דעת מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעו"צ לגבי ברכת שהחיינו על קניית מצוה חדשה, כגון טלית ותפילין, וכן אם קנה פתילים חדשים של ציצית (למרות שהטלית עצמה היא ישנה), האם הוא הדין גם כאשר קנה רק רצועות תפילין חדשות, או בתים או פרשיות. ולגבי הלוואה בריבית לגוי, האם מקיימים בכך מצות 'לנכרי תשיך'. תשובה על השאלה הראשונה בעניין ברכת שהחיינו. יישוב הערתנו [שהובאה בשיעור מוצש"ק ויקהל - שקלים] על תשובת מהרי"ץ הנז"ל, וההשוואה שעשה בין טלית לבין תפילין. תגובה לְמה שהביא השואל הנז"ל בעניין הלוואה בריבית לגוי, והמעשה בהרה"צ יצחק גברא זצ"ל שהיה מלוה בתימן לגויים בריבית, בירור האם לדעת הרמב"ם ישנה מצוה בזמנינו להלוות בריבית לגוי, והאם המדובר גם לגבי הישמעאלים למרות שאינם עובדי ע"ז. איסור ריבית, למרות חומרתו, אינו משתווה לשלושת האיסורים החמורים שבתורה, ע"ז ג"ע ושפ"ד. השלמה בעניין שלושת הפסוקים הארוכים שבפרשת האזינו, טעמים ורמזים נפלאים מדוע דוקא הם נכתבו בשורות ארוכות. המשך בעניין ה'סימנים' לקריאת התורה במנחת שבת ובשני וחמישי, המובאים ברמב"ם כת"י, והוכחה כי הרמב"ם לא מסכים לקריאת פרשה וחצי, כגון קרח וחצי חוקת. התייחסות להשוואות שעשה חכם אחד בין מ"ש מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר, לבין מ"ש בספר עריכת שולחן, בענייני זימון בשלושה ובעשרה וכו', ותשובה לשואל האם היו חילוקי מנהגים בתימן בעניינים אלו. מספר צפיות:8221 כ"ד סיון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: ביאור הג"ר נסים רצאבי זצ"ל לגבי המושג המובא בדברי חז"ל, 'נתן בו עיניו, ועשאו גל של עצמות', כי הכוונה לל"ג זהרורין אשר מחיים את הנשמה. ומעשה שהיה עם היעב"ץ כאשר שמע מישהו שהתלוצץ על עניין זה ועשה זאת לעיניו, ועי"ז חזר הלה בתשובה. בעניין פרשת 'ברכת כהנים' שיש בה חמש פרשיות סתומות למרות שזהו עניין אחד, והקשר לחמשת האוירים שעושים הכהנים באצבעותיהם בשעת נשיאת כפיהם. ביאור נפלא למה בספר־תורה דידן ובתיגאן כת"י כתבו את פסוקי ברכת כהנים בצד שמאל, והשאירו בצד ימין חלק. ושראוי להחזיר עטרה לישנה. והשלמה בעניין צורת כתיבת פרשת האזינו, ועשרת הדיברות. שמותיהם של אותם 'שבעים מזקני העם' שאסף משה רבינו, וטעם למה קבעו את סימן הקריאות בפרשת האזינו – הזי"ו ל"ך. ןעל פי זה למדנו טעם חדש לכתיבת שירת האזינו בששים ושבע שורות דוקא. המשך בעניין השורות הצרות בפסוקי ואעידה בם וגו', שלפני שירת האזינו, והאם עדיף להרחיב קצת את האותיות בכדי שישארו בצדדים פחות מתשע אותיות, והתייחסות לספרי תורה שעשו כך בעבר. בעניין כתיבת התיבה 'הלי"י' תגמלו זאת, והוכחה עשרים ושש שהכתר בן אשר הנמצא כיום איננו הכתר אשר היה לנגד עיני הרמב"ם. בקשת עזרה והתרמה עבור אחד מידידנו הי"ו. מספר צפיות:8346 י"ז סיון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: המשך בעניין ההבדל שבין צורת כתיבת שירת האזינו לצורת כתיבת שירת הים, ולגבי שלושת השורות הארוכות שבפרשת האזינו, ורעיון נחמד מדוע דוקא שלושת הפסוקים הללו נכתבים כך. המשך התשובות על מכתבו של הרה"ג יהודה עדס שליט"א לגבי הדברים שנאמרו בשיעורים הקודמים בעניין כתר ארם צובא, והוכחה נוספת שהכתר שישנו כיום איננו הכתר שהיה לנגד עיני הרמב"ם. התייחסות מרן שליט"א לשאלה בקונטריס נזר המועדים (שבועות) בעניין אכילת דגים עם חלב או גבינה או חמאה, כביכול בתורת מנהג תימן, ומאידך דברים המובאים בו בתורת 'מנהגים' כלליים ואינם אלא מנהגי מקומות מסויימים. בירור עניין אמירת מזמורי רננו צדיקים וגו' בערב יום טוב, ברכת איש לרעהו מי פותח. ולגבי קרית שמע בלילי שבתות וי"ט, קודם צאת הכוכבים. מספר צפיות:8708 י' סיון ה'תשפ''ד | | |
|
|