"בימים האחרונים מישהו בא אלי ואמר לי ששמע מפי רב מפורסם (הרב יצחק יוסף), שאמר דברים תמוהים. ולכן צריכים לדעת שדברים אלו אינם נכונים. ידוע הרי שהתימנים אוכלים בשר בשבוע שחל בו תשעה באב, ואותו חכם טען שהסיבה היא בגלל שבתימן חם מאד, יש שם חמשים מעלות בשבועות הללו. אינני יודע מה הקשר..."

נושאי השיעור: הקדשת השיעור לע"נ הגאון הצדיק הרב נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א – אשר השבוע בתאריך ו' מנחם־אב יחול יום היאר־צייט שלו, התחלת ביאור דברי התלמוד בכמה מסכתות לגבי כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר, וביאור הגר"נ רצאבי זצ"ל בעניין גרסתנו בברכת אשר ברא ששון ושמחה וכו' עוד ישמע "מערי" יהודה ומחוצות ירושלם וכו', ולא "בערי" יהודה. תשובת הגר"נ רצאבי זצ"ל בדין העובר על תקנות הקהל, וביאורה בהרחבה ע"י בנו מרן שליט"א. פס"ד מהגר"נ רצאבי זצ"ל בעניין אגרת בית הכנסת, והמסתעף לגבי הנהגות שונות בבית הכנסת. המשך ביאור דברי הגמרא דלעיל, פירוש מהר"י ונה זצ"ל מדוע אומרים קדיש דעתיד לאחר לימוד תורה שבע"פ, ביאור נרחב לגבי המושג 'שפתותיו דובבות בקבר', ושלוש תשובות ממרן שליט"א לגבי השאלה מדוע א"כ צריך לומר 'קדיש דעתיד' במשך שנים רבות בכדי להרגיע את הצדיקים החושבים שהם עומדים לקום בתחית המתים, ולהודיע להם פעם אחר פעם כי עדיין לא הגיע הזמן לכך. האם שפתי כל צדיק דובבות בקבר, כאשר מזכירים דבר בשמו. תשובה לשואל האם נכונים דברי האומרים כי בתשעה באב אין לומר לאחר ברכת התורה את פסוקי ברכת כהנים ומשנת אלו דברים וכו' ובמקום זה לומר פסוקים ממגילת איכה מכיון שאסור לעסוק בתורה בת"ב, שלושה ביאורים ממרן שליט"א בשיטת הראשונים הסוברים כי אין איסור לומר את 'סדר היום' בת"ב, ומה לגבי אמירת פיטום הקטורת בת"ב. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס "מועדי השם" על הלכות בין המצרים ותשעה באב, והרחבה בעניין ברכת 'בורא מאורי האש' בתשעה באב שחל במוצאי שבת, ודחיית דברי האומרים כי על הבעל לשוב לביתו בכדי לברך לנשים ברכה זו.

גליון כתרי תורה מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג. בגליון: מידה כנגד מידה בפרשתנו • הפסקה בקריאת מ"ב המסעות • מדרכי רבי נסים רצאבי זלה"ה. כתר ההלכה: בניית יחידת דיור בתשעת הימים • שיעור זמן קביעות סעודה • חשבונית שהניחו בין דפי הספר, האם נעשה בסיס. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה, האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

עלוני "תוצאות חיים" - תמלול ועריכת תוכן דברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בשיעורו הקבוע הנמסר מדי "ליל שישי" לבחורי הישיבות (הגדולות בלבד) שיחיו, בשעה 22:45 בלילה, בבית מרן שליט"א רח' בירינבוים 13 בני ברק. העלונים יוצאים לאור ע"י ארגון "תוצאות חיים" - התאחדות בני התורה בנשיאות מרן שליט"א.

עודכן מדור השיעור השבועי - טקסט. כעת ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר.

בהמשך לשיעוריו השבועיים של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן על חשיבות עניין תליית ביצי בת יענה בבית הכנסת, ובפרט לרמוז על קדושת בית הכנסת ואיסור הדיבור בו, ועוד כחמישים טעמים נוספים מספרי רבותינו גדולי ישראל בכל הדורות, ניתן בס"ד כעת להזמין "ביצת בת יענה" לתלייה בבית כנסת, מחיר לביצה 65 ש"ח. הזמנות בטל': 052-7636382

"וכן העירוני שהביא הרב רצאבי שליט"א בספר פסקי מהרי"ץ שמנהג תימן מעולם היה שלא היו כלי זמר אפי' בחתונות, וכן שמענו עדות כמה תימנים שהוא מפורסם וידוע אצלם שבתימן לא היה כלל כלי זמר אצל היהודים בשום הזדמנות שהיא. ומכל זה נראה שהבינו את השמטת הרמב"ם כפשוטה, דמדלא כתב אופן זה להיתר ש"מ אף הוא בכלל האיסור..."

"בזמן האחרון היה קצת ויכוח בין שני רבנים ספרדים בנושא זה, וברצוני לעשות קצת שלום ביניהם. מצד אחד הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א, פורסמו דבריו בעלון גנזי המלך (ז"ל). ומצד שני הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א, פורסמו דבריו בירחון אור תורה, ששם הוא דוחה את דבריו..."

"הלכך מהשתא חוזרני בי, וקמה וגם ניצבה הוראת גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א לדידן נמי, שכן ראוי לנהוג שלא להפסיק באמצע מ"ב מסעות, וראוי להנהיג כן אם אפשר בלא מחלוקת ח"ו..." מתוך הספר " נפלאות מתורתך" למרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פרשת מסעי

גליון כתרי תורה מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג. בגליון: עונש מי שלא נזהר בדיבורו * הריגת בלעם במשנת רבותינו * מדרכי רבי שלום כסאר זלה"ה. כתר ההלכה: ן' רבתי שבתיבת משפטן הדומה לז' * שירה בפה ומוזיקה ווקאלית בבין המצרים. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה, האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית