נאמר בפרשתנו (בהעלותך): "וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת י"י, וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם". כתב מרן שליט"א בשע"ה: ויש עוד מיני עופות ידועים שאוכלים אותם, כגון מין תרנגול הנקרא בזמנינו פֵּסְיוֹן. גם הנקראים בתימן בל"ע עֻקַאבּ [מצויים בהרים, ובלשון יחיד עֻקֲבּהּ. ובזמן מהרי"ץ נקראו שׁחיְמה], וכנראה הם אותם שנקראים כעת כאן בשם שְׂלָיו...

"לצערנו, יש בעלים שמאלצים את הנשים שלהם ללכת בכל מיני לבוש, ה' ירחם. אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה. אוי ואבוי. אם ח"ו אנחנו לא נתקן את עצמנו, הקב"ה לא מוותר..." מתוך משא קודש של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ביומא דהילולא ה-205 למהרי"ץ זצוק"ל, כ"ח בניסן ה'תש"ע ב'שכ"א

גליון "כתרי תורה" - מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג. בגליון: מעלת הכבוד התורה בגילוי • ברכת כהנים פנים כנגד פנים במשנת רבותינו • מדרכי רבי דוד צדוק הלוי זלה"ה. כתר ההלכה: האם צריך בשבת זו להקדים את סעודה שלישית • האם מותר לומר בשבת שהולך לישון ע"מ שיוכל להיות ניעור בליל שבועות • מי שנרדם בליל שבועות כשהוא יושב האם נחשב שינת קבע. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה, האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

1. עד איזה שעה מותר וצריך לכתחילה להתחיל (או לגמור) סעודה שלישית בשבת זו? 2. האם צריך עם לחם כזית או כביצה? 3. האם מותר להתפלל 'פלג' במוצאי שבת זו? 4. עד איזה שעה מותר לאכול סעודה עם לחם בכל יום שישי רגיל. כתוב עד תחילת שעה עשירית האם זה חישוב מעלות השחר או נץ החמה? 5. האם מותר לברך ברוך מאורי האש על הנרות שהאישה הדליקה לכבוד החג? 6. ראיתי שאיזה רב כתב שאסור להרהר 'שהולכים לנוח בשבת זו בשביל שיהיה כח ללמוד בליל שבועות' האם זה נכון או שרק לדבר אסור?

עלון "נחלת אבותינו" להפצת מסורת ומנהגי תימן, המופץ ע"י עמותת "אחוות אחים" בעיר חריש ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ובניהולם של הרב יאיר שרפי הי"ו ור' איתמר עובד הי"ו. העלון כולל קומיקס אותנטי לילדים. מפעילות העמותה: כולל יום, כולל ערב, בית כנסת בלדי, בית כנסת שאמי, שיעורי תורה, דף היומי, תהילים לילדים, גמ"חים, ועוד. לפניות: הרב יאיר שרפי 052-7166601.

"וכך מתיישבים כל הפסוקים, אם תשמרו את כל חוקותי לא תקיא הארץ אתכם פירושו התורה תגן עליכם מעונש גלות, ואת זה לא ידעו לומר החכמים והנביאים שבאותו הזמן עד שבא הקב"ה ואמר על עזבם את תורתי, כלומר באותו הדור התחיל זלזול קל בלימוד התורה, וממילא הוסר המגן ונפקדו עליהם שאר עוונות הגורמים לגלות. יהי רצון שגם בדורינו זה תגן עלינו זכות העמילים בתורה, עד לביאת גואל ובניין בית המקדש בב"א."

לעיון והורדה! מאמר תשובה מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, כפי שפורסם בקובץ "זכור לאברהם" - שנת ה'תשנ"א, בעניין: חיוב שתיית יין ביום טוב, וכמה שיעור שתיית יין לצורך קיום מצות שמחת יום טוב?

"אבל כמובן, בעל הילקוט יוסף [הרב יצחק יוסף] רוצה להגיד, שאבא שלו הוא גדול הדור, ולכן כולם צריכים לשמוע לו. וכמו שרמז בהדיא שם בדף תשט"ז ד"ה ועל כל פנים, וד"ה וסוף. אולם צריכים לדעת, קצת נכון שהוא אחד מגדולי הדור, אבל בואו נראה מה אומרים כל גדולי הדור. אם צריכים לשמוע לגדולי הדור, נשמע לכל גדולי הדור, כי אף אחד אינו מסכים איתו בנושא זה של העדות, מה שהוא סובר שכולם צריכים ללכת על פי מנהגי הספרדים..."

"אותו הדבר, גם לגבי שבעת השבועות הללו, של ימי ספירת העומר. נראה לי בס"ד, כי זאת הבנת משמעות הדברים. יש בחינת 'שבעה שבועות', אלו זכרים. ויש 'שבע שבתות', אלו נקבות. לפי זה יוצא, כי אנחנו משלימים את הכל, באופן הפלא ופלא. אנו אומרים בסוף ימי הספירה, 'שבעה שבועי שלמי'. ישנה בחינה של־זכרים, וישנה בחינה של־נקבות, כמו שנאמר בתורה 'שבע שבתות תמימות'. איננו יכולים להגיד בספירה, 'שבעה שבועי שלמָן', כי 'שבועות' זהו לשון זכר, לכן אנו חייבים להגיד 'שלמי'."

לק"י, י"א בניסן ה'תשע"ט, ב'ש"ל. שלום רב לכבוד הרה"ג יצחק רצאבי, מחזיר עטרת ותפארת יהדות תימן לישנה: בבית־הכנסת שלנו הנמצא ביישוב צורן שבשרון, יש ב"ה השתוקקות לחזור אל דרכי אבותינו, הן במנהגים הן בהלכות והן במסורת הקריאה בדקדוק. א' לאחרונה יש דרישה מהציבור ללמוד בשיעור מסודר את כללי הדקדוק והקריאה הנכונה על פי מסורת אבותינו. אך שיעורים אלה אינם מתאפשרים להיעשות ביום אלא בלילה אחר ערבית, שאז כולם פנויים מעסקיהם. וכדי שנוכל לעמוד על דרכי הנגינה והקריאה בדיוק, יש צורך לקרוא פסוקים בשלמותם זה אחר זה...