נאמר בפרשתנו כי תבוא "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם". כתב מהרי"ץ זיע"א וז"ל: "גם נהגו שהחזן אומר לו 'ברוך תהיה'. ואפשר שכיון שקרא בתורה, קִיים ברוך אשר יקים, ויצא מכלל ארור אשר לא יקים. ועוד דאמרינן כל המברך, מתברך. על כן נהגו לומר: ברוך תהיה. נראה לי'. ביאור מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א לדבריו

דברי חיזוק והתעוררות קודם ה"אשמורות" (סליחות) מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ולאחר מכן אמירת "אשמורות" מפי שלוחי הציבור - הרב אלעזר יוסף הי"ו והרב עוז שלום ערק הי"ו והרה"ג משה רצאבי שליט"א. האשמורות נאמרו לאחר השיעור השבועי מפי מרן שליט"א מוצש"ק כי תצא התשפ"א, בבית המדרש פעולת צדיק בני ברק, והועברו בשידור חי לאלפי צופי ומאזיני ארגון הידברות

נושאי השיעור: שערי דמעות לא ננעלו, דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין חשיבות הבכיה בעת אמירת הסליחות, בפרט כאשר אומרים מלים המורים זאת, ולכל הפחות קול בכי. השלמה בעניין המעשה ברבי' שלום שרעבי זצ"ל שהיה מתפלל ובוכה וצועק בכותל המערבי, למרות שהשכנים איימו עליו וכו'. בעניין המלה 'שתה' לנגדך, שבסליחה אליך ה' נשאתי עיני וכו', האם היא מלעיל או מלרע. המשך בעניין חשיבות התפילה על הצלחה בחינוך הילדים לתורה וירא"ש, שבעה מקורות לעניין זה, ואימתי צריכים לכוון על כך בתפילה. השלמה בעניין השאלה היכן מצינו שהתורה נקראת תהילה. השלמה לגבי הפיסוק בברכת מודים וכו', מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך', וחמש טענות נגד העושים הפסקה לאחר המלים אתה הוא. ביאור הגמ' בראש השנה (דף ט"ז ע"א), אמר הקדוש ברוך הוא, אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות וכו', וכי הקב"ה אמר זאת? הרי כל נוסאות התפילה הן מדרבנן? וכן לגבי ההמשך, אמר הקב"ה, תקעו לפני בשופר של איל וכו', וכי הקב"ה אמר דוקא 'איל'? בעניין שטר פרוזבול לסוף שנת השמיטה.

השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".