נושאי השיעור: השלמת התשובות להערות בעניין 'כתר בן אשר'. חמש הוכחות נוספות (מלבד כ"ו הקודמות) כי כתר בן אשר שהיה בחאלב והמצוי כיום, אינו הכתר אשר היה לנגד עיני הרמב"ם, וספרי התורה של ק"ק תימן יע"א כתובים עפ"י הכתר העיקרי של בן אשר שהוא מהדורא בתרא. תוספת דברים לגבי מ"ש בטוש"ע כי 'צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד', וביאור המשנה באבות 'מאד מאד הוי שפל רוח', האם הכוונה לנהוג בקיצוניות יתירה, ואין לזה קשר לדברי החזון אי"ש בעניין חשיבות הקיצוניות בקיום התורה וההלכה.

נושאי השיעור: בעניין דיני ריחוק מן העריות, כגון לקרוץ בידיו או ברגליו, או לרמוז בעיניו וכו'. תמיהה לגבי מה שציינו בפוסקים, כי מה שהקדימו הטור והש"ע לכך בזה"ל 'צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד', שכביכול המקור הוא מהרמב"ם. ג' ביאורים מדוע נקטו בנ"ד בלשון 'מאד מאד', ומאי דנפקא מינה. האם גם הנשים מוזהרות כָאנשים בהלכות ריחוק. מה שאחז"ל, 'מאד מאד' הוי שפל רוח, האם הכוונה להתנהג בשפלות הרוח באופן קיצוני. ושתי עצות טובות לשמירת העיניים וקדושת המחשבה. לפרטֵי עניינים אשר צריך אדם להתרחק בהם מהנשים מאד מאד, אין סוף. תמיהה על מ"ש הרמב"ם בפיהמ"ש, בעניין 'תכלית השפלות', בסיפור על 'אחד מן החסידים' שהיום השמח שלו בכל חייו היה כשנסע בספינה, והיה במקום בזוי מאד וכו'. מהי ההתראה שמתרה הקב"ה באדם, קודם שמביא עליו צרה או יסורים, כגון תוכחה. כולל לקבל הערוֹת מנות־ביתו. כיצד תובן דעת הנודע ביהודה, לא נפסל כשנכתבה אות יתירה בין מלה למלה בסת"ם, הרי הרמב"ן כתב כי כל התורה שמותיו של הקב"ה, והרקאנטי כתב כי התורה היא סדר עשר ספירות, והרמח"ל כתב כי ספר תורה שיש בו פיסול אחד, נפסל כולו, כי אין ההארה עומדת עליו כראוי. תפילין וס"ת שנוספה בהן תיבה כפולה. בעניין 'כתר בן אשר', השלמת התשובות להערות הרה"ג יהודה עדס שליט"א. מִצְעָר ומצעַר.

חידושי תורה הקשורים לפרשת השבוע "בשלח" - שבת שירה, מתוך המדור "חידושים לפרשת השבוע" (שבמדור "תכנים") באתר יד מהרי"ץ. החידושים הינם חלק מתורת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, כפי שנמסרו בהזדמנויות שונות, בספרים או בשיעור השבועי ועלונים וכדו', כפי שנערכו ונכנסו למדור בין השנים התש"ע - התשפ"ב. שמעו וקראו ותחי נפשכם. שבת שלום.

נושאי השיעור: מקור דברי הרמב"ם בהלכות תשובה [פרק ח' הל"ו] בעניין 'הערבים הטפשים השטופים וכו', ומ"ש מהרי"ץ בע"ח [בפיוט אשר בגלל אבות וכו'] לגבי המלים 'טפשו כולם בני ישמעאל', כי ט' קבין טפשות נטלו הישמעאלים. על פי האמור לעיל, מלתא דבדיחותא, כי אי אפשר להכשיר את הס"ת על פי תשובת תינוק ערבי, מפני שהערבים הם טפשים. מקור הדין שצריך תינוק שהוא 'לא חַכִּים ולא טפש', בירור הגירסא 'חֲכִים' בכא"ף רפויה, ונפקא מינה מכך. בעניין תרגום הפסוק בפרשתנו [בא], 'כי אמרו כולנו מתים'. המשך בעניין אמונת הישמעאלים, 'אללה אכבר', כי אמונתם היא להם לרועץ. המשך בעניין הכשרת ס"ת ע"י שאלת תינוק דלא חכים ולא טפש, ולגבי חי"ת העשויה בשתי זייני"ן וחטוטרת שאינה נוגעת. ובירור הכלל, כאשר מרן הש"ע העלה דין בלשון 'יש מי שאומר', אף שבבית יוסף לא הביא שום חולק עליו. המשך התשובות למכתבו של הרה"ג יהודה עדס שליט"א, לגבי 'כתר בן אשר'. הודעה בדבר מעמד הכתרת רבני בית הוראה 'פעולת צדיק' חדשים במוצש"ק הבא.

לימוד התורה, ההלכות ומנהגי אבותינו נע"ג, של כל הלומדים באתר יד מהרי"ץ, תעמוד לזכות ידידנו רבי זכאי ב"ר זכריה גּיבלי הי"ו, אשר נשא ליבו אותו לסייע בתרומה נכבדה למען הפצת התורה ומסורת יהדות תימן יע"א. השם ברוך הוא יברך מעשה ידיו, ומכל צרה ונזק יצילהו, וימלא כל משאלות ליבו לטובה, ויקויים בו מה שכתב מהרי"ץ זיע"א (עץ חיים דף קכ"ה ע"א) על הפסוק, עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים וגו', "אלו העושים מאהבה, שהקדוש ברוך הוא נותן דעתו עליהם". אכי"ר.