"הבאתי בס"ד בספר נפלאות מתורתך [פרשת שלח לך, דף של"ז, על הפסוק 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם], סגולה לעניין הזה. המדובר על סגולה, מן הדורות שעברו, אבל חושבני שהדבר מועיל גם בזמנינו. והסגולה היא, לומר חמש עשרה פעמים, את הפסוק הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי [תהלים קי"ט, ל"ז]. זאת סגולה, בכדי לשכוח את התמונה הזאת, להוציא אותה ממנו. חושבני, כי כדאי מאד לפרסם זאת."

נאמר בפרשתנו (שלח לך) פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. מה הן י"ג המדות, מהיכן מתחילים למנות אותם, וביאור "פוקד עון אבות... על שילשים ועל ריבעים", הרי אם ריבעים כ"ש שילשים? ודימוי למה שנאמר בדין אתרוג שעלתה עליו חזזית בשתים או שלש מקומות. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק כי תבוא ה'תשס"ט

לעיון דיגיטלי! קונטריס "תנורו של עכנאי" לכה"ר נסים רצאבי זצוק"ל, עם פירוש "מראה הנוגה" מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ובצירוף קובץ מאמרים "חיי שרה" - שלוקטו מתוך חוברות "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן שליט"א, ויצאו לאור במלאות י"ב חודש לפטירת הרבנית מרת זהרה (שרה) בת הר"ר סאלם (שלום) רצאבי ע"ה, אמו של מרן שליט"א, שנלב"ע במוצש"ק בהעלותך י"ח סיון התשע"ג

להאזנה והורדה! בעיקבות החזרה לשיגרה חודשו השיעורים בספר "שלחן ערוך המקוצר" כפי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

על צורת העיטוף הנכון בטלית גדול, כפי שורת ההלכה והמנהג, כולל דין חוטי שתי ומעשה רשת לנוי שבכנפות הטלית. וכן בעניין מנהגי ק"ק תימן יע"א כאן בארץ ישראל. מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת פעולת צדיק באלעד, מו"צ בבית ההוראה, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ, בנין משה על הלכות שבת ועוד.

בפרשתנו (שלח לך) נאמרה פרשת ציצית. כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר כדלקמן: "לכן אעפ"י שאין אדם חייב בציצית אם אין בגדו בעל ארבע כְּנָפות (וע"ע לקמן סעיף ל"ז), מכל מקום טוב ונכון שיזהר ללבוש טְלִית קטן כל היום, ויהיה גדול כשיעור, דהיינו אמה אורך על אמה רוחב. מלבד מה שצריך שיהיה לו טלית גדול מצוייץ להתעטף בו בשעת התפילה לכל הפחות..."

נושאי השיעור: בעניין סדר הלימוד בליל שבועות, האם העיקר הוא לימוד תורה שבכתב או תורה שבע"פ, והאם ישנה נפק"מ בין עד חצות לאחרי חצות כמו בליל הושענא רבה. בעניין חבישת המסכות בתקופת הקורונה, שמקיימים בזה שתי מצוות, א' ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ב' ואהבת לרעך כמוך. האם צריך לחבוש את צד ימין של המסכה קודם צד שמאל. התייחסות לטוען שחבישת המסכה אינה המצאה של משרד הבריאות אלא כביכול מופיע כבר בספרי הפוסקים האחרונים. תשובה לטוען כי ראינו בתקופת הקורונה בתי כנסת רבים שהתפללו ולמדו כרגיל ללא שום אמצעי זהירות ולא נדבקו כלל בקורונה, בדבר החובה ללכת אחר דעת רוב גדולי וחכמי ישראל שבדור, והראיה מעניין תנורו של עכנאי. האם מותר לצרף קטן למניין עשרה, ומה הדין במקרה שצירפו קטן בשעת הדוחק, האם צריך לחזור על הברכות שכבר בירך הש"צ בצירוף הקטן. השלמה בעניין דחיית המובא בהשלמות ל'הגהות וציונים' בש"ס עוז והדר בשם כת"י רש"י כי כביכול ריב"ז "דמיין" לפני מיתתו כיון שמוחו של אדם ריק לפני פטירתו, והוכחות לכך שהדבר אינו נכון. שמחת נישואי בן זקוניו של מרן שליט"א הבה"ח דוד הי"ו עב"ג שתחי', שתתקיים במתכונת מצומצמת השבוע בעז"ה.

אל אחי ורעי, הנאהבים והנעימים נוחלי אהבת הקדמונים, הוגי דת שעשועים הע"י. הנה אני נותן לפניכם היום ברכה, קנקן חדש מלא ישן גליון "כתרי תורה" מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג - על פרשת השבוע. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה. האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

"לכבוד מורינו ורבינו ועטרת ראשנו, פאר עדתנו, הגאון רבי יצחק רצאבי יצ"ו ומצוי"ץ. שלום רב, יאתה ויערב, למול כבוד תורת הרב, המחזיר עטרה לישנה, בעדת קודש תימן הנאמנה, בספריו היקרים והמאירים, מתוקים מדבש ונופת צופים. הכל עשה בעיון וחקירה, כדי להגדיל תורה ולהאדירה. תירב גדולתו, אשרי יולדתו..."

"הדבר שהתפלאתי לראות, בעצם יותר נכון שמחתי לראות, שהרב מאיר מאזוז כותב בהסכמה לספר אשי ה', שגם מנהגם כך כמו שהבאנו בשלחן ערוך המקוצר. "גם המנהג שלנו מעולם" הוא אומר, "בחו"ל, לא ראינו מישהו שהסתכל אחורה"... אולם לפי עניות דעתי, שתי ההוכחות שלו, אינם הוכחות, ואין מהם ראיה..." מלוקט מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לפרשיות שמות, בשלח, יתרו שנת ה'תש"ע

"בתאג "תורת אמת" הנקרא "כתר תימן" [בהקדמה. הוצאת חנות נוסח תימן], כתובים דברים, שלא האמנתי למראה עיני. שאברך צעיר בזמנינו (מרדכי רמתי), יכתוב שמהרי"ץ 'מופרך'. א"כ, אם הוא 'הפריך' את מהרי"ץ, ודאי מותר לנו גם להפריך אותו. וכך הוא כתב, ועצם עניין זה שכתב שם מהרי"ץ, יש לו פירכא. שהרי בספר במדבר [פרשת בהעלותך, י"א, י"א] המלה הֲרֵעֹתָ בתרין פשטין, אע"פ שאין אות אחת ביניהן..."

"אתם יודעים, אחד ה'מברכים' העיקריים, הוא 'לחובב'. דהיינו, בפרשת בהעלותך, עליית שביעי לפי התאג, מתחילה בפסוק [במדבר י', כ"ט] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וגו'. ישנם רבים, המשלמים סכום הגון על המברך הזה. היה מישהו, שבכל שנה היה קונה את המברך הזה, ככל אשר יושת עליו... בשנה אחת, מישהו החליט שהוא לא יוותר לו, הוא יעלה את המחיר עד השמים. ואכן כך היה, העלה והעלה, עד שההוא נשבר... וביום ראשון, רחמנא ליצלן, הוא אושפז בבית החולים, מרוב הצער שהוא לא קנה את עליית שביעי..."

נאמר בפרשתנו (בהעלותך, במדבר ח', י"ג) והניף אהרן את הלוים תנופה, כתב על כך מרן שליט"א בספר נפלאות מתורתך פ' בהעלותך: "ובשאר מקומות שתרגמם רס"ג תנופה "תַּחְרִיךְּ" והפעם הראשונה בתורה היא בפרשת תצוה, והנפת אותם תנופה, גבי החלב והאליה וגו' מן האיל, וככר לחם אחת וגו', מובנו נענוע, ובלשון זה נקט רס"ג בסידורו דף רל"ז לגבי נענועי הלולב "חרכּה" יעו"ש. וכיו"ב הלשון בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ דף ס' ע"א..."