חלוקת פרשיות התורה לבלדי ושאמי - הידעת מה הטעם שנהגו לחבר את פרשיות חוקת בלק ולהפריד מטות מסעי? כולל שיעור וידיאו מקיף בעניין זה מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בשיעורו השבועי מוצש"ק חוקת ה'תשס"ט.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

נושאי השיעור: ביאור מהר"ם אלשיך לגבי הפסוק [במדבר י', ט'] וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וגו', כי הסיבה שכתוב 'הצר' ולא 'הצרה', מפני שצריכים לזכור כי הצרה באה בגלל השטן המקטרג. בעניין המלחמה המתקיימת כעת עם אירן, נלמד לקח מדברי רבותינו ז"ל [בפרקי דרבי אליעזר ובמדרש שמות רבה] בעניין הפסוק [שמות י"ד, י'] וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וגו', כי 'הקריב' היינו - הקריב את ישראל לאביהם שבשמים. סגולת מזמורי תהלים, נגד טילים. פחד מָות, מכפר על עון מיתה. גם תלמידי חכמים וצדיקים צריכים לפשפש במעשיהם ולעשות תשובה. בזמנינו קודם ביאת המשיח, יש להתחזק בפרט בענייני שמירת הלשון, כמ"ש החפץ חיים בספרו זכור למרים. עצה טובה שהאדם יבחר לכל הפחות יום אחד בשבוע או בחודש, שבו יהיה שמור מעשרת חטאי הלשון. חמינאי - כשמו כן הוא - משורש המן הרשע. יש ברשעים ניצוץ של קדושה בכדי שיתקיימו, כמו האות ה"א בשם פרעה. רמז באותיות יו"ד אל"ף יו"ד, אשר נוספו לשם חמינאי, חוץ מאותיות המ"ן. כיצד משה ואהרן נכנסו אל פרעה, למרות שהיתה לו שמירה. כאשר ישנה בעיא של צניעות בעת השהייה במקלטים, אדרבה המקום הוא בלתי מוגן. בעניין השם שנתנו למלחמה עתה 'עָם כְּלָבִיא', הדבר מכֻוון עם ג' ראשי תיבות - בתורה ובנביאים ובכתובים – של תיבת כלבי"א, והרמז שבהם. ופשט הפסוק 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא וגו'. בתפילת 'אבינו מלכנו, כלה כל צַר ומשטין מעלינו', אין לקרוא את המלה 'צר' בקמץ, למרות שכך כתוב בתכאליל כת"י, כי הם העתיקו זאת כך מסידורי הספרדים. התביר הוא טעם מעמיד, רק ששוברים אותו בסוף. ראיה לכך שאבותינו נע"ג לא הכירו את מבטא הספרדים. תשובה למכתב מאת הרב גיורא כהן הי"ו, לגבי גירסת 'אנשי חלק הדקדוק' בפסוק 'אֶֽמְצָאֲךָ' בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ [שיר השירים ח', א'], ובפסוק [שם ז', י"ד] 'הַֽדּֽוּדָאִים' נָתְנוּ רֵיחַ. תשובה לשאלתו הנוספת, בעניין הפסוק שבפרשת תזריע, וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ׀ לָבָ֗ן, האם מעמידים בתיבת 'בנגע'.

חידושי תורה הקשורים לפרשת השבוע "שלח לך", מתוך המדור "חידושים לפרשת השבוע" (שבמדור "תכנים") באתר יד מהרי"ץ. החידושים הינם חלק מתורת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, כפי שנמסרו בהזדמנויות שונות, בספרים או בשיעור השבועי ועלונים וכדו', כפי שנערכו ונכנסו למדור בין השנים התש"ע - התשפ"ב. שמעו וקראו ותחי נפשכם. שבת שלום.

תשובות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לשאלות שנשאל השבוע מאת הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים, בעניינים הקשורים לתקופת המלחמה. כגון: אם מותר לכהן ליכנס לאוהל המת כשיש אזעקה. הזיק תוך כדי ריצה לחדר מוגן. ליכנס לבית חבירו בלי רשות כששומע אזעקה. אם מותר לאשה לטבול לפני השקיעה כשחוששת לטבול בלילה, שאז המהומות מאד קשים. הודעה למשפחת הרוג בחג. האם מותר לתושבי לוד ת"ו להוריד המזוזה מפני הפרעות. האם מותר להדליק אור בשבת על ידי קטן בחדר בטחון כאשר ישנם הרבה אזעקות . האם בשעת אזעקה שיש טילים רח"ל מותר להתחבא בתוך ארון קדוש שיש שם ספרי תורה. האם יכול אדם להתפלל שלא יפול הטיל באיזור שלו. אם יש מקום בחדר בטחון רק לכמה אנשים, ויכול להכניס לשם כששומע אזעקה או בניו או בנותיו, מי קודם. והאם יקדים כהן מפני וקדשתו.