בעקבות מצבו של חבר בית הדין הגדול בירושלים, הדיין הגאון רבי מימון נהרי שליט"א, הוחלט להוסיף לו את השם חיים. כזכור, הרב חיים מימון נהרי שליט"א אושפז לפני כחודש ימים במצב קשה מאוד כשהוא מורדם ומונשם בבית החולים תל השומר, אחר שנדבק בווירוס הקורונה. תפילות רבות נערכו עבורו, ומרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א מזכירו ומברכו בכל שיעור שבועי במוצ"ש ואף הוקדש שיעור מיוחד לרפואתו. כיום בסייעתא דשמיא מצבו מתייצב מעט, מגיב קצת יותר, אך הוא עדיין מורדם ומונשם. הציבור נקרא להמשיך ולהתפלל עבור הרב חיים מימון בן שלמה נהרי לרפואה שלימה בתוך שאר כל חולי עמו ישראל, אכי"ר

"י"ד באייר, לא אומרים בו נפילת אפים ולמנצח, ולא את כל הדברים שיש בהם ענייני צער ודינים, כי יום י"ד באייר הוא פסח שני..." הרחבה בעניין דין "פסח שני", ומדוע צריך שלושים יום בין חג פסח לבין פסח שני? מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק אחרי מות וקדושים שנת ה'תשע"ב.

כתב מרן פוסק עדת תימן הגר"י רצאבי שליט"א בעיני יצחק (הערה י') על שלחן ערוך המקוצר סימן נ"ח הלכה ג' - הלכות תפילת ערבית של שבת: ולענ"ד טוב להוסיף לפני הבית האחרון, בית שיש נוהגין לאמרו: בר יוחאי יֵחַדְתָּ עשר ספירות. מֵאֵין סוף, בחביון העוז נסתרות. סובלים את העולם, י"י בם להורות. וסוד המאורות יענו אשריך.

בעז"ה עודכן מדור "חידושים על התורה" על פרשת השבוע, שם תמצאו חידושי תורה והלכות הנוגעים לפרשה, בעיקר מתורתו של מרן הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרו במסגרת "השיעורים השבועיים" ושהודפסו כבר בחוברות "שערי יצחק". לידיעת עורכי העלונים השבועיים והחודשיים, באם הנכם מעוניינים להעתיק תכנים ממדור זה ולפרסמם בעלון, תוכלו לעשות זאת, ובתנאי שלא ישונה אפילו פסיק אחד מן הנכתב במקור. בשם ה' נעשה ונצליח!

בלעדי באתר יד מהרי"ץ עבור ילדי הקהילה יצ"ו: קריאת שלשה פסוקים ראשונים מתוך עליית ששי של פרשת השבוע, לצורך שינון הקריאה כפי מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, מפי הרב לוי קשת זצ"ל - בני ברק ת"ו. המקום ברוך הוא ישמרכם וינצרכם, ויפתח ליבכם לתלמוד תורתו, ויגדלכם לעבודתו וליראתו, אכי"ר.

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בהערות עיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר סימן צ"ב הלכות ימי ספירת העומר [אמצע הערה י"ד] בזה"ל: "מנהג עשיית מדורות אש וכיוצא בזה בל"ג בעומר, לא נהגו בתימן. רק אין נופלין בו על פניהם ואין אומרים אל ארך אפים, ולא למנצח יענך וגו'".

• אבותינו היו רגילים בלימוד הזוהר. • אף שלא מבינים, יש בו סגולה נפלאה. • כל מי שלמד וקרא זוהר זה זיכך אותו. • בעולם האמת גם מי שלא זכה להבין, שכרו יהיה מרובה. • סגולתו לטהר הנפש, ובמיוחד בזמנינו שהקדושה ירדה מאוד. • יש עניין גדול ללמוד בזוהר כל יום עמוד, ויראה תועלת בעז"ה. (מתוך דברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בכנס חוה"מ סוכות ה'תשס"ט)

מדברי מרן פוסק עדת תימן הגר"י רצאבי שליט"א: "אני לא עושה ביקורים, גם לא בקברי צדיקים, בכלל לא מסתובב. אבל פעם הייתי במירון, בקבר של רשב"י זיע"א, התפללתי שם באופן מיוחד. אמרתי, בזכות רבי שמעון, יהי רצון מלפניך ה' וכו' שהבית הזה יתקבל ויתפשט. וב"ה היתה סייעתא דשמיא..."

מתוך המאמר: מהרי"ץ, לידתו ונפלאותיו, מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שפורסם בקובץ התורני "דברי חפץ" חלק רביעי. הסיפור מובא בספר "קורא הדורות" להר"ר אברהם הלוי ערוסי זצ"ל - בשתי גירסאות, ושתיהן הובאו כאן.

מעלת קריאת ולימוד הזוהר והתיקונים לכל אחד ואחד מישראל, אפילו כשאין מבינים כלום, ובפרט לילדים קטנים, מלוקט מתוך הספר "אור הזוהר החדש והשלם" אשר מופיע בסוף כל כרך של ספר הזוהר הקדוש

נושאי השיעור: ביאור המחלוקת בגמרא בבא בתרא דף ע"ה ע"א לגבי הפסוק ושמתי כדכד שמשותיך וגו' באלו אבנים יבנה הקב"ה את ירושלם, ולמאי נפקא מינה. ביאור המחלוקת בין שני צדיקים לגבי צרה וגזירות שהיו בזמנם, האם זה בגלל חוסר קדושה וצניעות או בגלל עוון שיחה בטילה בבית הכנסת. ביאור דברי הגמרא בבא קמא דף ס' ע"ב דֶּבֶר בעיר אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת, שמלאך המות מפקיד שם כליו, ונפק"מ לדינא לגבי ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. המתפללים בתקופה זו בחצר בית הכנסת, האם יאמרו ברכה מעין שבע. המשך ביאור תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק לגבי חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו את השבת, האם צריך לעשות בשינוי היכא דאפשר, והאם מהרי"ץ הכריע במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בעניין זה.