עלון שבועי היוצא לאור ע"י תלמוד תורה "עטרת חיים" לבני תורה ק"ק תימן יע"א בעיר אלעד ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, ובניהולו של הרה"ג אליהו נהרי שליט"א. נדיבי עם המעוניינים לתרום למען אחזקת והתפתחות הת"ת המהוה נדבך חשוב לשימור מסורת ק"ק תימן יע"א, יוכלו לפנות לטל': 050-4150896. ברוכים תהיו!

כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בשלחן ערוך המקוצר חלק א' סימן ז' סעיף ב': ברכת הנותן ליעף כח, אין מנהגינו לומר, וכן שאר ברכות שלא נזכרו בתלמוד. וכתב מהרי"ץ זיע"א בספרו עץ חיים דף ח' ע"ב וז"ל: וגם אצלינו לא נשמע מעולם מי שמברך ברכות אלו, ולא נזכרו בסידורי אבותינו שאנו מבני בניהם...

לפי מנהגינו שאבי-הבן אומר ברכת להכניסו בבריתו וכו' אחר המילה בעוד שהמוהל מתעסק בפריעה, כמו שכתב מהרי"ץ בעץ חיים ח"א דף קע"ח ע"ב, והוא כפסק מרן הש"ע יו"ד ריש סימן רס"ה, איך יש לנהוג כשאבי הבן הוא גם המוהל והפורע בעצמו? מתוך שו"ת עולת יצחק למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א סימן ר"ח

הננו מתכבדים להזמין את הציבור להילולא במלאת 70 שנים לעלייתו לגנזי מרומים של סידנא קדישא האי צדיק קדוש הילולת הצדיק המקובל רבי חיים חג׳בי זצוק״ל זיע״א (בן ר׳ מוסא) שתתקיים ברוב עם בעזר ה׳ ביום ראשון י״ט חשוון (17.11.2019 למניינם) בשעה 18:00 בערב, בבית הכנסת ׳בית יעקב׳, רח׳ הנביאים 69 (פינת רח׳ יואל) שכונת שעריה פתח תקווה, בהשתתפות פוסק עדת תימן מרן הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי שליט״א - מחבר שולחן ערוך המקוצר ועוד...

מעשה שהיה עם הגר"א זצ"ל. מדוע נמנעו אנשי סדום מלהכניס אורחים לעירם? ומה היתה טעותם? והלקח הנלמד מעניין זה אלינו. מתוך השיעור השבועי של מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק וירא שנת ה'תש"ע

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן (בחיבורו שולי המעיל על ספר מעיל קטון למהרי"ץ): "ויכול להתחיל מן וברך את שנותינו ותן טל ומטר, וסגי בהכי להרגל לשונו צ' פעמים, וזה לדידן שנוסחתינו בין בקיץ בין בחורף מתחילין ברכינו, וה"ה לנוסח אשכנז שמתחילין ברך עלינו תמיד. אמנם לנוסחת הספרדים שמחלקין ביניהן, צריך להתחיל מקודם, וכמבואר בכף החיים שם"

"שמחה והתרגשות רבה אוחזת בקרב ציבור שוחרי התורה ולומדיה, עם צאתו לאור של הקובץ התורני "דברי חפץ" חלק שלש עשרה, תשרי ה'תש"פ ב'של"א לשטרות, לחידושי תורה להלכה ולמסורת. הקובץ התורני "דברי חפץ" יוצא לאור זו השנה השביעית, ע"י מוסדות יד מהרי"ץ – הארגון העולמי להפצת תורה ומסורת ק"ק תימן, בנשיאות מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א...

ויהיו כל ימי נח. מעינת תהום בלי וא"ו. תימני הקורא בספר תורה ספרדי שכתוב בו ויהי, האם כשאומר ויהיו נחשב כקורא בעל פה דברים שבכתב. מהו קמץ בזקף קטן במלה שרי. חשיבות שמירת המסורת וההגייה הנכונה בקריאת התורה, ובלימוד גמרא. מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק נח התשס"ט

נדיר! מאמר תורני - הלכתי מקיף בעניין "ברכת הראייה" - מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מתוך המדור "בשערי ההלכה" אשר פורסם בעלון "תוצאות חיים" שיצא לאור ע"י התאגדות בני התורה שבנשיאות מרן הגר"י רצאבי שליט"א - חודש סיון התשס"ז (לפני למעלה מ-20 שנה) .

להאזנה והורדה! שיעורים בספר "שלחן ערוך המקוצר" כפי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

תכנים לימי החורף, בעניין אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאילת גשמים בברכת השיבנו "ותן טל ומטר", ברכות הברקים והרעמים, ברכת הרואה קשת בענן ועוד, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגאון הגדול הרב נסים קרליץ זצ"ל שנלב"ע במוצאי שמחת תורה והתייחסותו לעדת התימנים יע"א. בירור מדוע הגמרא במס' ר"ה במימרא דרבי כרוספדאי שלושה ספרים נפתחים וכו' מתחילה ברשעים הנחתמים לאלתר למיתה ולא בצדיקים הנחתמים לאלתר לחיים. בעניין המקצוע עורך דין, מעשה על עורכי דין, אל תקרי עורך דין אלא עוכר דין. בירור נוסח ברכת איש לרעהו בימים טובים "תזכה לשנים רבות ומועדים טובים" והתשובה "בחייך ובימיך הטובים", וכיצד מתיישב הנוסח כאשר הזקן מברך נער. שני תירוצים לעניין אמירת קדיש דעתיד לאחר קריאת ספר דברים בליל הושענא רבה, וכיצד יש לנהוג למעשה. פירוש מהרש"א על האמור במס' סוכה "שתי תמרות מימין ומשמאל". חידושם של חכמי תימן נע"ג לגבי הפסוק "מי האיש הירא ורך הלבב", ועניין אדם העובד את תאוותיו גם עם יצרו הטוב. המשך בירור השאלה כיצד הרשעים אינם חוזרים בתשובה אפי' על פיתחה של גיהנם, ומשא ומתן בדברי בעל ערבי נחל ובדברי בעל מגדים חדשים.

"אם טעה ולא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם נזכר קודם שסיים ברכת מחיה המתים, אומרו במקום שנזכר, רק שלא יהא באמצע עניין, כגון אם נזכר לאחר שאמר ומקיים אמונתו, אומר גם־כן לישיני עפר, ואומר משיב הרוח וכו' מי כמוך וכו'. ואם רוצה יכול לחזור ולומר, משיב הרוח ומוריד הגשם, מכלכל חיים וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים ברכת מחיה המתים, והתחיל בברכה שאחריה דהיינו אתה קדוש (ואפילו אמר רק תיבת אתה, והוא הדין ש"צ שהתחיל לומר נקדישך), צריך לחזור לראש תפילת שמונה־עשרה..."