נאמר בפרשתינו (מטות) "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת. כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר, אך במי נדה יתחטא, וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים". (במדבר לא, כא-כג) מכאן המקור שיש לטבול את הכלים. מצ"ב לוח טבילת כלים. הלכות טבילת כלים. ותשובות להאזנה! האם חובה להטביל כלי נירוסטה וזכוכית? והאם בברכה? והאם מותר לאכול בבית שמסופקים האם עשו טבילת כלים?

לעיון ולהורדה! טבלת דברים האסורים והמותרים בימי בין המצרים, על פי הלכותיו והוראותיו של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר חלק אורח חיים סימן ק"ג. מתוך ספר "אור ההלכה" מהדורא חדשה, מאת הרב מאיר ליאור לוי יצ"ו

נושאי השיעור: המשך בעניין חשיבות אמירת הבקשה רבון כל העולמים וכו', לאחר קריאת שיר השירים בעש"ק. ביאור העניין שבית המקדש השני נחרב בעון שנאת חנם, ומדוע הדבר שקול כנגד ג' עבירות החמורות שבתורה ע"ז ג"ע ושפ"ד. שנאת איש לרעהו בעוה"ז, גורמת לשנאה בשָמים, מדה כנגד מדה. ביאור הנוסח שבבקשה דלעיל, שתהיה עולה לפניך קריאת ולימוד שיר השירים, 'כאילו הישגנו' כל הסודות הנפלאים והנוראים אשר הם חתומים וסתומים בו וכו', 'וכאילו עשינו' כל מה שמוטל עלינו להשיג. כוונה במלה 'רבון' כל העולמים. תוכחת בעל שת"ז על מה שלא קוראים את שיר השירים עם הטעמים, ובביאור הנוסח שבבקשה הנז"ל 'ובזכות טעמיו'. חוסר דיוק בקריאת חלק מן המלים בשה"ש, כגון 'באתי לגני' עם זרקא. 'הנך יפה רעתי, הנך יפה'. 'מצאוני השומרים'. טעות המחברים בשה"ש פסוק לפסוק, כמו במגילת אסתר. יש לדקדק בגעיות שבשיר השירים. מובן נוסף למלים 'ובזכות טעמיו'. ובעניין עשיית הטעם אתנחא, בפסוקי שה"ש. ביאור האמור בבקשה הנז"ל, הסודות הנפלאים והנוראים אשר הם חתומים וסתומים בו, 'בכל תנאיו'. המשך ביאור תשובת מהרי"ץ בעניין נישואין בימי בין המצרים, למי שעדיין לא נשא אשה, ואין לו מי שישמשנו וכו'. מה הפירוש בדבריו, 'אם הש"ע החמיר'. ומה שכתב בסוף תשובתו, 'וכן פסק הרדב"ז וספר שתי ידות והפר"ח ז"ל'. וחיזוק המנהג בדורותינו יש להחמיר בכך, למרות שהשת"ז ומהרי"ץ התירו זאת. התייחסות למ"ש בשו"ת יביע אומר בעניין זה. מסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה, ומה יעשה מי שהוזמן לחתונה כזאת המתקיימת בימי בין המצרים. שיר השירים המפורש.

מדורי י"ז בתמוז, ימי בין המצרים, ותשעה באב, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי ימי בין המצרים ותשעה באב כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. באם ישנה כתבה שאינה נפתחת, נא להודיענו ונתקנה בעז"ה. קראו ושמעו ותחי נפשכם!

נושאי השיעור: ביאור תשובת מהרי"ץ [בשו"ת פעו"צ ח"ב סימן קי"א] בעניין לישא אשה בימי העומר. האם הוא הדין לגבי ימי בין המצרים, והאם מותר להשתתף בחתונה שנעשית בימים הללו. תגובה למכתב בעניין נימוק אחד [מתוך ארבעה] שאמר מרן שליט"א [בשיעור מוצש"ק פקודי-החודש], מדוע מהרי"ץ הביא את הדעה הסוברת שבחלוקת סעודת שחרית של־שבת לשתים, יוצאים ידי חובת סעודה שלישית. והאם נכון הכלל הכתוב בספר עין יצחק, כי במגיד משנה על הרמב"ם, נכנסו דברים שאינם מהרב המגיד, אלא ממפרש אחר. המשך בעניין הקריאה הנכונה בפסוק 'ושֵׂעָר בַּנֶּגַע. הָפַך, לָבָן'. השלמה בעניין קריאת הקדמונים ללא געיות, דוגמא מקריאת המלה 'וְֽהָיתה', ומעוד מלים נוספות. ותגובה לשואל בעניין תיבת 'הֶֽאָנכי' אריתי, ולגבי הגעיות בקריאת מגילת איכה. חשיבות ההודאה על הנסים והנפלאות שעשה לנו המקום ברוך הוא במלחמה האחרונה [עָם כלביא]. והצעה לעשות הודאה קבועה, ע"י אמירת הבקשה רבון כל העולמים וכו' שאחרי קריאת שיר השירים בציבור, וד' פסוקים אחרי עלינו לשבח, אל תירא מפחד פתאום וגו'. הבקשה הזאת איננה נהוגה רק בנוסח שאמי, אלא גם אצל רבים בנוסח בלדי. מי חיבר בקשה זו, והתחלת ביאור עניינים המופיעים בה. כיצד אומרים בבקשה, אשר קראנו 'ולמדנו', והרי רק קראנו ולא למדנו.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.