"מצאתי מקור לאחד מחכמי תימן הראשונים... רבינו נתנאל בן ישעיה, מחבר של הספר נור אל צ'לאם. יש לו פירוש של מגילת אסתר, זה נדפס באגדתא דמגילה... הוא אומר, ימי משתה ושמחה, חייב אדם לשתות עד שלא יכיר בין ארור המן לברוך מרדכי. משמע, שההלכה נלמדה מהפסוק הזה..."

קריאת מגילת אסתר בטעמיה ובדקדוקיה ("משנה אחרונה" - כולל תיקון שלושת המלים לגביהם חזר בו מרן שליט"א ממ"ש ב"בינה במקרא" על מגילת אסתר "אורה ושמחה", וכפי שנתבאר בשיעור השבועי מוצש"ק פקודי התשע"ד, וכפי שנדפס לאחר מכן במגילת אסתר "עדת קדושים" שבהוצאת ארגון אור ההלכה. הקריאה מתוך מגילה מהודרת שנכתבה במיוחד למרן שליט"א בשנה זו, ע"י הסופר החשוב הרב אוהד נהרי הי"ו מהעיר רחובות ת"ו, הידוריה ומעלותיה נמנו ע"י מרן שליט"א בשיעור השבועי מוצש"ק תצוה ה'תשע"ח), ליל פורים ה'תשע"ח, בבית הכנסת "פעולת צדיק" - בני ברק.

שאלה מהקהל: זאת אומרת שמשנ"ב אוצרות, אינו מוסמך? תשובת מרן שליט"א: היגעתָ למסקנא נכונה, ויש דברים לא מדוייקים וכו'. שני העורכים הם שאמי, אבל יש להם קשר אלינו, לכן כתבתי הסכמה לעודד, ולמען השלום בעדתנו, אף שישנם דברים רבים שאיננו מסכימים להם, ויש דברים שלא ידעתי כי הביאו לי אז רק כמה דפים. למהרי"ץ היה תלמיד מובהק מה"ר יוסף אלקארה, והוא היה שאמי. מהרי"ץ קירב את כולם, העיקר שכוונתם לשם שמים לפי הבנתם. (מתוך השיעור השבועי מוצש"ק ויקרא ה'תשע"ט).

מנהגים בענייני פורים המובאים בעץ חיים למהרי"ץ, מדוע יש רבים שלא נוהגים כמותם? מיהו מהרי"ץ, גדלותו, בקיאותו ועמקותו, ומעמיד מנהגי אבותינו? באיזה מקום לא משנים מנהג בעקבות דברי מהרי"ץ, ובאיזה מקום מקבלים מנהג מהרי"ץ אפילו שאינו קדמון? ... מי ראוי ויכול לשנות או לבטל או להנהיג מנהג אחר מהמקובל?

שיעור ראשון בענייני פורים על פי סדר תכלאל "עץ חיים" (דף קס"ג ע"א) למהרי"ץ זיע"א, במסגרת השיעור המקדים שלפני השיעור השבועי של מרן שליט"א. השיעור המקדים נמסר מדי מוצש"ק מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א מו"צ בבני ברק ובבית ההוראה

לעיון! הלכות מתוך הספר שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, אורח חיים חלק ג' סימן ק"ב - הלכות תענית ציבור (ארבעה צומות)

להאזנה והורדה! שיעורים ב"עין יעקב" ובהלכות כפי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

על פי ספר שלחן ערוך המקוצר למרן שליט"א חלק ג' סימן קכ"ב, שנמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעור השבועי של מרן שליט"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א, רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ומו"צ בבית ההוראה ומח"ס בארות משה ועוד, מוצש"ק תצוה ה'תשע"ה.

נושאי השיעור: הערות וחידושים על תיקון פורים לרבי' יהודה הלוי. חקירות בטעמי מצות משלוח מנות, ובדין שליחות. חיזוק למצות שרטוט במגילה. דין עמוד בסוף המגילה, וכיצד לנהוג כאשר העמוד הפוך. תשובה על הטענות המובאות במשנה ברורה "אוצרות" לכתוב תיבת ארדי מלא יו"ד. כוונה בפסוקי "חסדי" הנאמרים לפני קריאת המגילה.

אנחנו קוראים את ארבע הפרשיות, שקלים זכור פרה והחודש. מצוות שקלים אין לנו היום, כי היא קיימת רק בזמן שבית המקדש קיים. אמנם היום יש מנהגים שעושים זכר למחצית השקל... זה דבר טוב, כי היום מחזקים בזה את מוסדות התורה. טוב לעשות את זה בלי נדר, אפילו שאבותינו לא נהגו...

עודכן מדור השיעור השבועי - טקסט. כעת ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר, בצירוף הדיסק.

נאמר בפרשתינו (ויקרא) איסור אכילת חלב ודם. מוגש לפניכם ספר "מסורת השחיטה והניקור התימני והמרוקאי" מאת המחבר הרב שו"ב יובל כהן שליט"א בו מופיע סדר ניקור החלבים כפי מסורת אבותינו ק"ק תימן עם תמונות צבעוניות לעיון ודפדוף דיגיטלי! כמו"כ מצורף וידיאו מהתייחסות מרן שליט"א לספר בשיעור השבועי. וכן וידיאו אסיפת המנקרים בבית מרן שליט"א כולל ניקור מעשי.

"מנהג "זכר למחצית השקל" בא מהאשכנזים, ואפי' מרן בשו"ע לא העלה מנהג זה. גם הספרדים בעבר לא נהגו כן. אמנם אנו מעודדים מנהג זה בזמננו, לתת צדקה למוסדות התורה. הכוללים והישיבות הקדושות, זקוקים לעזרה מרובה. ודאי כי כדאי לתת להם "זכר למחצית השקל", אך כמובן לא בתורת מנהג והתחייבות. כדאי לומר קודם הנתינה "בלי נדר" [עלולים להיות אח"כ בעיות כלכליות ח"ו]..."

"מצוות שקלים אין לנו היום, כי היא קיימת רק בזמן שבית המקדש קיים. אמנם היום יש מנהגים שעושים זכר למחצית השקל, אבל מקור המנהג הוא מהאשכנזים, ובסופו של דבר זה נכנס גם אצל הספרדים, והיום נכנס גם אצל התימנים. זה דבר טוב, כי היום מחזקים בזה את מוסדות התורה. טוב לעשות את זה בלי נדר, אפילו שאבותינו לא נהגו. זו לא הלכה, ברור שאין הלכה כזאת, אבל זו מצוה. אין לנו היום מצות שקלים אבל חז"ל חייבו בקריאת פרשת שקלים..."