| | | | | 75 דק' |
נושאי השיעור: המשך בעניין עשיית מדורות אש בל"ג בעומר, טעם נוסף המובא בספר כה לחי כי הדבר מורה על עניין המלבין פני חבירו ברבים, שראוי לו להיזרק לכבשן האש. התייחסות לטענה המוטעית כי כביכול כבר בזמן רע"ו ברטנורא עשו הדלקות במירון בל"ג בעומר, וכי המדובר ביום כ"ח באייר ובקברו של שמואל הנביא אשר בירושלם. המשך התשובה לשואל [בשיעור הקודם] האם מרן שליט"א ממליץ על אכילת מצות ביום י"ד באייר (פסח שני), הרחבה בעניין המחלוקות שבין החסידים לבין הליטאים, וכיצד היא דרכנו בני ק"ק תימן יע"א. תוספת דברים בעניין השרים 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, במקום האלקִי בחירק, והתייחסות לטענה כי כביכול זהו מבטאם של חסידי הבעש"ט, כי הדבר אינו נכון אפילו לפי שיטתם. התייחסות לטוען כי 'האלוקַי' בפתח פירושו איש האלהים, כמו שאומרים 'יהודַאי', וכן כמו 'צידקַאי'. השלמה [לשיעור מוצש"ק אחו"ק] בעניין המאמר אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או שכולו חייב, ביאור דברי הרד"ק בעניין זה, פירוש דבריו במלים 'סימני גאולה' שיהיו לפני ביאת המשיח, והאם כוונת דבריו ל'אתחלתא דגאולה' שבהקמת המדינה. השלמה לגבי מ"ש השפע חיים, כי הרמ"ק כתב יש' בקיצור, במקום תיבת ישראל. המשך בעניין אמירת צ' פעמים מוריד הטל וכו', התייחסות למכתבו של הרב חיים לוי שליט"א, ומה שהשיב על דבריו הרב שאול רצאבי שליט"א, והערות מרן שליט"א על דבריהם. תוספת דברים בעניין 'שבתות לקדשנו' - חיזוק בעניין המכשירים-המכשילים ופגעי הטכנולוגיה שנכנסו אפי' בבתים של שומרי תורה ומצוות, וכן חיזוק בעניין צניעות גרבי הנשים בזמנינו. מספר צפיות:2798 כ"ג אייר ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | מדור חג שבועות בהלכה ובאגדה, המדור כולל קטעי וידאו לצפייה, וקטעי אודיו להאזנה, וקטעי טקסט של ספרים ומאמרים הנוגעים לחג שבועות ויום טוב, עפ"י מסורת ק"ק תימן יע"א, ופסקי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן מספר צפיות:27974 כ' אייר ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 75 דק' |
נושאי השיעור: חמשה טעמים ומקורות לעניין עשיית מדורות אש בל"ג בעומר, התייחסות למ"ש בס' ואין למו מכשול לגבי מה שכתב מרן שליט"א בשע"ה כי בתימן לא נהגו לעשות מדורות בל"ג בעומר, והבהרה לגבי זה וכיוצא בזה מקומות שכתוב בשע"ה בלשון 'לא נהגו בתימן', כי אין הכוונה שאין לנהוג כן גם בזמנינו. התייחסות למובא בעלון בית נאמן כי כביכול בני ק"ק תימן יע"א מסתפרים ומתגלחים כרגיל בימי העומר. כשם שכלי המלחמה שנשתכללו כיום לצורך המלחמה הגשמית, כך יש לשכלל את כלי המלחמה לצורך המלחמה הרוחנית, תוספת דברים בעניין 'שבתות לקדשנו' לחיזוק עניין הקדושה ובפרט לגבי המכשירים-המכשילים כיו"ב, ועצות מעשיות לכך. דברי הגר"י זילברשטיין שליט"א בעניין השלטים 'בלי גיוס אין פיוס' – לגבי בחורי הישיבות הקד' שאינם מתגייסים לצבא, התייחסות מרן שליט"א לכללות עניין זה, וכן לגבי טענת הרוב בא"י כי המיעוט הינם 'צחצחים' אשר אינם מ'האליטה'. בשבח המודעות שפורסמו בעניין שלא לשיר 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, אלא האלקִי בחירק. מספר צפיות:2687 ט' אייר ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | לעיון ולהורדה! בס"ד יצאה לאור החוברת "שערי יצחק" - דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה ביומא דהילולא לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, במלאות 218 שנה לאסיפתו לבית עולמו. החוברת היתה לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתה, והינה ערוכה מוגהת ומתוקנת, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברת ישירות לביתם דרך הדואר. החוברת יוצ"ל בסיועו של ידידנו היקר רבי אריאל בן יוסף נהרי הי"ו, מעיקו"ת ירושלם ת"ו. אשר נדבה רוחו אותו לשאת בכל עלויות הפצת והדפסת השיעור הזה, בחוברת 'שערי יצחק' היוצ"ל בעז"ה ע"י מוסדות יד מהרי"ץ. וזאת חוץ ממה שהוא מתנדב תמיד, ביד רחבה ובנפש חפיצה, למען הפצת החוברות 'שערי יצחק', להגדיל תורה ולהאדירה. להצלחתו ולהצלחת רחל הודיה בת יוסף שמחי, ובתיה בת יחיא, ברוחניות ובגשמיות ובכל מילי דמיטב. וכן לעילוי נשמת רבי יוסף בן דוד שמחי, ומרת צביה בת יוסף בוטא פתייחי. המקום ברוך הוא ירצה נדבתו, ויברך מעשי ידיהם, ומכל צרה ונזק יצילם, וישלח ברכה רוחה והצלחה בכל מעשי ידיהם, וימלא כל משאלות ליבו וליבם וליבנו וליבכם לטובה ולברכה, אכי"ר. מספר צפיות:17312 י"א אייר ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 75 דק' |
נושאי השיעור: תוספת דברים בעניין חשיבות קביעות לימוד תורה במוצאי שב"ק. קריאה קדושה שפורסמה בעש"ק זו ע"י עשרות רבנים שליט"א לחיזוק הקהילות הקד' החל משב"ק קדושים ועד חג מתן תורה, בעניין המכשירים הטמאים ופגעי הטכנולוגיה, וארבע בעיות בשימוש באינטרנט ובאביזרייהו. המשך הארות והערות (מהילולת מהרי"ץ) על דברי בעל שפע חיים מצאנז זצ"ל, ומה שהביא בשם הרמ"ק בספרו אור יקר כי לעתיד לבוא כל האומות יתהפכו על ישראל להשמידם מפני שהקימו להם מלכות וכו'. רמז נפלא בפסוק ואת השפן וגו' ופרסה לא יפריס, כי לעת"ל מלכות פרס – אירן לא 'יפריסו', אם נשמור על גדרי הקדושה. תשובה לשואל בעניין נוסח הברכה למתעטש, ומהו הנוסח שעונה לו חבירו. תגובה לשואל בעניין מה שהביא מרן שליט"א לגבי נביא הישמעאלים – המשוגע, האם הוא אסר על הישמעאלים לשאת מבנות ישראל, או שלא. מספר צפיות:2721 ט' אייר ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 90:00 דק' 20 עמ' |
נושאי הדרשה: המשך [משיעור מוצש"ק צו] ביאור פיסקת 'היא' שעמדה לאבותינו, מי זאת 'היא'? 'היא שעמדה' - מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, דברי חיזוק בעניין שמירת מסורת יהדות תימן, כגון בעניין התרגום, וכדומה. מעשה נפלא ברמב"ם שהוכיח בחוש לחכם ישמעאלי שעַם ישראל דבקים במסורתם ללא שום שינוי בתורה ח"ו. תמיהה רבתי על המובא ברבי' סעדיה גאון ובשאלתות דרב אחאי גאון, כי העצמות שהראה נבוכדנאצר לבני ישראל בבקעת דורא שבבבל, היו פגרי בני אפרים שיצאו קודם לקץ. כיצד הדבר יתכן? בעניין חשיבות קביעת עתים לתורה, ביום ובלילה, וג' פירושים בביאור המלה 'קביעות'. בעניין אמירת תשעים פעם אתה גבור וכו' מוריד הטל, ובדין הזכרת שם השם לבטלה. שו"ת הציבור. מספר צפיות:2670 ד' אייר ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 75 דק' |
נושאי השיעור: חמש דעות המובאות בגמרא סנהדרין [דף צב:] לגבי מי היו המתים שהחיה יחזקאל הנביא בבקעת דורא, וכן דעות המובאות במדרשים בעניין זה, המשך בעניין השאלה כיצד הגיעו בני שבט אפרים שנפלו בגת אשר בפלשתים לבקעת דורא שבבבל, תשובות שקיבל מרן שליט"א לגבי שאלה זו, ופתרון התעלומה עפי דברי הזוה"ק כי המתים שהחיה יחזקאל היו גלגולי נשמות של בני אפרים וכו'. המשך העניין כי מועיל לומר תשעים פעמים 'מחיה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל' למי שמסופק אם אמר מוריד הטל, והתייחסות לשתי הערות על הנאמר בשיעור הקודם לגבי דעת המשנה ברורה שהביא את שלחן שלמה וכו', האחת כי בספר שונה הלכות פסק כדעת השלחן שלמה, והערה שנייה כי בספר מנחת שלמה להגרשז"א כתב כי לא ראוי לעשות את העצה הזאת. התייחסות למובא שם בשם הגרשז"א, כי כביכול מלים אלו אינן מלים שבקדושה וניתן לאמרם במקומות המטונפים, כי הדבר אינו יכול להיות. בתפילה צ"ל 'מחיה מתים אָתָה. רב להושיע וכו'. המשך ההתייחסות למאמר שפורסם בעבר ע"י אחד הרבנים, בעניין 'מנהיגות מחלוקות ומבט לעתיד בעדת תימן' ולטעיות שנכתבו שם, כגון כי כביכול בנוסח בלדי אין שום דבר מחכמי תימן הקדונים, וכן על מ"ש כי כביכול חכמי תימן נע"ג לא חיברו פירושים על הרמב"ם כמו הגר"ח מבריסק והאור שמח, למרות שישנם לפחות עשרה מחברים כאלה. חשיבות שמירת מסורת ק"ק תימן יע"א. מספר צפיות:2178 ב' אייר ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 90:00 דק' 20 עמ' |
נושאי הדרשה: דברי פתיחה לרגל יומא דהילולא ה-218 לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, הכנה לקראת יומא דהילולא ה-220 שתתקיים אי"ה בעוד שנתיים, ומהות עניין ה'הילולא' שעושים ביום פטירת הצדיקים. בעניין השאלה האם יוצאים ידי חובת קידוש או ארבע כוסות במיץ ענבים ולא ביין, ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי יין צימוקים שיוצאים בו יד"ח אם אין לו יין אחר, בירור האם ישנה מחלוקת במציאות האם יש ביין צימוקים שמחה או שלא, ותשובה לשאלה מדוע ר"י ברבי עילאי היה צריך לדחוק עצמו לשתות יין לארבע כוסות ולא שתה יין צימוקים. ביאור המושג 'משמח אלהים ואנשים' הנאמר לגבי ניסוך היין ושירת הלויים בבית המקדש, וכיצד אפשר לשמח את אלהים ביין ושירה. תוספת דברים בביאור דברי מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ ח"ב, כל מקום שאמרו מפני מה – איכא טעמים וכו', והאם 'טעמים' היינו שני טעמים או שמא יותר. מאמר שפורסם לפני פסח ובו דברים מהאדמו"ר מצאנז זצ"ל בעל שפע חיים בשם הרמ"ק, לגבי הגויים הסובבים את ארץ ישראל, כי עשו עצת שלום ביניהם כדי לאבד את ישראל לאחר שהקימו לעצמם מלכות, והערה על דיוקו מהרמ"ק שכתב יש' בקיצור במקום ישראל. התייחסות למאמר שפורסם בעבר בעניין 'מנהיגות מחלוקות ומבט לעתיד בעדת תימן'. כיצד מהרי"ץ זיע"א התעשר בימי זקנותו, ובנה מחדש את בית כנסת צאלח בתימן. תגובה למ"ש במאמר דלעיל, כי חכמי תימן לא חיברו ספרים ע"ד הפלפול, כמו אצל האשכנזים, כגון אור שמח על הרמב"ם, וכדומה. האם לדידן התימנים מותר להסתפר בערב שבת זו, כשחל ראש חודש אייר ביום ששי וביום שבת. שו"ת הציבור. מספר צפיות:2754 כ"ח ניסן ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | דרשה בענייני מסורת יהדות תימן, מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת הילולת מהרי"ץ ה-217, בבית המדרש "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, בראשות בנו הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב הקהילה, אור לכ"ח ניסן התשפ"ב. מספר צפיות:9515 כ"ז ניסן ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | "וכיון שראינו ושמענו, שקמו קצת אנשים בדורנו, להכחיש ולטשטש את האמת הפשוטה הזאת, הידועה והמקובלת, ראינו צורך - לאות אמת וצדק - להביא דברים ממקורם, מפי עטם של כחמישה עשר רבנים, חכמים נבונים וידועים, כל אחד בדרכו. ולא על מנת לעורר מחלוקת ח"ו, אלא למען לא תהיה האמת נעדרת, ובלי להיכנס לעת עתה לפרטים וחילוקים..." מספר צפיות:13694 כ"ז ניסן ה'תשפ''ג | | |
|
|