"זעקת סדום ועמורה כי רבה", למה המלה 'רבה' היא מלעיל? וכיצד אומרים בתפילת ערבית 'ענו שירה בשמחה רבה', מלעיל או מלרע? האם יש הבדל בין ערבית לשחרית? האם מפסיקים במלה 'רבה', וממשיכים 'אמרו כולם' כפיסקא חדשה? למה 'מי כמוכה' הראשון רפה, והשני בדגש? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר מוצש"ק חיי שרה ה'תשע"א

למה נבנה בית המקדש דוקא בהר המוריה, והאם יש אמת ב"מעשה בשני אחים וכו'" כסיבה לבניית בית המקדש במקום זה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק האזינו התשע"ג.

בעניין קריאת המלה "מצער" בפתח או בקמץ תחת האות עא"ן. ביאור דברי הגמרא במסכת שבת דף י' ע"ב בעניין לוט אשר בחר לשבת בעיר מצער (וירא), מה הפירוש "ישיבתה קרובה ועוונותיה מוצערים", מה ההבדל בין הדרש לבין הפשט בפסוק זה, תירוץ בעל שפתי חכמים על דברי רש"י על התורה בפסוק זה, ולפי זה הסבר מדוע המלה "מצעָר" הראשונה בפסוק היא בקמץ, ואילו המלה "מצעַר" השנייה היא בפתח. מלוקט מתוך "שערי יצחק" השיעורים השבועיים מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסרו במוצש"ק נח, לך לך, וירא התשע"ו.

"זהו מה שכתוב בתורה [בראשית י"ט, כ"ח] וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן. הדבר הזה, מתקיים עד היום. אולי בעבר, בדורות הראשונים העידו, שהיה שם קיטור, היה עולה עשן שחור. אני מדבר, עד לפני כמה מאות שנים". מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תולדות התשע"ט.

מדוע הספרדים מסיימים את הפטרת וירא במלים "ותאמר שלום", שזהו אמצע העניין? ובעניין הנסים והנפלאות שנעשו ע"י כמהר"ר שלום שבזי זיע"א בחייו ולאחר מותו. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תולדות ה'תשע"ט

שו"ת: לפי מנהגינו שמתפללים בנוסח "בלדי" ובימות החול אין אנו אומרים כמה וכמה דברים שהזכיר מרן הש"ע (בסימן א' סעיף ה') לאמרם... מה המקור לזה, והרי בשבת נוהגים לומר עכ"פ פרשת הקטורת וכו' וכן העקידה...? תשובת מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א מתוך שו"ת עולת יצחק ח"ב ס"ז

דקדוק קריאה בפרשה במלה "אחר", דברי כמה"ר יחיא אלשיך זצוק"ל למרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א על הגיית תיבה זו, מדוע היא נקראית כך? מהו שופר הולך ומהו שופר מכורבל? מתוך השיעור השבועי שנמסר במוצש"ק וירא שנת התשס"ט

נושאי השיעור: ביאור דברי הגמ' במס' סוכה בעניין הלימוד מן הפסוק 'פרי עץ הדר' – אתרוג ולא פלפלין, והלימוד כי צריך שיהיה ניכר לקיחתה. ביאור הפיסקא שבפיוט הנאמר בשמחת תורה אמונה יצרה וכו', 'זמנים משונים, והיא לא תשונה. לנצח נצחים, במצוות תמידות', והשלמה לגבי הטועים בביאור הלימוד 'עין תחת עין – ממון'. השלמה בעניין האתרוג המרוקאי ודברי הערוך לנר, וביאור ההסתכלות של הבבא סאלי זצוק"ל לגבי אתרוג זה. השלמה בעניין מ"ש הרב משאש לגבי המבטא התימני, ודוגמאות לטעיות המרוקאים במבטאם.

עלון שבועי היוצא לאור ע"י תלמוד תורה "עטרת חיים" לבני תורה ק"ק תימן יע"א בעיר אלעד ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, ובניהולו של הרה"ג אליהו נהרי שליט"א. נדיבי עם המעוניינים לתרום למען אחזקת והתפתחות הת"ת המהוה נדבך חשוב לשימור מסורת ק"ק תימן יע"א, יוכלו לפנות לטל': 050-4150896. ברוכים תהיו!

השלמה בעניין אליהו הנביא שמוחל עוונותיהם של כל המשתתפים בברית מילה, האם זה דוקא במילה עצמה או גם למשתתפים בסעודה, והאם צריך לדקדק אחר מוהל וסנדק צדיקים. ומסקנא בעניין אמירת פסוקי שמע ישראל וי"י מלך, בברית מילה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וארא התשע"ג.

למרן שר התורה פאר ישראל והדרו בלעה"ר הגה"צ רבי יצחק רצאבי שליט"א. שאלה דחוף למעשה, אם רשמו בכתובה השנה תשפ"א, בתאריך, שמונים ואחד [בלשון זכר], במקום לרשום שמונים ואחת [בלשון נקיבה], האם זה מעכב? והאם עדיף לכתוב כתובה חדשה, או שאין שום צורך להחליף הכתובה? בברכת כהנים באהבה כעתירת גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

"בהיות אמת וצדק כי נדברו יראי ה' איש אל רעהו בעיר עפולה בשכ' גבעת המורה, כעשרים משפחות של אברכים יקרים מסלתה ומשמנה של ק"ק תימן יע"א, בראשות ידידנו אלופנו ומיודענו הרב מאיר שרעבי יצ"ו, להיקהל כאיש אחד בלב אחד בתפילה בבית הכנסת, וכעת האפשרות היא במקלט שהעמידה העיריה לרשותם, ולצורך השיפוצים נחוץ להם סכום של 150,000 ש"ח (מאה וחמשים אלף ש') שנאלצים לפנות לציבור שיתמוך בידם ..."