נושאי השיעור: בעניין התוספת שבסוף תפילת שמונה עשרה, בנוסח עושה שלום וגו', וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם וכו', וכי בקדיש יש לומר תוספת זו רק בימי בין המצרים, והאם ישנו קשר בין עושה שלום במרומיו וכו' לבין וינחמנו בציון וכו'. ביאור הטעם המובא במהרי"ץ [בע"ח דף נ' ע"ב] לגבי הפסיעות שאחרי התפילה, כי כל אחד מהמזלות מסתכל במזל שאחריו וכו', תשובה לשאלה הרי אין קנאה בין המזלות והמלאכים שבשמים, ובעניין קנאת סופרים תרבה חכמה. המשך [מהשיעור הקודם] ביאור דברי בעל תפארת ישראל בדרוש 'אור החיים' בעניין עונש כרת, תמצית שלושת שאלותיו והתשובות שהשיב עליהן, והאם נשמת האדם היא אכן 'חלק אלוה ממעל' כפשוטו ממש. הרחבה לגבי חידוש התפא"י כי היה טוב יותר לאדם לקבל עונש כרת, מאשר לעשות רפואות וכו' בכדי להאריך את חייו. התייחסות לטענות המובאות בס' תורת הקדמונים על מה שכתב מרן שליט"א בספרו נפלאות מתורתך [פרשת מסעי], לגבי העניין שלא להפסיק בין מ"ב המסעות בעליית ראשון. תגובה נוספת מהרב אבישי מהאצרי הי"ו לגבי קריאת שמו"ת בשב"ק הללו. קריאת מרן שליט"א לתמוך יותר ויותר במוסדות יד מהרי"ץ, לטובת הפצת חוברות השיעורים השבועיים 'שערי יצחק', וכן לתמוך בישיבת בין הזמנים ברכסים ת"ו.

בעניין תכלת בציצית בזמן הזה, מדוע גדולי התורה שבדורנו נרתעים ואינם מקבלים זאת להלכה ולמעשה. המשך בעניין לימוד וידיעת התורה בעל פה, השלמה לגבי המעשה שהובא בשיעור מוצש"ק ויגש התשע"ח בעניין החכם התימני שהתנגד לכך שהר"א בן הרמב"ם מביא את דברי חז"ל שלא כפי לשונם, התייחסות לתשובת הגר"ע בסיס זצ"ל כי בתימן לא היו עושים סיום מסכתא מפני שצריך לדעת את כל המסכת בע"פ, ודברי מרן גם בכללות עניין סיום מסכתא. דוגמא נוספת לעניין הבלבולים שעושים בסיפורים, מן המובא בס' משלחן גבוה 'מעשה נפלא שאירע עם הרמב"ם' שביקר כביכול בתימן וכו'. לגבי השאלה האם מותר או צריך לומר לפועל ערבי שיתפלל וכו', אין ראיה מן המעשה הידוע באחד האדמורי"ם שלא רצה לנסוע עם בעל־עגלה שלא היה מאמין באמונתו. המשך בעניין חשיבות הכוונה בברכת אהבת עולם, כיצד בעל שפע חיים ושו"ת דברי יציב היה מברך ברכה זו, ותשובות לשאלה מדוע הנצי"ב היה נמנע מלומר שיעור ביום שלא כיוון בברכת אהבת עולם, הרי המלאך המגיד אמר למרן הב"י שלא ימחק אחד התירוצים שכתב למרות שאינו אמת. בעניין לימוד המוסר ע"י גדולי ישראל, תוספת דברים מהרב יוחאי צבי יצ"ו. ובעניין פינחס שהרג לזמרי וכו'. תגובות להערות והארות משיעורים קודמים בעניין זה, ובעניין לכבוד התנא האלקִי (בחירק), ובעניין המלה חנוכיה, שצריך לפרסם זאת ביתר שאת.

מעשה שהובא על החזון אי"ש שכביכול ראה ס"ת בן 2500 שנה מתימן, ותירוץ ששי לשאלת האבודרהם שהובאה בשיעור הקודם. השלמה בעניין ברכת אהבת עולם וכו' שחרית וערבית, ושתי תשובות לשאלה מדוע הנצי"ב מואלאז'ין לא אמר את שיעורו הקבוע ביום שלא כיוון בברכת אהבת עולם, הרי יכל להשלים ולתקן אח"כ. תוספת דברים בעניין חשיבות הכוונה בברכת אהבת עולם, והעצות לתיקון עניין זה בבתי כנסיות שלנו אשר הש"צ אומר אותה לבדו בקול רם, על ידי כתיבת הערה, וציון בקַוים בסידורים. התייחסות לדברי הגר"ח פאלאגּי כי במלה 'ולקיים' את כל דברי וכו' צריך לכוון לזכות להיות מחזיק ותומך בלומדי תורה וכו'. מו"מ במכתב תשובה מאת הרב יוחאי צבי יצ"ו לגבי שאלת מרן שליט"א מהשיעור הקודם, כיצד הגר"ח מבריסק אמר כי בישיבת ואלאז'ין אין צריך ללמוד מוסר מפני שהנצי"ב הינו ספר מוסר חי, הרי לימוד תורה ויראת שמים אינם מועילים לתיקון המדות הרעות, וכן לגבי השאלה א"כ כיצד עודד הגר"ח מבריסק את בנו הגרי"ז ללמוד מוסר בספר חובות הלבבות, ובכללות חשיבות עניין לימוד המוסר בזמנינו, וכיצד נהגו בתימן. סיום בירור העניין דלעיל לגבי המעשה בחזו"א שראה ס"ת מתימן בן 2500 שנה. חמש סיבות מדוע גם כיום צריכים אנחנו לקרוא פרשיות חוקת ובלק מחוברות, כמנהג אבותינו, ולא לשנות, למרות שבזמנינו שישנו קיבוץ גליות, והבחורים חוזרים לשבת מן הישיבות, לפעמים הדבר גורם לבלבול כאשר מתפללים בשבת אחרת במקום אחר וכדומה.

נושאי השיעור: בעניין המושג "גילוי מצבה" ביום השלושים, אשר בא מאומות העולם, ובכללות עניין ההתאספות בבית הקברות לצורך הקמת המצבה. המשך משיעור קודם בביאור שלושת הפירושים למושג "קביעות עתים לתורה", תשובה על השאלה השנייה משיעור קודם כי לכאורה אין בכך ספק, בכדי שנאמר את הכלל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, וחקירות בעניין רוב וקבוע. דברים לזכרו של הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, אשר חיזק תמיד את עניין לימוד המוסר, דברים שהובאו בשמו בעניין זה בעלון דרכי החיזוק, הרחבה לגבי השיטות בעולם הישיבות הקד' בעניין סדר מוסר בכל יום, וחשיבות לימוד המוסר לצורך תיקון מדות האדם. ביאור המובא בס' שער יששכר בעניין להאריך בברכת אהבת עולם וכו' שלפני ק"ש ובפרט בחג השבועות זמן מתן תורתנו, ועצות ממרן שליט"א לגבי ק"ק תימן יע"א הנוהגים כי הש"צ אומר ברכה זו בקול רם, ולעתים במרוצה וכו'. השלמה למובא בשיעור מוצש"ק במדבר לגבי זמן תפילת שחרית בחג השבועות בעלות השחר, ולגבי חישוב זמן הנץ החמה למנהג ק"ק תימן יע"א. דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח בעניין סמיכות הברכה יוצר אור וכו' לברכת אהבת עולם, ותירוץ לקושיא בביאור הסמיכות בתפילת ערבית בין ברכת המעריב ערבים לברכת אהבת עולם. השלמה בביאור הרמז שבפסוק [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, כלפי המברך יחידי שאין מי שיענה אחריו אמן וכו'. עשרה בחורים מחסידות גור שנבחנו אצל מרן שליט"א על 500 דפי גמרא. השלמה בעניין השיר לכבוד התנא האלוקי, ומה שהשיב אחד הרבנים למרן שליט"א על כך.

עניין חתימת הברכה בכל יום ויום 'נותן התורה' בלשון הווה, וקבלת התורה מחדש בחג השבועות. ביאור סדר הפיסקאות שתיקנו לומר לאחר ברכות התורה, מקרא משנה וגמרא, מדרש ואגדה. טעם הוספת פיסקת לבד הנשמה הטהורה וכו', בתוך המאמר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר וכו'. המשך בעניין 'שבתות לקַדְּשנו' - חיזוק בעניין המכשירים-המכשילים ופגעי הטכנולוגיה, והאם מותר לשבור מכשיר אייפון בשבת. תוספת דברים בעניין השרים 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, במקום האלקִי בחירק, שזהו חירוף וגידוף אפילו לפי שיטת חסידי הבעש"ט. בעניין זמן ק"ש ותפילת שחרית בחג השבועות, אחר עלות השחר. הסבר וחידוש נפלא לגירסתינו בנוסח בכתובה, 'וְקָנִינוּ' מן חתנא דנן וכו' בלשון הקודש, במקום 'וּקְנֵינָא'.