"יש כאלה שלוקחים שירים, רוצה לשיר לדוגמא אלאף אלאף ועושה את זה בניגון של גנאוי, זה לא אסור אבל הם רוצים את הקצב ואת הריקוד הזה ולכן הם שרים אפילו שירים מהדיואן עם ניגון של דברים בטלים. בקיצור יש פירצה גדולה מאד בנושא הזה, ואינני יודע אם נצליח לעצור את זה, יש כאלה שאומרים שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, אבל צריכים לדעת יכול להיות שזה קשה ויש בעיה שאין זמרים אחרים, ומי ישיר ואיך ישיר ומתי ילמד, אבל ראשית שלפחות נשאף לתקן את הדבר..."

לעיון דיגיטלי! קונטריס "תנורו של עכנאי" לכה"ר נסים רצאבי זצוק"ל, עם פירוש "מראה הנוגה" מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ובצירוף קובץ מאמרים "חיי שרה" - שלוקטו מתוך חוברות "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן שליט"א, ויצאו לאור במלאות י"ב חודש לפטירת הרבנית מרת זהרה (שרה) בת הר"ר סאלם (שלום) רצאבי ע"ה, אמו של מרן שליט"א, שנלב"ע במוצש"ק בהעלותך י"ח סיון התשע"ג

נאמר בפרשתנו (שלח לך) פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. מה הן י"ג המדות, מהיכן מתחילים למנות אותם, וביאור "פוקד עון אבות... על שילשים ועל ריבעים", הרי אם ריבעים כ"ש שילשים? ודימוי למה שנאמר בדין אתרוג שעלתה עליו חזזית בשתים או שלש מקומות. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק כי תבוא ה'תשס"ט

"מספרים על הרה"ג אברהם גניחובסקי זצ"ל, הוא היה נשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה, שהוא ישב פעם באוטובוס, ובאה אשה חצופה, וישבה על ידו. בדור שלנו, מצוי שהנשים חצופות, בעוה"ר, אינן מתביישות. אותה האשה, לא פחות ולא יותר, באה והתיישבה ליד הרב. מה הוא יגיד? הוא לא רצה לבייש אותה. מה עשה? הוא אמר לה, 'יש לי כרוספדין'... ההיא חשבה, שזאת מחלה מדבקת... והיא נבהלה וברחה מן המקום"

"לא לחנם אבותינו נהגו שבע חוליות דוקא, ולא שלש עשרה חוליות. מפני שישנם כאלה החושבים אדרבה, שלש עשרה זה מצוה מן המובחר, כי כתוב בגמ' מנחות וברמב"ם הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף לא יוסיף יותר משלש עשרה... אבל אבותינו בכל הדורות לא נהגו כך. ואם אתם רואים כאלו שעושים שלש עשרה בזמן האחרון, זה בא להם מאנשי הכת (דרדעים), או שנגררו אחריהם בלי להבין, או שלא ידעו מה המסורת מדורי דורות. אפילו רבינו אברהם בן הרמב"ם כותב בספרו המספיק לעובדי ה', נכון שכתוב כך ברמב"ם, אבל המנהג לעשות שבע..."

נושאי השיעור: הקדשת השיעור לעילוי נשמת מרת זהרה (שרה) בת הרב שֻׁכְּר ע"ה – אמו של מרן שליט"א, שבשבת קודש זו חל יום היארצייט שלה. האם יש ממש בעניין השדים והמזיקים, שהיה נפוץ בארץ תימן גם בקרב תלמידי חכמים וכו'. סוגי הניגון בלימוד הטעמים לתשב"ר, והסבר מדוע עשו ניגון כבד בלימוד ביום ראשון. המשך בעניין החסידים וההונגרים השרים בל"ג בעומר ומבַטְאים את הפיוט לכבוד התנא האלֹהַי רבי שמעון בר יוחאי, שזהו חירוף וגידוף, והבדל בין שיבושם בהחלפת צירי לפתח לבין החלפת חירק לפתח שזהו יותר חמור, ודוגמאות נוספות לכך. תירוץ מרן שליט"א על קושיית הציץ אליעזר מדוע הרמב"ם שינה את סדר הפסוק לגבי לא יהיה קדש ולא תהיה קדשה, על פי מה שכתב בספר המצוות וכו'. דעת מרן שליט"א על פירוש ר"י קאפח על משנה תורה להרמב"ם, ושהארס הטמון בו מסוכן יותר לתימנים מאשר לאשכנזים וספרדים שבלא"ה אינם יודעים להבחין בין תכלת לקלא אילן. תמיהה על תירוץ ספר עיניים למשפט לגבי הקושיא למה הרמב"ם לא הביא את הכלל של כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה. האם מהרי"ץ זיע"א סובר כלל זה למרות שלא הובא ברמב"ם. המשך ביאור המסקנא כי כלל זה נאמר רק בעת קריאת הפסוקים עם הטעמים, והסבר לגבי יום הששי וגו' הנאמר בקידוש ליל שבת. למנהג ק"ק תימן יע"א אין קוראים את קרית שמע עם הטעמים, והסבר כיצד הדבר מסתדר עם הכלל דלעיל.

גליון כתרי תורה מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג. בגליון: משה קיבל תורה מסיני (ומתי נאמרה לו פרשת פסח שני) במשנת רבותינו • היכן מצינו שמסר אהרן נפשו על מרים • מדרכי רבי שמואל ישועה זלה"ה מח"ס נחלת יוסף. כתר ההלכה: חימם כובאנה בתנור ללא סיר, אחר בישולה • ניקוי נעלים בשבת ע"י מגבונים • יין שנגע בו מחלל שבת. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה, האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

להאזנה והורדה! שיעורים על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

עלון "נחלת אבותינו" להפצת מסורת ומנהגי תימן המופץ ע"י עמותת "אחוות אחים" בעיר חריש ת"ו, בנשיאות מרן פוסק עדת תימן הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א, ובניהולם של הרב יאיר שרפי הי"ו ור' איתמר עובד הי"ו. מפעילות העמותה: כולל יום, כולל ערב, בית כנסת בלדי, בית כנסת שאמי, שיעורי תורה, דף היומי, תהילים לילדים, גמ"חים, ועוד. לפניות: הרב יאיר שרפי 052-7166601.

"אתם יודעים, אחד ה'מברכים' העיקריים, הוא 'לחובב'. דהיינו, בפרשת בהעלותך, עליית שביעי לפי התאג, מתחילה בפסוק [במדבר י', כ"ט] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וגו'. ישנם רבים, המשלמים סכום הגון על המברך הזה. היה מישהו, שבכל שנה היה קונה את המברך הזה, ככל אשר יושת עליו... בשנה אחת, מישהו החליט שהוא לא יוותר לו, הוא יעלה את המחיר עד השמים. ואכן כך היה, העלה והעלה, עד שההוא נשבר... וביום ראשון, רחמנא ליצלן, הוא אושפז בבית החולים, מרוב הצער שהוא לא קנה את עליית שביעי..."