| | | | | לימוד התורה, ההלכות ומנהגי אבותינו נע"ג, של כל הלומדים באתר יד מהרי"ץ, תעמוד לזכות ידידנו רבי אריאל נהרי הי"ו, להצלחתו ולהצלחת כל בני משפחתו, ולעילוי נשמת אביו רבי יוסף ב"ר יחיא נהרי ז"ל, ואמו מרת בתיה בת יחיא ע"ה. תנצב"ה. השם ברוך הוא יברך מעשה ידיו, ומכל צרה ונזק יצילהו, וימלא כל משאלות ליבו לטובה, ויקויים בו מה שכתב מהרי"ץ זיע"א (עץ חיים דף קכ"ה ע"א) על הפסוק, עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים וגו', "אלו העושים מאהבה, שהקדוש ברוך הוא נותן דעתו עליהם". אכי"ר. מספר צפיות:1461 א' אייר ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | חודש אֲיָר ר"ת אני י"י רופאך. כיצד לכתוב את שם החודש אייר, בשתי יודי"ן או ביו"ד אחת. דחיית טענה על גירסת התימנים אֲייר בשוא-פתח תחת האות אל"ף ולא בחירק. אמיתות מסורת קריאת שמות החודשים עפ"י גירסת התימנים. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תזריע ומצורע התש"פ. מספר צפיות:7346 ל' ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | לעיון לצפייה ולהאזנה! ענייני ראש חודש - וכן שבת ראש חודש בהלכה ובאגדה, עפ"י מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, ועל לפי הוראותיו ופסיקותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ערב ראש חודש אייר התש"פ ליצירה ב'של"א לשטרות. בברכת שבת שלום וחודש טוב ומבורך! מערכת האתר יד מהרי"ץ. מספר צפיות:17916 ל' ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | .jpg) |
נושאי הדרשה: ביאור מהרי"ץ זיע"א לגבי מה שנאמר [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וגו', אשר המדובר כלפי הקב"ה. ופירוש נפלא דרך רמז דקאי על אדם אשר מברך והוא יחידי, שהמלאך הנברא מברכתו אם היא נאמרת בכוונה שלימה, הוא שעונה אחריו אמן. בעניין מי־פירות שאינם מחמיצים. המשך בירור האמור בתשובת מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ [ח"ב סימן קל"ה] לגבי מנהגינו בעניין הטינון, דחיית ההצעה [שהובאה בדרשת חוה"מ פסח] כי אולי רבותינו ואבותינו נע"ג נהגו והנהיגו להחמיר בענייני פסח כדעת מרן הש"ע, גם בדברים שרבינו הרמב"ם מיקל. ותירוץ אחר לגבי השאלה, מדוע הוקשה למהרי"ץ על כך, הלא אדרבה נוכיח מזה שמנהגינו כדעת הרי"ף והרמב"ם בעניי, שאפילו בתערובת מים עם מי־פירות, אין העיסה ממהרת להחמיץ. חידוש שבזמן מהרי"ץ זיע"א, היו עושים 'מצה עשירה'. תירוץ לתמיהה [שעוררנו בדרשת הילולת מהרי"ץ בשנת התשפ"ב] על מ"ש מהרי"ץ בעניין 'כורך' בליל הסדר, כי מנהגינו שהמרור צריך להיות מעל המצה, ואחד המקורות שהביא לכך הוא מדברי הספר מגיד מישרים, אף שלכאורה הדבר אינו מוזכר כלל בספר מגיד מישרים. סגולה חשובה מאת מהר"ש שבזי זיע"א, למי שיש לו דאגה ויגון, שיאמר ז' פעמים י"י האלהים. לגבי סגנון התפילה בכח השם הקדוש, 'אהיה אשר אהיה'. ובעניין סידור-תכלאל החדש 'קהל יהודה'. 'סדר לימוד יומי בספר עץ חיים למהרי"ץ זיע"א'. בשבח הוצאת לוח חדש לשנת התשפ"ה-התשפ"ו. מספר צפיות:1669 כ"ז ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | "ועל כן מן הראוי לקרותה בפני הציבור בבתי כנסיות ובתי מדרשות, כגון בשבת שלפני כ"ח ניסן - יומא דהילולא דיליה, במקום הפרק במנורת המאור" (מתוך דברי פתיחה לאיגרת ממרן שליט"א), מנוקדת לראשונה הדק היטב כפי מסורת אבותינו. יוצ"ל ע"י מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, לרגל יומא דהילולא למהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם. מספר צפיות:7514 כ"ז ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | סדר לימוד יומי בספר עץ חיים לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, לשנים התשפ"ה-התשפ"ו (מחזור ה'), בעריכת הרב נסים רצאבי הי"ו, בנו של מרן הגר"י רצאבי שליט"א. להארות והערות על סדר הלימוד, ניתן להתקשר לטל': 0548475985 או לטל': 0534159746. מספר צפיות:1449 כ"ד ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי הדרשה: חידוש מיוחד מחכמי תימן נע"ג, לגבי השאלה מדוע שינה משה רבינו ע"ה את סדר הציוויים בפרשת ויקהל, תחילה איסור עשיית מלאכות בשבת ואח"כ המשכן, היפך מה שציוהו הקב"ה בפרשת כי תשא, שנזכר המשכן תחילה ואח"כ השבת. ביאור דברי המשנה במסכת אבות [פרק ה' משנה ז'], שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם וכו', 'ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי', מהו החילוף בגולם? בירור האמור בתשובת מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ [ח"ב סימן קל"ה] אחרי שכתב לגבי מנהג אבותינו נע"ג שהקפידו לאכול [בליל הסדר לצורך מצת מצוה] רק מצה שמורה משעת קצירה, כדעת רבינו הרמב"ם, א"כ מה היה קשה למהרי"ץ, לגבי מנהגינו בעניין הטינון, הרי יש לומר גם בזה דנקיטינן כהרמב"ם דס"ל כי מי פירות עם מים אינם ממהרים להחמיץ. הצעת יסוד (לא למסקנא) כי לדעת מהרי"ץ זיע"א, רבותינו ואבותינו נע"ג נהגו והנהיגו להחמיר בענייני פסח כדעת מרן הש"ע, גם בדברים שרבינו הרמב"ם מיקל. דוגמאות לכך. וביאור הסיבה לחומרא זו, כי החמץ רומז ליצר הרע. תוספת לדברים שנאמרו מפי מרן שליט"א ב'עצרת הרבבות' שנערכה בירושלם עיקו"ת, בעניין החיים תחת שלטון של יהודים אשר פרקו מעליהם עול תורה ומצוות, ולגבי יהדות תימן אשר סבלה מכך יותר משאר כל העדות. מי הם ה'נחשים והעקרבים' המושלים בגלות הרביעית. מספר צפיות:1709 כ"ג ניסן ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספר שלחן ערוך המקוצר - אורח חיים חלק ג' סימן צ"ב סעיף י': "בששת השבתות שבין פסח לעצרת, נוהגים לקרות מסכת אבות לפני תפילת מנחה, עם פירוש רבי' עובדיה מברטנורה, פרק בכל שבת. וכן ספר משלי אחרי מנחה, כחמישה פרקים בכל שבת. ויש שקורים את משלי בימות החול אז, מעט בכל יום, בשילוש שאחרי תפילת שחרית". מספר צפיות:15164 כ"ב ניסן ה'תשפ''ה | |  |
|
|