שו"ת קצר בענייני תפילת שחרית בחג שבועות![]() |
||||||||
מספר צפיות: 8220 | ||||||||
י"ד סיון ה'תשע''ח | ||||||||
לכבוד מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א א. כיון שמתפללים עם עלות השחר האם זה לתחילה לברך ברכות התורה לפני עלות השחר, כמובן לאלו שהיו נעורים כל הלילה. תודה רבה
להלן תשובות מרן הגר"י רצאבי שליט"א: א. שפיר דאמי לכתחילה, כיון שברכות התורה שנאמרו אתמול, נאמרו על דעת המנהג, ונמצא שלא פטרו אלא עד לפני עלות השחר, וכאילו התנו על כך מעיקרא, וכמו שהרחבתי בס"ד בשערי יצחק שיעור מוצש"ק במדבר ה'תש"ע ב'שכ"א ובעוד מקומות. ב. כתבתי בס"ד בשע"ה סי' צ"ג סעיף ג' שלפני תפילת שחרית נוטלים הידיים ג' פעמים כבשאר הימים אבל בלא ברכה יעו"ש, ובסימן ק"ט סעיף ב' לגבי האשמורות דאלול בעשי"ת. וכן מתבאר מדברי מהרי"ץ בעץ חיים ח"ב סדר שבועות דף מ"ו ע"א ד"ה וכמו. ונראה דכיון שהדבר ספק ושנוי במחלוקת אם צריך נטילה שוב בעלות השחר (עיין בית יוסף ואחרונים או"ח סימן ד', ופסקי מהרי"ץ הלכות הנהגת האדם בבוקר דף ה' סעיפים י"ד-ט"ו), וגם יש ספק מתי הוא הזמן המדוייק של עלות השחר כנודע, אין להחמיר על הציבור לצאת באמצע וליטול, זולת אחרי ההלל טוב הדבר ליטול שנית. ובכגון דא העלה בפסק"ת סי' ד' דף מ"ט אות י"ז בשם כמה ספרים וסופרים, דנהוג עלמא שלא להקפיד לברך אם באמצע שעוסק בתורה או סליחות ותחנונים וכיו"ב עלה עמוד השחר, אלא משלים עניינו והולך ליטול ידיו וכו' יעוש"ב. ג. אחרי ישתבח לפני הקדיש, אם הגיע הזמן. ואם לאו, אחרי תפילת העמידה. ד. המחמיר תע"ב. בכבוד רב שילה יגאלי משב"ק ומנהל לשכת מרן שליט"א |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |