"תביאו" - אל"ף בדגש חזק

לצפייה בשיעור המלא - לחץ כאן

תמליל הקטע מתוך "שערי יצחק" שעדיין בכתובים:

נוסיף אולי עוד נקודה אחת, בנוגע למה שהביא בשם 'קראי טבריה'. צריכים לדעת שיש הבדל בין הבבלים לטברינים. הרי אנחנו רואים שבגלל העניין של קושי הביטוי, הוסיפו פתח גנובה, במקום להגיד קִיטֵעְ, אומרים קיטעַ. כל תנועה שהיא בשוא, עשו לה שוא פתח, במקום שחְרית אומרים שחַרית, במקום העְביר אומרים העַביר. דהיינו הטבריינים עשו תמיכות בכדי להקל קצת על המבטא. הקדמונים ודאי קראו קיטֵע פוחֵח מזבֵח בשוא נח, לא אמרו מזבחַ, ובמקור כך גם קראו בתורה, אבל קריאה זו השתנתה מאז שהרמב"ם הלך לפי ספרו של בן אשר. בכל אופן השיטה של הטבריינים היא, לעשות דברים שמקילים על הקריאה, א"כ גם בביטוי של וי"ו בשורק כאל"ף, הדבר גם בכדי להקל על הקריאה. כך עשו ב'הלא שָמַעַת', למה לא אומרים שמעְת? בגלל שקשה להגיד כך. אבל חכם אחד אמר דבר מעניין, הרי בדרך כלל את השוא שבאותיות הגרוניות מבטאים בשוא פתח, לא קוראים בשוא נח כי קשה לבטא זאת, ומאותה סיבה גם אין אצלם דגש באותיות הגרוניות. אבל לנו התימנים זה לא קשה, אנחנו צחים במבטא, ואפילו אותיות גרוניות אנחנו יכולים לומר בדגש, כגון ממושבותיכם תביאּו, אפילו עי"ן דגושה כגון איתארעּא, למעּצרי. אצלם אפילו אותיות רגילות אינם מדגישים. בכל אופן אמר אותו חכם, הטבריינים עשו את כל התמיכות האלו בכדי להקל על הקריאה, אבל מה שיצא בסוף, שלאשכנזים תמיכות אלו לא עזרו, והתימנים לא היו צריכים תמיכות אלו.