למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (אמור, ויקרא כ"ג, מ"ג)

למה לא ציוה הקב"ה לעשות זכר למן ולבאר

למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (ויקרא כ"ג, מ"ג).

יש להקשות למה לא ציוה הקב"ה לעשות זכר למן ולבאר אלא לענני כבוד בלבד, ושלשתם מתנות טובות שעל ידן חיו ישראל במדבר:

ולעניות דעתי נראה שהטעם לפי שבמן ובבאר היה צער לישראל, ומפני שכך היה רצון ה' לענותם ולייסרם כדי לתקנם, כמו שנאמר ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וגו', ולכן לא ניתנו להם אלא מתוך צער ותלונה. אבל ענני כבוד ניתנו לישראל בחסד וברצון מלפני השם יתברך, לתוספת עונג ושמחה, ובלי שאלה ותלונה. ולכן ציוה השם יתברך לעשות זכר לחסדיו הטובים שהטיב להם בטובה שלימה

(מהר"י קורח בספרו משכיל דורש פרשת אמֹר):