התייחסות לטועים ומטעים כי כביכול דעת מהרי"ץ זיע"א להתיר תספורת בימי ספירת העומר בכל ימות השבוע, ולא רק לכבוד שבת.![]() |
||||||||
מספר צפיות: 8610 | ||||||||
ז' אייר ה'תשע''ח | ||||||||
מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – שנמסר במוצש"ק אמור ה'תשע"ד.
התייחסות לטועים ומטעים כי כביכול דעת מהרי"ץ זיע"א להתיר תספורת בימי ספירת העומר בכל ימות השבוע, ולא רק לכבוד שבת.
אולם צריך לדעת ללמוד, להעמיק לדייק ולהבין את פסקיו של מהרי"ץ. לצערינו, לפעמים ישנם אנשים שטחיים, אשר לא ירדו לעומק דבריו. ולכן אחת מן השתיים, או שהם חושבים כי אפשר לדחות את דבריו או לחלוק עליו, או שלאידך גיסא, הם מקבלים דבריו באימה וביראה, אבל אינם מבינים אותו אל נכון, ומגיעים למסקנות לא נכונות, ואפילו מפרסמים אותם לרבים. דוגמא אחת, בזמן האחרון אני שומע, כי ישנם הטועים ומטעים את הרבים בעניין תספורת בימי הספירה, וזאת מתוך שאינם מעיינים בדבריו כפי שצריך. כאשר תכף נלמד בעז"ה את התשובה של־מהרי"ץ, לגבי ברכת שהחיינו על ריח חדש, נראה כמה דבריו עמוקים וחדים, וכל מלה היא במשקל ובמדה ובמשורה. מהרי"ץ היה מופלג בהבנה יתירה, וידיעה מקיפה, עמוק עמוק מי ימצאנו.
יש המפרסמים בשנים האחרונות, מישהו אמר לי זאת שוב פעם בימים האחרונים, לכן התעוררתי להגיד זאת, כי מהרי"ץ מתיר להסתפר ולהתגלח בספירת העומר, בלי שום הגבלה. כביכול, אין אצל התימנים כלל ועיקר את המנהג, שלא להסתפר בימי העומר. אכן לגבי חתונות, נהגו איסור, אולם לגבי תספורת, הדבר מותר ללא שום הגבלה, גם בכל ימות השבוע.
אולם הדבר אינו נכון. זאת הבנה שטחית של־דברי מהרי"ץ. אם היו לומדים זאת בעיון, כפי שצריך, הם היו מבינים כי מהרי"ץ עשה פשרה. דהיינו, נכון שהקדמונים כך נהגו, אולם לאחר שנתקבל המנהג שלא להסתפר בימי העומר, בא מהרי"ץ ועשה פשרה. לכבוד שבת, מפני עונג שבת, הדבר מותר, ואולי אפילו מצוה, בכדי שהאדם לא יסבול לכבוד שבת. אינני חושב שזה 'אולי', אלא 'ודאי'. אפשר אולי לדון, על הפרט הזה. אבל בכל ימות השבוע, אסור להסתפר. דהיינו, כיון שהתקבל המנהג, שלא להסתפר בעומר, א"כ נוהגים אבילות גם בעניין זה של־תספורת. אבל לכבוד שבת, ישנה סיבה להתיר, או אפילו ישנו עניין בכך. ואם האדם במצב כזה, שהשיער מציק ומפריע לו, ובפרט בזמנם ובמקומם, שהיו נוהגים להסתפר בכל ערב שבת, היכן שנהגו כך, אם האדם לא יסתפר כל ערב שבת או כל שבועיים, הוא כבר היה מרגיש כמו אבל רח"ל, והדבר היה מפריע לו, מגרד לו, וא"כ הוא היה סובל בכל השבת.
אמנם בזמנינו, הדבר אינו מצוי, אבל הדבר נוגע לגבי אנשים מסויימים, באופן מיוחד, אם הם לא הסתפרו הרבה זמן. מי שירצה לראות את העניין, ולהבין את שורש הדברים, יוכל לעיין בתשובת מהרי"ץ [חלק שני סימן ע"ו], וכן במה שהארכתי בשו"ת עולת יצחק ח"ב. |
||||||||
|
||||||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|