|
האם ישנו איסור של "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (אחרי מות, ויקרא י"ח, ג') כאשר האדם עומד בצפירה? ומה דעת מרן שליט"א לגבי יום העצמאות, ואמירת הלל בו? |
||||||||
מספר צפיות: 2301 | ||||||||
מתוך שו"ת הציבור שבסוף השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מוצש"ק תזריע ומצורע שנת ה'תשע"ב.
שאלה: האם מותר לעמוד בצפירה, או שיש בזה איסור מצד לא תלכו בחוקות הגויים? תשובת מרן שליט"א: מה עושים כשעומדים בצפירה? על מה חושבים? אולי אפשר לקרוא תהלים. לא לזוז, אבל מה הרעיון בזה? כנראה שמתייחדים איתם. ליחד את המחשבה.
העניין הוא כך, יש מחלוקת יסודית בין הרמ"א והגר"א בעניין של חוקות הגויים. גם המהרי"ק. חוקות הגויים זהו דבר שהוא חוק בלי טעם, מנהג של אומות העולם. אבל לדוגמא, רופאים הלובשים בגד לבן, או דברים שאמות העולם עושים אבל אינם חוק, אלא זה הגיוני, החליטו שעושים כך וכך, אבל זה לא דבר נגד השכל, יש לו הבנה שכלית, א"כ זה לא חוק. חוק זהו דבר בלי טעם, אבל אם עושים דבר מסויים, לדוגמא החליטו שעט נראה כך, וכי תגיד שהגויים עשו את זה? אם החליטו איפה לשים את הכפתור בחולצה, או היכן לשים את הכיס, זה לא נקרא חוק בגלל שהגויים עשו זאת. אינני יודע מי עשה זאת, גויים או יהודים, אבל כל דבר שהוא מובן על פי השכל, אין בו עניין של קשר לע"ז, או שנחשב שאתה נוטה אחרי דעות של אומות העולם, כי השכל כך אומר והדבר מובן. הגר"א סובר, שבכל מקרה אסור, ולמעשה קיימא לן כשיטת הרמ"א. לכן פה, חושבני שאם נדון מצד חוקות הגויים, זה לא חוקות של אומות העולם, כי הסיבה היא שהם רוצים להתייחד איתם, שאנשים יכניסו זאת למחשבה. אבל זה אני אומר רק מבחינת שהדבר לא אסור, אבל לכתחילה עדיף לא להיקלע ולא להגיע למצבים כאלה. אני רק אומר שזה לא אסור, אבל אם אפשר, עדיף לא להתייחס לזה.
אם הוא נמצא ברחוב, יעמוד, כדי שלא יצלמו אותו. היום הם באים בכוונה בשביל לצלם. היום בכלל יש בעיא, לדוגמא כל הסיפור שהיה בזמנו עם ההפרדה באוטובוסים, מישהו ראה ומיד מצלמים אותו, ובתוך דקות זה מתפרסם בכל העולם. היום היצה"ר כבר דאג, וזה מסוכן, כבר א"א למחות בעוברי עבירה כי מיד יצלמו את זה. יעשו מזה חילול ה'. לכן עדיף לא להיקלע למצבים האלה. רק אם אתה במקום שעלול שיעשו מכך מטעמים. אבל סתם כך, לא צריך להתייחס לזה, ומי שהוא בביתו ובד' אמותיו או במקום שאין בעיא, ימשיך כרגיל, ולא צריך להתייחס למה שהם עושים.
מה שיש חילונים שנפגעים מזה שאתה לא עומד, כבר סיפרו על אותו בחור ישיבה שראו שבצפירה אינו עומד. שאלוהו ואמר, אני לא דתי. מה, אני צריך לשמור את המצוות שלכם? תשמרו אתם את המצוות שלנו. אכן הדבר תלוי בהקדמות ובדעות של בני אדם. לגופו של עניין, לא צריך להתייחס לזה בכלל. רק כשנמצאים במקומות כאלה שעלול לצאת מזה כל מיני דברים ח"ו, א"כ אין ברירה, הוא יכול לקרוא מזמור תהלים או יוציא ספר ויקרא משהו. רק כלפי חוץ, לעיניהם. שאלה: מה דעת מורינו ורבינו לגבי יום העצמאות. שמענו בעבר את דעת מורינו ורבינו בעניין זה. תשובה: בשלחן ערוך המקוצר זה לא כתוב.
שאלה: נכון. אבל שמענו בעבר, וברצוני לשאול לגבי ההלל, האם אפשר לפסוק שיש להקל, כמו שפסק הרמב"ם בהלכות חנוכה פרק רביעי, שעמדה מלכות לישראל יותר על מאתים שנה, אע"פ שהחשמונאים בסוף התקופה שלהם הרגו בחכמים והמלכות היתה מושחתת, וגם היום המלכות שלנו אנו יודעים שזה לא האידיאל, ואנחנו רוצים מלכות של תורה ומצוות, ואנו עדין בוכים בליל תשעה באב ובתשעה באב, ויש לנו הרבה על מה לבכות, על אהבת ישראל ועוד. אבל השאלה, האם אפשר למצוא דרך, שהרי ארץ ישראל כמרכז רוחני, או כרבינו תם שסובר שתיקנו הלל על כל צרה וצרה שתבוא, וזה מוסב על כלל ישראל כפי שכתוב ברבינו יונה. האם היהודים שיושבים בארץ ישראל לא נחשבים כלל ישראל, שאפשר אולי להקל? למצוא סעיפים וסניפים להקל? תשובת מרן שליט"א: כשאתה מדבר על החשמונאים שהם היו כך וכך, אבל הם לא היו רשעים, רק יותר מאוחר, בסוף התקופה. אבל מלכתחילה, השלטון לא היה על דעת זה. מדינת ישראל קמה מלכתחילה כך, אפילו במגילת העצמאות הם לא רצו להזכיר את שם ה', והיו אז מאבקים גדולים. גם צור ישראל וגואלו, הם התכוונו על הצבא. הם לא היו מוכנים לכתוב שם שמים במפורש, וגם את המלים האלה הם כתבו רק אחרי מאבקים, ורק בגלל שזה ניתן לפירוש לא על הקב"ה.
חוץ מזה חושבני שהרב כהנמן זצ"ל קלע ממש, ואמר תשובה יפה למה ששאלוהו מדוע אינו אומר הלל בה' באייר? הוא אמר, מה, אני צריך להיות ציוני יותר מראש הממשלה? אני כמו ראש הממשלה, לא אומר לא נפילת אפים ולא הלל. אינני צריך להיות ציוני יותר ממה שהוא. הלל הוא אומר? לא. גם אני לא אומר. נפילת אפים הוא גם לא אומר. גם ק"ש הוא לא אומר... אבל התשובה הזאת חדה מאד. וה' ברוך הוא יאיר עינינו. |
||||||||
|
||||||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|