|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
עניין חלוקת כזית למסובים בליל הסדר בין ברכת המוציא לברכת על אכילת מצה, ודין ברכה על מצה ומחצה בכל ימי הפסח. |
||||||||
מספר צפיות: 16282 | ||||||||
מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק צו שנת ה'תשע"ג | ||||||||
ה' ניסן ה'תשע''ח | ||||||||
עניין חלוקת כזית למסובים בליל הסדר בין ברכת המוציא לברכת על אכילת מצה, ודין ברכה על מצה ומחצה בכל ימי הפסח. נושא אחר שנוגע למעשה בליל הסדר, בעניין של חלוקת הכזית למסובים. הנני רואה שהזמן כבר קצר ואין כ"כ פנאי לדבר על כך, מי שירצה יראה את ההלכה למעשה בשע"ה. אבל הדבר שחשוב לדעת, כי בכל שבעת ימי הפסח, אנו נוהגים לבצוע על מצה ומחצה. יסוד הדבר הוא עפ"י שיטת הגאונים והרמב"ם [חמץ ומצה, פרק ח' ה"ו], שבפסח אין דין 'לחם משנה'. הרי"ף מסביר זאת, אתא לחם עוני, וגרעיה ללחם משנה [פסחים דף כ"ה ע"ב מדפי הרי"ף]. לכן גם ביו"ט, ובכל סעודות שבת, וק"ו בחול המועד, אנו בוצעים על מצה ומחצה, על שלימה ופרוסה. ישנם בזה מנהגים שונים, אבל אקצר כעת ואומר רק את המנהג העיקרי שהכי ראוי לעשותו, לוקחים שתי מצות, בוצעים את העליונה, נשאר אחד וחצי, ובוצעים מזה ומזה. דהיינו, בליל הסדר שצריך כזית, לוקחים חצי כזית מזה וחצי כזית מזה. למעשה, נפוץ אצל הרבה תימנים, לעשות שלש מצות בליל הסדר. מהרי"ץ אומר [אגדתא דפסחא, ריש סדר מוציא] שלוקחים שתי מצות, ולבצוע אחת מהן. אבל הם נוהגים לקחת שלש מצות, ולבצוע אחת מהן. כנראה הסיבה שהתפשט מנהג זה בהרבה מקומות, אפילו מאלה שנוהגים 'בלדי', משום שהם כנראה הבינו שזאת קולא. דהיינו, נכון שהרמב"ם והגאונים והרי"ף אומרים לקחת שתיים, אבל פירושו שמספיק שתיים, אולם יותר טוב לקחת שלש מצות. למה שלא אחמיר ואקח שלש? הרי כל המחמיר תבוא עליו ברכה? חידשנו בס"ד, שהדבר אינו פשוט. הגר"א [בביאורו לסימן תע"ג ס"ד] אומר, שלא טוב לקחת שלש, כי אם חוץ מהפרוסה אתה לוקח עוד שתי מצות שלימות, זה לא דרך עוני, כיון שיש לך עוד שתיים שלימות. הוא כותב זאת על דברי מרן [שם] שכותב, מביאים לפני בעל הבית, קערה שיש בה שלש מצות. כותב הגר"א, והוא דעת הרא"ש, סוף פסחים [פסחים פ"י, סימן ל'] וסדר הפסח, ומרדכי, [ריש סדר של־פסח]. אבל דעת הרי"ף והרמב"ם, דאין צריך אלא שתי מצות. פה אפשר להבין, מהמלים 'אין צריך', משמע שמספיק שתיים, אפשר להבין ששלש זה יותר טוב. וכך בעצם לשונם של הרבה ראשונים. חושבני, שזה מה שהביא אותם למסקנא זאת. אבל אח"כ הגר"א כותב, לקחת שתי מצות, וכן דעת המגיד משנה והרבה גאונים, ורבי מנחם מיוני. והוא מדייק, וכן משמע ממתניתין [פסחים קי"ד ע"א], הביאו לפניו מצה וכו', וכן מה שאמרו 'לחם עוני', משמע דאם לא כן אין זה דרך עניות, כיון שיש לו שתי מצות, וגם יש לו חצי מצה. אלא כנזכר לעיל. בחוברת 'גלאט', מדריך הכשרות של בד"צ "שארית ישראל" משנת ה'תשע"א, הביאו הערות של הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, אז הוא עדיין היה בין החיים אבל כעת מנוחתו בגן עדן. הביאו עוד בחייו את ההערות שלו בנושא זה, כי בעל שו"ת מנחת אלעזר ממונקאטש, השיג השגות על הגר"א הזה [שם]. אנחנו אומרים, שהגר"א אומר לקחת רק שתי מצות בדוקא, אם תיקח שלש מצות אתה לא מחמיר, אדרבה אתה מקלקל. לכן אנחנו אומרים שכך הוא העיקר, וגם אלה שנהגו לקחת שלש מצות, שיקחו שתיים, כפי הוראת מהרי"ץ, כיון שהם הבינו שזאת חומרא, אבל בעצם הדבר אינו כ"כ פשוט כפי שהם סברו. דרך אגב, גם הריטב"א [הלכות סדר ההגדה] כותב דברים חמורים על אלה שלוקחים שלש מצות. אבל בא בעל מנחת אלעזר, ומשיג על הגר"א בכמה דברים, אבל כיון שהזמן קצר אדבר רק על אחד מהם. על הראיה השנייה שהביא הגר"א, וכן מה שאמרו 'לחם עוני', דאם לא כן אין זה דרך עניות, כיון שיש לו שתי מצות, וגם יש לו חצי מצה, הוא טוען, לא הבנתי, הרי לפי דברי הגר"א, יש לך מצה שלימה מלבד הפרוסה, א"כ אין זו דרך עניות. בשלמא אם אתה לוקח חצי מצה בלבד, זה נקרא דרך עניות, אבל הרי אתה לוקח גם מצה שלימה. אם אתה אומר שאפשר לקחת שלימה, א"כ אפשר לקחת גם שתי שלימות. מה החילוק? אלא ודאי, הפרוסה בפני עצמה זכר ללחם עוני, ודרכו של־עני בפרוסה, ומברכים עליה 'על אכילת מצה' זכר ללחם עוני, ולא איכפת לנו משאר המצות השלימות. כיון שיש לך את החצי פרוסה, זה עדיין נקרא 'לחם עוני'. הגרי"ש אלישיב זצוק"ל מביא בתשובה לזה את הרי"ף, זה לשון הרי"ף, מה דרכו של־עני בפרוסה, הלכך בפסח מברכינן על חדא ופרוסה. אבל בשאר ימים טובים, בצעינן על תרתין ריפאתא שלמאתא, כשבת. כותב הגרי"ש אלישיב, דברי הגר"א איפוא ברורים ופשוטים. מי שיראה פה את ההערות של הרב אלישיב, ישים לב, שבעל מנחת אלעזר הביא כמה ראיות כנגד הגר"א, והגרי"ש אלישיב דוחה אותו, אבל אינו דוחה אותו עד הסוף. הוא שואל שאלות, והרב אלישיב עונה, אבל הוא לא עונה בעצם על השאלה. באופן ישר, חד וחלק. לדוגמא, השאלה הראשונה של בעל מנחת אלעזר היא, מהו הדיוק של הגר"א מהמשנה? כתוב במשנה, הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין. מדייק הגר"א, והדבר כבר כתוב בראשונים, הרא"ש והמרדכי [שם] כבר הקשו זאת, שכתוב 'הביאו לפניו מצה', משמע מצה אחת, לא כתוב 'הביאו לפניו מצות'. אומר המנחת אלעזר, מה השאלה? לא מדברים על הכמות, אלא על המין. הביאו לפניו מין של־מצה. ולפי דבריך הגר"א, הרי גם אתה אומר שלוקחים שתי מצות, א"כ אנו אומרים שהן שלש מצות. כיצד אתה מדייק מכך שכתוב 'מצה' אחת, הרי גם לדבריך צריך לקחת שתיים? עונה לו הרב אלישיב על כך, שהמרדכי כבר שאל זאת, ולא תירץ את התירוץ שלך. צריך פה להתעמק בכדי להבין את הנקודה. כי העניין הוא, והדבר מובא כאן בהערה, שהרב אלישיב רק יישב את דעת הגר"א, אבל למעשה הוא נהג לקחת שלש מצות. הוא רק רצה להראות, שקושיותיו של המנחת אלעזר אינן קושיות, ואפשר ליישב אותם, אבל הוא לא הלך איתו עד הסוף. משא"כ אנחנו, אנו צריכים אכן ליישב זאת עד הסוף. ישנם תירוצים על כל טענותיו, אבל הנקודה והיסוד של העניין הוא כך. 'לחם עוני' פירושו, שלוקחים חצי מצה, ''מה דרכו של־עני בפרוסה אף כאן בפרוסה''. מה אתה שואל? הרי יש לי מצה שלימה? הדבר מוכרח, אני חייב זאת מצד כבוד הברכה. אבל אם אקח שלוש, פירושו שאני עושה 'לחם משנה', זה כבר דרכו של־עשיר, אם כבר יש לי כמות גדולה. לכן מספיק לקחת מצה ומחצה. יש פה עוד הרבה דברים לדבר עליהם, אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה, ולכן אסיים בעניין זה כאן. |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |