הבנה בפרק קמ"ג בספר מנורת המאור [לחג שבועות] המבאר מדוע לא נאמר בתורה הטעם לחג השבועות, כפסח וסוכות.

הבנה בפרק קמ"ג בספר מנורת המאור [לחג שבועות] המבאר מדוע לא נאמר בתורה הטעם לחג השבועות, כפסח וסוכות.

נקודה נוספת, מי שקרא בחג השבועות את הפרק במנורת המאור [פרק קנ"ג], שם הוא מדבר למה חג השבועות ניתן ביום החמשים, זהו הפרק הראשון של חג השבועות, הוא כותב כך, יש לנו לחקור, למה לא נכתב כי ביום הזה נתתי לכם את התורה, כמו שכתב טעם לחג המצות ולחג השבועות. רבינו יצחק אבוהב בעל מנורת המאור שואל שאלה, למה לא מוזכר בשום מקום בתורה, שחג השבועות הוא בגלל שביום הזה ניתנה התורה? הרי בכל החגים התורה נותנת טעם, בפסח הטעם 'ושמרתם את המצות, כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם', 'בעבור זה עשה י"י לי בצאתי ממצרים', 'זכור את היום הזה אשר יצאת ממצרים'. התורה אומרת שזו הסיבה. 'והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא לי"י', א"כ התורה אומרת למה פסח, ולמה קרבן פסח, כי זה קשור ליציאת מצרים. למה נקבע חג הסוכות, 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל'. אבל למה חג השבועות? לא כתוב בשום מקום הסבר או סיבה וטעם. מה נגיד, גם לראש השנה לא כתוב טעם, לא כתוב בכלל בתורה שזה יום הדין, דוד המלך אומר 'כי חק לישראל הוא משפט לאלד'י יעקב', אבל בתורה כתוב 'זכרון תרועה'. אכן זו הערה, אבל בכל אופן פה מדברים על שלשת הרגלים, לכן קשה למה שבועות יוצא דופן מכל שלשת הרגלים? ובפרט שהדבר כ"כ חשוב, יום מתן תורה, למה התורה מתעלמת מזה.

בעל מנורת המאור מאריך לתת תשובה על זה, הוא מתחיל להסביר שבדורות הקדמונים אומות העולם חילקו את כל העולם לשבעה חלקים, שזה מקביל לשבעת כוכבי לכת, שסימנם שצ"מ חנכ"ל. שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. חילקו את העולם לשבע, כך שלכל חלק מהעולם יש שליטה על ידי אחד מכוכבי לכת. למשל כוכב שבתאי, הוא הממונה על ארץ כוש, לכן הם שחורים. הכוכב הזה מראה על צער אבלות וחושך, והוא השולט על איזור זה. צדק, ממונה על המדברות. מאדים, על המקומות של אנשים שפניהם אדומות. כך היה אצל הגויים בדורות הראשונים. והסיבה לכך, כיון שהם ראו שישנה השפעה של השמש והירח על כדור הארץ, זה הרי משפיע על הפירות והירקות והבישול שלהם, והירח אפילו משפיע על הגאות והשפל, לכן הם חשבו כך. כשראו שזה עושה כל מיני פעולות בעולם הזה, הם היו מתפללים אליהם. כמובן דבר זה מכעיס את הקב"ה, כי זה בדיוק הפוך. אפילו שהם באמת פועלים, עושים דברים, הרי לא לחנם שם אותם הקב"ה כלפי כדור הארץ, יש לזה השפעה על העולם, אבל הכל זה ברצון ה'. זה לא מכח עצמם, הם רק משרתים ועבדים, אין מה להתפלל אליהם כי הקב"ה הוא השולט עליהם. אבל זה כמו בלעם הקוסם, שבעה מזבחות, שבעה פרים, שבעה אלים, הכל שבע שבע שבע. זו היתה השיטה של הגויים הקדמונים. וח"ו, גם בני ישראל היו עלולים לטעות בזה, כי גם בתורה חוזר הרבה פעמים המספר שבע, שבעה ימים של פסח, שבעה של חג הסוכות, שבעה ימים בשבוע, שבע שנים בשמיטה, את יריחו הקיף יהושע שבע פעמים, שבעת קני המנורה, המספר שבע מוזכר הרבה פעמים בתורה. אם כן, ח"ו היה עלול להיות, שגם אנחנו נטעה. אולי תחשוב, שזה גם שייך לאותם שבעה כוכבי לכת, והיו טועים רוב ישראל אחרי זה. לכן באה התורה ואומרת, אתה סופר ספירת העומר שבעה ימים שבע פעמים, אבל יום החמשים הוא חג השבועות, כדי שתדע, נכון שזה שבע ועוד שבע ועוד שבע, אבל יש אחד ששולט על כולם. וכן שמיטה זה שבע שנים, מקץ שבע שנים תעשה שמיטה, שבע פעמים שמיטה עד שמגיעים לשנת החמשים, שנת היובל. החמשים זהו כנגד הקב"ה, הוא המספר שסוגר את השביעיות. החמשים שולט על כל השבע. כל זה כדי לקבוע את האמונה הנכונה בלב כולם. כך מאריך בעל מנורת המאור בעניין זה.

וכל עובר ישׁום וישרוק, א"כ מה התשובה על השאלה? שאלת למה לא כתוב בתורה שזהו יום מתן תורה, והסברת שיום החמשים הוא השולט על כל השביעיות. א"כ מה התשובה לשאלה? למה לא כתוב בתורה הטעם של חג השבועות?

אינני יודע אם שמתם לב לזה, אולי מי שקרא זאת כבר היה עייף מהלימוד של ליל שבועות, אבל זה חוזר כל שנה, וצריכים לשים לב לדבר. אם לא שמתם לב עד כה, תשימו לב מעכשיו. זו שאלה שכבר כמה שנים שאלו הרבה ת"ח, נבוכו בדבר זה, כל אחד המציא תשובות והסברים, אבל אף אחד לא ירד לסופו של העניין. מי שיקרא פרק זה במנורת המאור, אבל עם הבנה ישרה, יראה שיש כאן תמיהה עצומה. אפשר ל'עייל פילא בקופא דמחטא', אפשר לעשות קווטשים ולתרץ כל מיני תירוצים, אבל צריך תירוץ ישר. מנורת המאור הוא ספר ברור ובהיר, הוא מדבר לעניין, א"כ שאלת שאלה וכתבת תשובה ארוכה, הוא הכניס אותנו לכל הכוכבים ולעניינים אחרים וליובל, אבל מה התשובה על השאלה. אנחנו מעיינים בכל התשובה, ולכאורה אין שום תשובה לשאלה למה לא כתוב בתורה שביום זה ניתנה התורה. מה נגיד, שברצונו להגיד שהסיבה היא מפני שזהו יום החמשים, ולא בגלל שהוא יום מתן תורה, א"כ תכתוב את הסיבה הזאת כדי לענות על השאלה ששאלת. זהו ממש פלא עצום.

אבל זכיתי, הקב"ה זיכה אותי למצוא את מקור דבריו בספר מַלְמַד התלמידים. יש ספר של רבי יעקב אנטולי, אחד מהראשונים שהיה עוד לפניו, פה בפרק הזה אינו מזכיר אותו, אבל יש כמה מקומות שהוא מעתיק דברים שמקורם מספר מלמד התלמידים, אבל אינו מעתיק אותו בדיוק, לכן הוא לא מזכיר את השם שלו, כי הוא משנה קצת, מוסיף וגורע. ויש מקומות שהוא מביא אותו וכותב מפורש שהדברים מספר המלמַד. זה לא מלמֵד התלמידים, אלא מלמַד, כמו המלמד של הבקר, שפירושו בעצם מלמֵד את התורה. בכל אופן עיינתי שם, ואז הבנתי את הכל. פשוט מאד, חסרה לנו פיסקא שלימה בספר מנורת המאור. בכל הדפוסים, הראשונים והאחרונים, השמיטו קטע. חסרה לנו פיסקא שלמה בהמשך הדברים, מספר מלמד התלמידים, שם הוא כותב דבר ממש נפלא, דבר יסודי מאד.

ידועה הסוגיא בגמ' מסכת שבת דף פ"ו פ"ז, שם יש מחלוקת רבי יוסי ורבנן מתי ניתנה התורה, האם בו' בסיון וממילא זה ביום החמשים, או בז' בסיון שהוא יום חמשים ואחד? רבי יוסי אומר בשביעי בסיון, רבנן אומרים בששי בסיון, אבל אייר דהאיי שתא עבורי עברוה. דהיינו, בד"כ חודש ניסן מלא וחודש אייר חסר, אבל באותה שנה עיברו את אייר, והחודש הזה היה מלא, שלושים יום. יוצא שבין לרבי יוסי ובין לרבנן, התורה ניתנה ביום חמשים ואחד. אם כן, אמנם רצון ה' היה שהתורה תינתן ביום החמשים, כך אמר הקב"ה בהתחלה, אבל כתוב שמשה רבינו ע"ה הוסיף יום אחד מדעתו. אין כאן מקום להאריך בנושא זה, אבל הדבר מפורש שם בסוגיא, שמשרע"ה הוסיף יום אחד כיון שראה שאינם מוכנים, והקב"ה הסכים איתו להוסיף עוד יום. א"כ בעצם רצון ה' היה לתת את התורה ביום החמשים, וכך נקבע גם לעולם, שחג השבועות תמיד יהיה ביום החמשים. אולם הדבר תלוי, כי כשמקדשים ע"פ הראייה לפעמים זה יכול להשתנות, זה לא יצא בששי בסיון, אבל בד"כ זה יוצא ביום החמשים. 'תספרו חמשים יום', ואז חג השבועות. אומר ספר מלמד התלמידים, לכן התורה לא כתבה שביום זה ניתנה התורה, כי מה אתה רוצה להגיד, 'וחג שבועות תעשה לך וכו', תספרו חמשים יום', ואז יהיה חג השבועות כיון שביום הזה נתתי את התורה? זה ח"ו לא נכון. כי ביום הזה לא נתתי את התורה, אלא נתתיה ביום חמשים ואחד. אלא מה נגיד, אולי זה לא משנה, כי בסה"כ זה היה בששי בסיון, רק באותה שנה זה יצא ביום חמשים ואחד, אבל בגלל שזה ייראה בעיני בני אדם קצת שקר, לכן התורה לא רצתה לכתוב דבר שאח"כ יהיו אנשים שיגידו ח"ו שזה לא נכון. כדי לא לתת פתחון פה, או כדי שלאנשים לא תיכנס ח"ו מחשבה שכתוב בתורה דבר שאינו נכון, לכן זה לא נכתב בתורה. והקטע הזה, חסר לצערינו במנורת המאור שלנו, אבל זה כל העוקץ, כי בזה בעצם התשובה על השאלה. להסביר למה הקב"ה רצה שזה יהיה ביום החמשים, אבל זה לא יצא.