שואלין ודורשין בהלכות יו"ט קודם לחג השבועות שלושים יום.

שואלין ודורשין בהלכות יו"ט קודם לחג השבועות שלושים יום.

דיברנו שלפי כמה פוסקים, כשם שמצוה לעסוק בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום, שואלין ודורשין ל' יום, הוא הדין בכל ימים טובים. הדבר אינו מוסכם, וגם אבותינו לא נהגו כן, אלא רק לפני פסח. הרמב"ם לא מביא אפילו את העניין של קודם לפסח שלושים יום. בכל אופן חושבני שבזמנינו הדבר חשוב מאד, כיון שלפני כל המועדים האחרים אין זמן לעסוק בהלכות יו"ט, ויש הרבה פרטי הלכות של האסור והמותר ביו"ט. ממילא, או שאנשים מיקלים מחוסר ידיעה, ולפעמים אדרבה, יש כמה דינים שיו"ט חמור אפילו יותר משבת, כמו דיני מוקצה. ואם אדם יגיד, טוב, אני יחמיר. אבל מה עם עונג יו"ט? על ידי זה אתה מונע את עצמך מה שמותר, ואינך יכול לשמוח כמו שצריך. לכן, חשוב מאד לעסוק בהלכות האלה מיום ה' באייר. הרי חג שבועות הוא בששי בסיון, ואייר לעולם חסר, א"כ מיום ה' באייר עד חג השבועות, זה בדיוק שלושים יום.

כך כותב הרמ"ע מפאנו במאמרו מעין גנים, יום זה שהוא עשרים בעומר תחילה לשלושים יום לפני עצרת ששואלין ודורשין מעניין שהוא מתן תורה. זה לפי הפשט, אח"כ הוא נותן גם טעם לפי הסוד, יש בזה עניין. השבוע זכיתי ומצאתי, שגם היעב"ץ כתב זאת בסידורו בסדר חודש אייר, הוא כותב זאת בפשיטות, הדבר ראשון, ו' בו, מתחילים לדרוש בהלכות עצרת. ששי באייר זה עשרים ואחד יום לעומר, מתחילים לדרוש בהלכות עצרת. משמע שהוא לא התחיל מה' באייר, אלא מו'. כנראה שהוא סובר, ששלושים לאו דוקא. כמו שהפרי חדש אומר לגבי פורים, שזה לא מיום פורים עצמו, אלא יום אחרי פורים. דהיינו זה לאו דוקא שלושים יום, אלא עשרים ותשע יום. א"כ, גם הוא כנראה התחיל זאת מיום אחרי.

למרות שעפ"י ההלכה, הגר"א סובר שהחובה היא מר"ח סיוון, ויש כאלה האומרים שתלוי לפי העניין. אולי בשביל ללמוד הלכות יו"ט לא צריך כ"כ הרבה זמן, כך לפי ידיעותיהם ונסיונם, אם אדם כבר יודע את ההלכות האלו מימים טובים שעברו, והדבר חוזר על עצמו לא כמו פסח שיש הרבה פרטים, לכן הם עושים הבדל. אבל אני חושב שמי שלא עסק בזה בעבר, בודאי שילמד הרבה דברים חדשים. וטוב עשו אותם אברכים שיחי', שמפיצים את החוברות מועדי ה', בעז"ה היא כבר בהכנה, הלכות שבועות ויו"ט עם הרבה תוספות שלא מבוארים בשע"ה, והדבר חשוב מאד.