עניין השמחה בל"ג בעומר, יומא דהילולא לרבי שמעון בר יוחאי זיע"א וריבוי אור בעת לימוד הזוה"ק ביום זה.

עניין השמחה בל"ג בעומר, יומא דהילולא לרבי שמעון בר יוחאי זיע"א וריבוי אור בעת לימוד הזוה"ק ביום זה.

מהו יומא דהילולא דרשב"י, ומה העניין לשמוח ביום זה. כידוע, מובא בזוה"ק פרשת האזינו את האדרא זוטא. שם כתוב על פטירת רשב"י, שבזמן שעמד לצאת מן העולם היו שם כל תלמידיו, והוא גילה להם סודות גדולים. היה אור גדול בעולם, והשמש לא שקעה, וכל הסודות שרשב"י רצה לגלות לתלמידיו, מה שנתנו לו רשות מן השמים לגלות, הוא גילה להם. השמש לא שקעה, היום נהיה ארוך, המשיך אור גדול בעולם, עד שרשב"י גמר, ואז נתן לשמש רשות לשקוע. שקעה החמה, והוא יצא מן העולם.

לכן, ביום זה נהגו יחידי סגולה, גם אצל אבותינו, לא כולם אלא מי שיראת ה' נגעה בלבבו, לעשות ביום הזה לימוד בספר הזוהר הקדוש, אם בלילה או ביום. יש מקומות שנהגו בלילה, כך נהגו בשרעב בדרך כלל, עשו את הלימוד בליל ל"ג. בצנעא נהגו לעשות זאת ביום. עד חצות היום, למדו רובם ביום זה. רוב הציבור התאספו בבתי הכנסת הגדולים, וקבעו לימוד. ממש 'אשרי העם שככה לו'. זהו דבר חשוב מאד. בזמנינו בד"כ, מסתדר לעשות זאת בלילות.

ובכלל, כל עניין תורת הסוד, זהו האור הגדול שנתגלה בעולם, אלו סודות התורה שנתגלו ע"י רשב"י, ולכן נוהגים לעשות את הלימוד עם הרבה אורות. להדליק אורות. כך שגם אנשים שאין להם כ"כ חלק בנסתרות התורה, ומי יכול להגיע לזה, ולא כל אדם ראוי, ומי שלא ראוי אסור לו להתעסק בכלל עם דבר זה, אבל בכל אופן כולם מרגישים שירדו לעולם גלויים גדולים, דברים שהם אמנם אפופי מסתורין, אבל מבינים שכאן בעצם זו הנשמה של התורה, קודש הקדשים של התורה. ואת האור הזה, מרגיש כל אחד כפי השגת ידו.