מזמור של חג השבועות והקשרו למתן תורה.

מזמור של חג השבועות והקשרו למתן תורה.

הפסוק אומר "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים" [תהלים סח, יט]. זהו המזמור שאומרים בחג השבועות, למנצח לדוד מזמור שיר. יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו. לפני כן כתוב בפסוק, רכב אלד'ים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש, כותב על זה מהרי"ץ בעץ חיים [ח"ב דף מ"ג ע"ב], זה המזמור רוב המפרשים פירשו אותו על מתן תורה. והראיה, י"י בם סיני בקדש. לכן נהגו לומר מזמור זה, ביום מתן תורתינו. מה הפירוש, 'רכב אלד'ים רבותים אלפי שנאן', במתן תורה הקב"ה ירד במרכבות עם אלפי מלאכים שנקראים שנאנים. י"א שזה מלשון שנונים וחדים. ממשיך מהרי"ץ, י"י בם, היה ביניהם בסיני בקדש. עלית למרום, משה רבינו ע"ה. 'שבית שבי', הפירוש לפי הפשט, שמשה רבינו ע"ה היה צריך לקחת את התורה בשבייה, משום שהמלאכים לא רצו לתת לו. הם אמרו, התורה היא בשמים, 'אשר תנה הודך על השמים', מה פתאום להוריד אותה לבני אדם? ומשרע"ה היה צריך להתווכח איתם, לקחת את התורה בחוזק ובקושי כביכול, לשבותה ולהורידה לעולם הזה. 'לקחת מתנות באדם', חוץ מהתורה יש עוד כמה מתנות, סגולות ודברים טובים שהוסיף לנו, כמו הסגולה לעצור את המגיפה. 'ואף סוררים לשכן יה אלד'ים', למרות שעם ישראל עשו קצת תלונות, התנהגו קצת כסוררים ומורים, בכל זאת זיכה אותם משרע"ה שישכנו ביחד, ויקבלו את התורה מאת הקב"ה. 'ואף סוררים לשכון' היינו שישכנו ביחד עם הקב"ה. זהו הפשט.

המקובלים אומרים, שבפסוק זה רמוז רבי שמעון בר יוחאי. עלית למרום שבית שבי, 'שבי' ר"ת שמעון בר יוחאי. בעז"ה, ביום חמישי יש את הילולא דרשב"י. היום אנחנו בי"ד באייר, ול"ג בעומר הוא בי"ח באייר.