האם מצות קרבן פסח קיימת רק בזמן שבית המקדש קיים, והאם בזמנינו ניתן להקריב קרבנות.

האם מצות קרבן פסח קיימת רק בזמן שבית המקדש קיים, והאם בזמנינו ניתן להקריב קרבנות.

יש דבר דומה, שכותב בעל מדרש הגדול לפני כן לגבי פסח [דף שנ"א], עה"פ שמור את חֹדש האביב ועשית פסח לי"י אלד'יך, כי בחדש האביב הוציאך י"י אלד'יך ממצרים לילה. הוא מביא גם כאן מאמר, אלו מאמרים שאינם נמצא לפנינו, לא בספרא ולא בספרי ולא במכילתא או בתוספתא ולא בש"ס ולא בשום ספר מחז"ל, גם לא במפרשים. דהיינו, אלו דברים שא"א לכווין אליהם בתורת סברא או השׁערה. הוא אומר כך, ועשית פסח. מה פסח אין אתה עושה אלא בבית הבחירה, אף עיבורין לא תהא מעבר אלא בבית הבחירה. דהיינו, יש פה היקש מהפסוק הזה. מה זה ועשית פסח? קרבן פסח. מה קרבן פסח אין את עושה אלא בבית הבחירה, כי דווקא בבית המקדש אפשר לעשות קרבן פסח, אף עיבורין לא תהא מעבר אלא בבית הבחירה. דהיינו, לעבר שנים ולקבוע חודשים. אצלינו בלוח שנה זה כבר מסודר, כי בעוונותינו הרבים איננו מקדשים עפ"י הראייה, ולא עפ"י עדים, לנו יש כבר לוח מסודר, עד שיבוא גואל צדק ונחזור לקדש את החודשים עפ"י עדים ולעבר את השנים.

הלכה זו מובאת בכמה מקומות, מצויין פה בהערות, מכילתא בא סוף פ"ב, אין מעברין את השנה אלא בבית דין הגדול שבירושלם, ומקומו היה בלשכת הגזית. וכן בסנהדרין דף י"א ע"ב וכו'. אבל דבר זה נלמד מפסוק זה, כמו שקרבן פסח אינו אלא בבית הבחירה, גם העיבורין, אין אפשרות לעבר אלא רק בבית הבחירה. צריך להיות סנהדרין בלשכת הגזית, ורק הם יכולים להחליט שהשנה תהיה מעוברת. מה הפירוש 'שמור את חודש האביב'? התורה מדגישה, שלמרות שאנו מקדשים את החודשים ע"פ הלבנה, אעפ"כ שמור את חֹדש האביב. דהיינו, הרי נאמר החֹדש הזה לכם ראש חדשים, הראה הקב"ה למשה רבינו את הלבנה ואמר לו 'כזה ראה וקדש'. הראה לו את המולד, את הלבנה בחידושה, ועפ"י זה נקבע החודש. אולם, בין חודש אחד לשני יש שלושים יום בערך, אבל לא במדויק, אלא זה עשרים ותשע יום, שתים עשרה שעות, ותשצ"ג חלקים. וסימנך, כ"ט י"ב תשצ"ג. זהו המולד המדויק שהיה רק לחכמי ישראל במסורת, ברוח הקודש ובנבואה, כי דבר זה א"א היה לדעת לבד. אפילו בזמנינו, עם כל ההתפתחות של המכשירים, לא ידעו. רק אולי לפני מאה שנה בערך, הצליחו לדייק את הזמן, וגם זה רק בערך, קרוב לזה. אולם בכל הדורות הקודמים לא ידעו כמה המרחק, שמתחדש מולד הלבנה מחודש לחודש. וזהו כ"ט י"ב תשצ"ג, עשרים ותשע יום, שתים עשרה שעות ותשצ"ג חלקים. אבל מאידך מצטברים הפרשים, לכן אחרי כמה שנים עושים שנה מעוברת, כדי להתאים זאת עם השנה של החמה. כי אם היינו עושים שנים עשר חודשים רק לפי הלבנה, הדבר לא היה מתאים עם מהלך השמש. הרי עונות השנה הולכות לפי השמש, חורף, קיץ, סתיו ואביב, והשנה של החמה יותר ארוכה מהשנה של הלבנה, עד שהחמה חוזרת למקום שהיתה פחות או יותר בשנה שעברה, לכן יש הבדל בין שנת החמה לשנת הלבנה, חסרים כמה ימים, לכן כל כמה שנים עושים עיבור, כל מחזור של תשע עשרה שנה, עושים שבע שנים מעוברות. וסימנך, גו"ח אדז"ט. דהיינו בשנה השלישית הששית והשמינית, זהו גו"ח. אדז"ט, דהיינו י"א י"ד י"ז י"ט. בכל מחזור של תשע עשרה שנה, השנים האלו מעוברות. דבר זה כבר נקבע לנו ע"י חכמי אותו דור שעיברו זאת למשך כל הדורות. כיון שבמשך הגלות אין את האפשרות הזאת, ממילא כבר קידשו כך מאז ולעתיד, עד שתהיה האפשרות לחדש זאת בחזרה.

לכן התורה מדגישה, שמור את חֹדש האביב, ועשית פסח. דהיינו, תשים לב, תעשה שמירה, תדייק שחג הפסח יצא בחודש האביב, ואם אתה רואה שעדיין לא מגיע זמן האביב, צריך לעבר את חודש אדר, לעשות אדר א' אדר ב'. ואיפה עושים זאת? רק בבית הבחירה. זה מה שכתוב פה במדרש.

ממשיך מדרש הגדול בסיפא ואומר, ועשית פסח לי"י אלד'יך. אין לי אלא בפני הבית, שלא בפני הבית, מנין? תלמוד לומר כי בחֹדש האביב הוציאך י"י אלד'יך ממצרים לילה, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית. הייתי חושב שרק בפני הבית עושים פסח, דהיינו כשבית המקדש קיים, מנין לי שאם אין ביהמ"ק קיים ג"כ צריכים לעשות פסח? ת"ל כי בחֹדש האביב הוציאך י"י אלד'יך ממצרים לילה, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית.

פה לא מובן שני דברים. ראשית, לא מובן בכלל הדיוק. מה שחזר הפסוק על המלים בחודש האביב, איך הדבר אומר שזה קיים גם שלא בפני בית המקדש? שנית, הרי דיברת על קרבן פסח, ואמרת שמפסח הנעשה בבית המקדש אתה לומד שגם עיבורין רק בזמן בית המקדש, ובסיפא אתה אומר שגם פסח לא נעשה בזמן בית המקדש, א"כ זו סתירה מהסיפא לרישא. ברישא הוא אמר, היה פשוט לו, שפסח זה רק בבית הבחירה, והוא רק מביא היקש שגם העיבורים כך ורק הסנהדרין יכולים לעבר, ודוקא כשהם נמצאים בלשכת הגזי,. כי הרי בסוף גם הסנהדרין גלתה והיתה ביבנה, אבל אין זה נקרא בבית הבחירה, וזה לא יעזור. צריך להיות רק בבית הבחירה. ומאידך, בסיפא הוא אומר, תעשה פסח, גם לא בפני הבית. הדבר לכאורה פלא עצום.

עמדו על כך כבר פה בהערות, והם רוצים להגיד שהכוונה כמו שאמרנו קודם לגבי חג השבועות, אבל חושבני שהדבר לא מדוייק. הם מפרשים פה כך, הדרש מוסב על מועד של פסח, ולא על קרבן פסח. דהיינו הייתי חושב אולי שאת חג הפסח בעצמו נעשה רק בזמן בית המקדש, קמ"ל שגם כשאין ביהמ"ק עושים את חג הפסח. כמו לגבי חג השבועות. אבל הדבר אינו נכון. כי בחג השבועות לא היה נידון האם חג השבועות הוא רק בזמן בית המקדש או לא, הנידון היה על ספירת העומר אם היא רק בזמן בית המקדש או גם שלא בזמן בית המקדש, כפי שהבאנו קודם את המחלוקת של הרמב"ם עם שאר הראשונים, על זה הנידון, אבל לא על חג השבועות בעצמו. בכל אופן, מה שכן ברור, שהתורה מדברת על זמן ביהמ"ק, כי הרי כתוב בפסוק אחרי כן 'ושמחת לפני ה' אלד'יך אתה ובנך ובתך והלוי וכו', מסת נדבת ידך אשר תתן', א"כ מדובר בזמן בית המקדש, לכן הייתי חושב, זו ההוה אמינא, כיון שהתורה מקשרת את ספירת העומר עם חג השבועות, והתורה מדברת על חג השבועות בזמן שמתנדבים נדרים ועולות לבית המקדש ומקריבים קרבנות, אם כן הייתי חושב שספירת העומר קשור עם זה, לכן הוא אומר, לא, תחל לספר שבעה שבועות. הספירה לא קשורה לחג השבועות, וממילא היא קיימת גם בזמן שאין בית המקדש. אבל לא מדברים על חג השבועות בעצמו. משא"כ כאן, הנידון הוא לכאורה על קרבן פסח, ולא על המועד עצמו.

דיברנו בהזדמנות אחרת, שכידוע לפני מאתים־שלוש מאות שנה, היו כמה גדולים שרצו לדון, שאפשר לעשות קרבן פסח גם בלי בית המקדש, למרות שבעוונותינו הרבים עדיין לא זכינו שיבנה ביהמ"ק. היה בשנת תרכ"ב הרב צבי הירש קלישר מדורשי ציון, הוא הראשון שעורר זאת, שאפשר להקריב קרבנות גם בזמן הזה, ובפרט קרבן פסח. מה שמפליא הוא, שגדולי הדור, רבי עקיבא איגר והחתם סופר, שהוא היה תלמיד שלהם, צידדו איתו כך. אבל בסופו של דבר, במשך הזמן לא הסכימו עם הרעיון הזה הרבה גדולים, והדבר נדחה. עוררו כל מיני שאלות, שיש לנו בעיא עם הכהנים, ומי יודע מי כהן מיוחס ומי לא, ולא יודעים היכן מקום המזבח, ועוד. אבל כשהתגלה מדרש הגדול, רצו בין היתר להביא ראיה ממדרש זה, הנה פה כתוב במפורש, אין לי אלא בפני הבית, שלא בפני הבית מנין, תלמוד לומר וכו'. א"כ גם שלא בפני הבית יש קרבן פסח.

אלא מאי, כתוב חידוש מעניין בפירושו של הר"י מיגאש, רבינו יוסף הלוי מיגאש, תלמידו של הרי"ף שנחשב רבו של הרמב"ם. יש הרי משנה במסכת עדויות [פ"ח מ"ו], מקריבין אע"פ שאין בית. זה אחד היסודות של אלו שרצו לחדש את הקרבת הקרבנות בזמן הזה, ובפרט את קרבן פסח, שכתוב במשנה מקריבין אע"פ שאין בית. גם הרמב"ם פוסק כך בהלכות בית הבחירה [פ"ו הט"ו], שאפשר להקריב קרבנות אע"פ שאין בית. אבל הר"י מיגאש אומר, שהפירוש אינו כפי שהם מבינים, כי אין הכוונה שאפילו שבית המקדש בעוונותינו הרבים נחרב, אפשר להקריב קרבנות גם בזמן הזה, אלא מדובר בזמן ביהמ"ק, רק שהכתלים נפלו. מדובר בזמן ביהמ"ק, ויש כהנים ויש סנהדרין ויש מזבח, רק שהארמון אינו על מכונו. מאיזו סיבה נפלו הכתלים. והשאלה היא, האם אפשר להקריב קרבנות כשהקירות בעצם לא קיימים? כך הוא מפרש, אפילו נפלו כתלי ההיכל, שנמצא שאין שם בית, קדושתו עומדת היא, ואין נמנעין מלהקריב קרבנות ציבור על גבי המזבח. א"כ יוצא שמדברים כשעדיין בית המקדש קיים, זהו זמן הבית, רק שבמציאות אין בית המקדש, אבל ברגע הראשון שיוכלו לבנות, יבנוהו, ואין שום מניעה ומעצור מלעשות זאת.

לפי זה, אין ראיה גם מהמדרש הזה, כי מה שכתוב פה בפני הבית ושלא בפני הבית, בכלל לא מדובר על זמן שאין ביהמ"ק.

אבל יכול להיות שלא צריכים להגיע לזה, אלא שבעל מדרש הגדול בעצם לוקח פה את הפסוק לשתי האופנים. דהיינו, התורה אומרת ועשית פסח, לא כתוב מה, אפשר להבין שהכוונה קרבן פסח, ואפשר להבין שהכוונה חג הפסח. א"כ הוא לוקח זאת לשני המובנים, ברישא נדרש הפסוק על קרבן פסח, ובסיפא נדרש על חג הפסח. כך מבינים גם פה בהערות, ובעצם כבר דיבר על כך הרד"צ הופמן, מי שהוציא לאור את מדרש תנאים, הוא כבר שיער שכך הוא הפירוש, ושעל כרחך צריכים להגיד שיש פה את שני דברים, גם קרבן פסח וגם חג פסח, וזה לצדדים. ואכן הדבר מדוייק בלשון, כי ברישא כתוב 'בבית הבחירה', ובסיפא כתוב 'בפני הבית', מדוע שינה בעל המדרש את הלשון? אבל לפי מה שאמרנו זה ממש מדויק, בפני הבית הכוונה ממש בפני הבית, שקיים בית. הוא לא אמר בבית הבחירה. רק ברישא נקט בית הבחירה, אבל בסיפא כתב בפני הבית, הוא מדבר אם הבית נמצא או לא נמצא, אבל זה נקרא שיש בית הבחירה. ואף אם לא ניכנס לדיוק זה, הכוונה היא שהוא דייק זאת גם על הסיפא, מכך שהמלים 'בחדש האביב' מיותרות. הרי כתוב שמור את חודש האביב ועשית פסח לי"י אלד'יך כי בחודש האביב, לכאורה כבר אמרת חודש האביב, מדוע כתוב שוב בחודש האביב, יכולת להגיד שמור את חודש האביב כי בו הוציאך ה' אלד'יך, אלא הכפילות באה להגיד, שהעיקר שזה יהיה בחודש האביב, ואל תסתכל על דברים אחרים. אם זהו חודש האביב, תעשה חג פסח, גם בזמן הזה שאין ביהמ"ק.

איך אפשר לפרש את הפסוק גם על קרבן פסח וגם על חג הפסח, הדבר קצת קשה לי, אבל בדוחק אני מתרץ שזה בגלל שכתוב פה ועשית פּסח, הפ"א דגושה, והדגש בא להראות על כפילות.

בתשובה לשאלה מהקהל: אבל פה יש קושיא, כי לכאורה אפשר להבין הפוך. ועשית פסח לה' אלד'יך, אפשר להבין שתעשה פסח רק בבית המקדש שזהו מקום השראת השכינה. כאן זו סתירה מניה וביה, כי מצד אחד הפסוק בעצמו מראה שאפשר לעשות זאת רק בזמן שיש בית המקדש, ממה שכתוב ועשית פסח לה' אלד'יך, כאילו כתוב ועשית פסח לפני ד' אלד'יך, וזה פירושו בית המקדש. כי הרי ודאי שהקרבן נעשה לה', א"כ מהו לה' אלד'יך? אלא אני עלול להבין שזהו רק בזמן בית המקדש, לכן הוא צריך לדייק שפסוק זה בעצמו בסיפא מוכיח שלא מדובר על בית המקדש. בא הסיפא ואומר כי בחודש האביב, שאלנו הרי זה מיותר, כבר כתוב בחודש האביב ברישא, אלא כתבתי לך זאת כדי שתדע שזה מה שקובע, חודש האביב, אבל בית המקדש לא מונע ואין הדבר תלוי בזה.