האם אשכנזי יכול לאכול מצות תימניות עבות ורכות.

האם אשכנזי יכול לאכול מצות תימניות עבות ורכות.

ברוך ה', בשנים האחרונות, התחדש העניין של־מצות הרכות התימניות. כבר יש להם שֵׁם בכל העולם. הדבר כבר התפרסם, ועלה על שלחן מלכים. דהיינו, כבר יש עליהם נידון בספרים.

ראיתי כי בקובץ אור ישראל [שנת תשס"ח], נשלחה שאלה לרב בעיר בודפשט, כהאיי לישנא. חבר ותיק בקהילתנו, דרור יפת, נמצא כמה שנים בהונגריה, ירא וחרד ומתנהג במנהגי אבותיו יוצאי תימן, העניק לנו כמה מצות תימניות, עבות קצת ורכות שנאפו בארץ הקודש, עם הכשר מהודר. ונשאלתי מכמה בני הקהילה, האם מותר לאשכנזים לאכול במצות אלו בפסח. כבר האשכנזים שואלים, האם מותר להם לאכול את המצות הרכות והעבות, אלו שנעשו בהכשר מהודר?

לפני כמה שנים, דיברתי בעיר רכסים על המצות התימניות, הדבר היה עדיין בשלב הראשון, ולאחר שגמרתי לדבר, ניגש אלי אברך אשכנזי אחד ושאל אותי, האם גם הם יכולים לאכול את המצות הללו? התשובה שיצאה לי מהפה, כמו ברוה"ק, אמרתי לו, 'המצות הללו כשרות, לכל מי שאבותיו יצאו ממצרים'.

כבר סיפרתי לכם פעם, כי בזמנו כשהייתי במאפיית ויזניץ, כאן בעיר בני ברק, היכן שעושים את המצות הדקות של האשכנזים, המצות כמו דיקטים, עמדתי ליד האופה, וראיתי את כל הפעולות והמעשים. שאלתי אותו, כמה זמן עובר, ממתי שאתה מכניס את הבצק עם המקל, ועד שאתה מוציא את המצה? הוא ענה לי, עשרים שניות. פתאום, האופה הזה פונה ואומר לי, לבד מעצמו בלי קשר אלינו, 'אני לא חושב שכאשר אבותינו יצאו ממצרים, הם עשו כך את המצות. לא נראה לי שכך זה היה. לא מסתדר לי, שכך אבותינו עשו'. הבין מעצמו כי זה לא מקורי.

בכל אופן, כעת אני רואה, כי אכן נשאלו כמה מגדולי האשכנזים בעניין זה, האם מותר להם לאכול מצות רכות אלו? והאם עבורם הדבר אסור, בגלל קבלת אבותיהם בעשיית המצות, לעשותן דקות מאד? אולם השאלה היא, מה הסיבה שהם עושים מצות דקות? האם הדבר הוא מפני חשש חימוץ, או שישנה סיבה אחרת לכך, כיון שהם רוצים לשמור את המצות לזמן רב, ואי אפשר לשמרם אם הם רכות. הרי את המצות הרכות, צריכים לאפות בכל יום. כך אבותינו עשו בתימן. אפילו את המצות של ליל הסדר, הם אפו בערב פסח. ואם ליל הסדר חל במוצאי שבת, אפו את המצות במוצאי שבת. הם עיכבו קצת את הסדר, עד שיאפו הנשים מצות. הם לא אפו את המצות מערב שבת, משום חיבוב מצוה. אפילו מה שנשאר מהיום הקודם, הם לא אכלו, על אף שהיה עוד ראוי לאכילה. כיון שמשום חיבוב מצוה, 'פת חמה עדיף'. הדבר כבר מובא בגאונים, וגם מהרי"ץ זיע"א [עץ חיים דף ב' ע"א, ד"ה נהגו] מזכיר זאת.

אולם הגרש"ז אוירבך זצ"ל כותב בספר הליכות שלמה [פסח, פ"ט סמ"א הערה פ'], המנהג בין האשכנזים, לעשותה דקה ככל האפשר. ואין לאשכנזי להקל, לאכול מצה עבה יותר מהרגיל. הם טוענים, כי במצות הרכות, 'נדבק הרבה בכלים', ושהמצות הדקות 'אין ממהרין להחמיץ', כי 'כח האפייה עובר בכל עובי המצה ברגעים אחדים'.

לכן מביא הכותב בקובץ אור ישראל למסקנא, ועל כן, אין לאשכנזים לאכול מצות עבות ורכות בפסח. אם כי ודאי שיוצאי תימן ואחרים, שנהגו לאכול מצות רכות, יכולים הם להמשיך במנהג אבותיהם. הם נתנו לנו רשות לכך... ברוכים יהיו. טוב שלכל הפחות אינם מתנגדים לכך.

מאידך, התפלאתי לראות, שישנו רב מפורסם אחד מהם האומר, כי גם להם המצות הללו מותרות מצד הדין. הדבר מובא בקובץ דרכי הוראה. ואף שלא כתוב שם מי בדיוק אמר זאת, אך הוא הרה"ג אשר וייס שליט"א, שכך מובא בספרו מנחת אשר על הגדה של פסח חלק התשובות סימן ט"ו. וכך הוא כותב, ונראה לכאורה, דמה שנהגו בזמנינו לעשות מצות דקות מאד, אינו בהכרח חומרא מחשש חימוץ, אלא משום הייצור ההמוני שמייצרים הרבה זמן לפני פסח, והמצות הרכות לאחר זמן מועט או מעלות עובש או מתייבשות ומתקשות כמו לחם, ואי אפשר לאכלן. כיון שהם רצו לעשות כמויות גדולות מראש, בכדי לספק מצות לכל הציבור, ונוסיף כי אולי הם גם לא רצו לאפות בפסח עצמו, מחשש שיבואו ח"ו לידי חמץ בפסח, או שאי אפשר היה לעשות לכולם בתוך ימי הפסח, לכן הם עשו את כל אפיית המצות מקודם לפסח. וכיון שמדובר על כמויות גדולות, לכן התחילו לייצר מצות, כבר כמה חדשים מלפני הפסח. ממילא, חייב שהמצות יהיו דקות, כיון שאחרת, הם יתעפשו.

אבל ב"ה, כיום הבעיא נפתרה. לא חייבים לעשות מצות בפסח עצמו, ועדיין אפשר לקיים את החיבוב מצוה, גם במצות הרכות והעבות שאנו עושים היום. כיון שב"ה, הקב"ה סידר לנו, שיהיה ניתן לשמור את המצות בהקפאה, מוציאים כמה שעות לפני ליל הסדר, וחצי שעה מלפני הסעודה, מחממים אותם. כך שבליל הסדר, הם ממש כמו טרי. ב"ה העניין הסתדר.

בשעת הצורך ודאי שגם האשכנזים בדורנו סומכים על המצות שלנו. ידוע לי כי לאחד מזקני משפחת אדמו"ר מגור שליט"א שיש לו בעיא רפואית, והוא משתמש במצות דידן. מומחה אשכנזי גדול באפייה ביקר אצלינו, ראה את הכל, שאלתי אותו מה חוות־דעתו. והשיב, אני לא רואה שום בעיא.