האם הנשמה נהנית מהאכילה או רק הגוף

הגאון רבי צאלח זצ"ל, מורו זקינו של מהרי"ץ זיע"א, דן בספרו לגבי הנאת הנשמה מן האוכל, דאם היא הנאה רוחנית כיצד יש לה שייכות להנאה מהמזון הגשמי, וזו לשונו:

יש לחקור ולהתבונן, אם הנשמה נהנית מהאכילה אם לאו, אם תאמר שהיא נהנית, הרי היא רוחנית, האיך תיהנה מדבר גשמי. אם כן אם לא יאכל האדם, הרי אינה מתקימת בו והרי הוא מת, נמצא שאין קיומה אלא ע"י אכילה, וכבר אמרנו שהיא רוחנית ואינה נהנית מדבר גשמי.

התשובה בזה, כבר ידעת מה שאמר חז"ל, אין לך עשב שאין לו מזל, שמכה ואומר לו גדל, וענין ההכאה כלומר מאיר בו, כמו "ותך השמש" {יונה ד' ח'}, ואותה הארה שמאיר המלאך, נשאר בתוך העשב ונכלל בו. וידוע שכל המלאכים נאצל עליהם אור מאורו יתברך, והוא חיותם וקיומם, וכל אחד ואחד מאציל אורו לעליו, נמצאת הנשמה נהנית וניזונית מאותו האור הנמשך מן המלאך בעשב ההוא, והוא חיותה וקיומה, והכל מסיבת הסיבות ועילת העילות יתברך שמו, המקיים הכל ומחייה הכל בסוד "ואתה מחיה את כולם" {נחמיה ט' ו'}, וזה שייסד הפייטן: "לך הכל, בך הכל, ועל הכל חסדיך" עכ"ל.