בעניין אמירת סליחות בחצות לילה

שאלה

לכבוד מו''ר שליט''א

ידוע מנהג אבותינו נע''ג לקום באשמורת האחרונה של הלילה לאמירת הסליחות. בזמננו הדבר קשה לרבים מהציבור ואפילו לחלק מהמבוגרים שבהם בעקבות שינוי הרגלי השינה וכו'.

הדבר גורם לכך שחלק מהציבור לא מגיע בכלל לאמירת הסליחות, וחלקו מצטרף למניינים של אחינו הספרדים בחצות לילה. 

בעקבות כך מגיעים לראש השנה כשכמעט רק הזקנים יודעים לומר הסליחות ברגש כדבעי.

באנו בבקשה לכת"ר להורות דעה מה נעשה.

א.      האם להקים מנין בחצות הלילה בנוסח תימן?

ב.      האם צריך להתעטף בטלית גם בלילה?

ג.       האם אפשר להתחיל בפיוטים לפני חצות לילה ורק י"ג מידות יהיו בחצות ממש?

ד.      ע"מ לא להטריח האם ניתן לומר רק את הסליחות המובאות בשע"ה חלק ג'?

נודה לתשובת כת"ר

הצב"י יאיר שרפי

פה שיכון המזרח, ראשל"צ

תשובת מרן הגר"י רצאבי שליט"א

א.   לפי המצב שלכם, טוב הדבר להקים מניין אשמורות בחצות הלילה, כי מאז זה נחשב עת רצון, וכן מבואר בזוהר הק'. אעפ"י שאם אפשר, היה רצוי להמשיך במנהג אבותינו שקמים באשמורת האחרונה וכמבואר בשלחן ערוך סימן תקפ"א.

וצריך לדעת שהמנהג לקום באשמורת האחרונה זה רק בדורות האחרונים, אבל לפני כ-300 שנה יש שנהגו לקום בחצות הלילה ולחזור לישון בבתיהם, כמו שנזכר בתכאליל כת"י של מהר"י בשירי ומהר"י ונה, והבאתי דבריהם בסוף סדר האשמורות עם מענה לשון (בני ברק ה'תשמ"ח דף י"א).

עכ"פ כיום במקומות רבים זה עדיף ומוכרח, בפרט בני הדור הצעיר, כי לפנות בוקר הם לא יקומו. וע"ע בשערי יצחק שיעור מוצש"ק כי תבוא ומוצש"ק נצבים וילך ה'תשע"ג.

ב.    כך הוא המנהג להתעטף (וכמובן בלי ברכה), והדבר הזה מוסיף יראת שמים וכובד ראש, שהם נחוצים בפרט לעת כזאת בחודש אלול ועשרת ימי תשובה.

ג.       כן.

ד.   כן, דהיינו שתים עשרה הסליחות העיקריות, כי אם יאמרו את כל הסליחות אזי ימהרו יותר מדאי כמו שאמרתם לי, ולא יאמרו אותם בכוונה ובקול בכי, אזי תפסת מועט תפסת.