בעניין קריאת המגילה לתושבי שכונת רמות בעיקו"ת ירושלם ת"ו

שאלה: במחלוקת על יום הפורים ברמות, כיצד יתנהגו התימנים נושאי דגל המסורת, בעניין שאין בו מסורת כי בדורות הקודמים שבחו"ל קראו כולם בי"ד בלבד?

תשובה: בכל מקום ובכל זמן מתחדשות שאלות, לא בכל השאלות יש מנהג ואנו מצייתים לרבותינו החיים עמנו, שאין לך אלא שופט שבימיך. אבל תתפלא לשמוע שכן יש לנו מנהג ומקור מגדול חכמי תימן מהרי"ץ זיע"א, הוא כתב שבכל תימן קוראים ביום י"ד בלבד, ודן על עירו צנעא אם יש להסתפק ולקרוא גם בט"ו, ומי שידקדק בדבריו ימצא הרבה נקודות שנוגעות גם לנו.

שאלה: בכל השנים נהגנו כאן לקרוא בשני הימים מספק ולברך בי"ד, כהוראת הרב עובדיה יוסף זצ"ל. האם יש שינויים מהותיים בשטח? הרב שלמה עמאר שליט"א לא מקבל את עניין הקרוואנים.

תשובה: עניין הקרוואנים הוא חלק ממכלול השיקולים. דעתו של אאמו"ר נאמרה עוד בחיים חייתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל (בשערי יצחק תרומה ה'תש"ע), וכעת שהסכימו לזה כמעט כל חכמי ישראל, ובראשם בנו הראש"ל שליט"א ושכן ראוי להורות גם לדעת אביו זצ"ל, אפשר לנו להתאחד כולנו בקריאת המגילה יום אחד, כמגמת המצוה לקָראהּ ברב עם כמה דאפשר לפרסומי ניסא.

שאלה: הרב שלמה עמאר אמר בשיעורו האחרון שהעושים בט"ו מברכים ברכות לבטלה.

תשובה: אין חשש לברך בט"ו, כך הכריעו רוב ככל הגדולים. ולברך בי"ד לא נחשב ברכה לבטלה? הרי זה ספק לשיטתו? אלא שבספק הולכים אחר רוב העולם וכמפורסם. כשהרוב אומרים לברך בט"ו, כולל הרבנים שלנו שכל מעשינו על פי הוראותיהם, אפשר לברך בשמחה ובטוב לבב.

שאלה: על בסיס מה הפסק הזה? מהרמב"ם מובן שקוראים כמו הכרך עד אלפיים אמה מהחומה, ותו לא.

תשובה: הרמב"ם לא אומר כזה דבר, זו טעות, כל חכמי ישראל מסכימים ששיעור המיל (אלפיים אמה) ניתן לדרך "בין" הערים, וזה ירושלמי מפורש. זו גם כוונת הרמב"ם, אין סיבה לפרש את דבריו בצורה שמתנגדת לתלמוד ולכל הפוסקים.

שאלה: הרב טיקוצ'ינסקי סובר כך, עד אלפיים אמה מהחומה בלבד.

תשובה: הוא היחיד, הבאתי את דבריו בקובץ דברי חפץ מהשנה שעברה והוכחתי שזה שיבוש.

שאלה: הרמב"ם לא מדבר על עיר, אלא על האדם, בתחילת ההלכה הוא מדבר על בן עיר שהלך לכרך.

תשובה: הוא הסמיך את הנושאים כדי לרמוז שהסיבה בשניהם אחת, אנשים שנמצאים באותו איזור צריכים כולם להתאחד לאותו היום. אך הנידון בסיפא הוא על העיר ולא על האדם.

שאלה: אבל רמות קרובה לשכונות אחרות, לא לחומות.

תשובה: וכי עולה על דעתך לחפש את מקום החומה שהיתה לפני אלפי שנים, בימי יהושע בן נון, כדי למדוד משם דווקא. הכוונה לכרך שידוע לנו שהוא אותו הכרך, כגון הערים שהעידו עליהם אחרי כן בגמ', ותחומו נקבע לפי המציאות כיום. כך פוסקים כף החיים ועוד. זה נושא ארוך שכתבו עליו ספרים שלמים. אבל תשמע דבר חדש ששמעתי בע"פ מזקני תורה, לא מצאתיו כתוב בשום ספר, רמז בתורה לכרך שיהא מוקף חומה מימות יהושע בן נון, מהפסוק (ויקרא כ"ה, ל') וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה, כך קוראים. אבל בכתיבה הוא לא באל"ף, וחומה בלי וא"ו. דהיינו אשר לא חַמָּה, זה יהושע שהעמיד חמה בגבעון כשכבש את ערי ארץ ישראל (יהושע י', י"ב), להיות חומת העיר בימיו. ויש להוסיף מדברי חז"ל בילקוט ובגמ' (בבא בתרא דף ע"ה ע"א) פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה. ומשלים לדרשת חז"ל בגמ' מגילה (סוף דף ג') מביאה רש"י בפסוק זה, לוא חומה, אע"פ שאין לו עכשיו, הואיל והיתה לו קודם לכן. הדבר כבוד לא"י שהיא מיושבת בכרכים, בפרט שביצרו עריהם אז כי נפל פחד היהודים עליהם (עיין סדר הדורות ב' אלפים תע"ג). ותחום אלפיים אמה גם הוא רמוז בתורה, בפסוק ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת. אלו ה' תיבות רצופות שמסתיימות בתי"ו, סך הכל אלפיים לתחום שבת.

שאלה: כף החיים לא הכריע, הוא מסתפק.

תשובה: הוא הכריע, לא הבינו את סיום לשונו ש"נכנסו לבית הספק" ולכן יש חושבים שהוא מסתפק. הנידון שלו מורכב מספיקות נוספים ולכן כתב כך. הכל מוסבר בקובץ דברי חפץ הנ"ל, אין על כף החיים שום קושייא ודבריו מדוייקים וברורים.

שאלה: הדרך ארוכה הרבה יותר ממיל.

תשובה: הרב יחזקאל מוצפי שיחיה, חתנו של הגרש"מ עמאר, הוציא קונטרס ארוך עם נתונים מהשטח. יש דרך נוחה להליכה של פחות ממיל על פני הקרקע.

שאלה: אנחנו נוסעים בכביש...

תשובה: ושם יש יותר ממיל. תחליט, אתה רוצה ללכת לפי התנאים של זמנם או לפי התנאים של זמנינו? שיעור המיל הוא 18 דקות הליכה ברגל. אם אתה אומר שנוסעים בכביש, קח 18 דקות נסיעה...

שאלה: בקו אוירי זה קרוב יותר.

תשובה: כמובן, מרן הבית יוסף מביא את זה על "נראה עמו". גם בזמנם ידעו למדוד בלי צילומים אויריים, יש מדידות מסובכות יותר בדעות התנאים על גבול מערב של ארץ ישראל, החוצה את הים. אאמו"ר שליט"א הרחיב על זה באחד השיעורים שלו בעבר (שערי יצחק וירא ה'תשע"ה דף ד' ה').

שאלה: את מה רואים? את השכונות או את העיר העתיקה?

תשובה: בעיקר את השכונות. אאמו"ר שליט"א טוען שאי אפשר לדון על שכונה בירושלים כאילו היא עיר נפרדת או איזה כפר. כך גם הוא מסביר את שיקול ה"עירוב" שאכן אינו נובע מהלכות מגילה, אבל הוא מלמד על כך שזו נחשבת שכונה של העיר. ולכן אנחנו מקבלים את דעות הפוסקים שמרחיבים את תחום העיר לעניין המדידות.

שאלה: הרב יעקב ספיר כתב בספרו שאנשי צנעא היו קוראים בעבר גם בט"ו מספק.

תשובה: כבר עניתי על זה בקובץ דברי חפץ מהשנה שעברה, שהוא לא דייק. מהרי"ץ מסביר למה בזמנו אין להסתפק, אבל זה לא אומר שבעבר כן קראו מספק.

שאלה: אולי הוא מדבר על העיר הקדומה "ברַאש" שיש בה את המבצר "קצר צנעא"? אומרים שבנה אותה שם בן נח, ואת צנעא של עכשיו בנו כנראה רק אחרי שחרבה ברַאש.

תשובה: כך כותב הר"י ספיר בדף צ"א ע"א, שבנה אותה שם בן נח. וידוע בינינו שהיא אוּזָל ע"ש אוזל בן יָקטָן בן עֵבר, מתפסיר רס"ג לבראשית י' כ"ז (וע"ע שם על שאר בני יקטן שהם דמאר וצעדה וכו'), וכך היא קרויה בשירֵי הדיואן. וגזע הגויים בתימן מקחטאן, הוא יָקטָן. ואכן יש מקום דוחק לפרש דבריו בטירה המבוצרת "קצר צנעא" שנאחזו בה היהודים מימים קדמונים. ברם אילו נודע להר"י ספיר שמץ דבר ממעשיהם שם אחר זמן מרדכי ואסתר, בודאי לא נִכחַד ממהרי"ץ שכָּלל בלשונו את כל תימן. ויותר נראה שדברי הר"י ספיר לקוחים ממהרי"ץ, רק שהיה לו לומר בלשון "ראוי" וכמו שכתוב בקובץ הנ"ל. וע"ע בתשו' הראח"ן זכרוני אי"ש סי' ל"ג דף קס"ב.

וקיבלו כל המתפללים בבית הכנסת שלנו לקיים את הפורים ביום ט"ו, כהכרעת הרבנים.