טעם מנהגינו לאמירת מזמור ברכי נפשי בליל ראש חודש

מתוך עץ חיים למהרי"ץ זיע"א ח"א דף קנ"ג ע"א

דע, כי אמירת מזמור ברכי נפשי אינו בסידורים ישנים שלנו זולת בדפוסים. והרמ"ע בתשובה סי' כ"ה כ' וז"ל: בר"ח למוסף ומנחה סידרנו לומר ברכי נפשי ע"פ מדרש הנעלם, כי לא מצאנו לו בגמרא סדר השיר, ונכון הוא. ואע"פ שבמסכת סופרים זכרו בו 'וישב עליהם את אונם', מ"מ ברכי נפשי עדיף לן, ע"כ.

מ"מ קשיא לי, אם חששו בסדר אמירתו לצאת יד"ח המצריכים לאמרו, למה אין אומרים אותו ביום ר"ח עצמו, רק בלילה, ואין אומרים ביום רק המזמור המסור להם בסידוריהם והוא מזמור שירו לה' שיר חדש וכו' כאשר נביא לקמן סמוכותיו.

ועוד, דעיקר אמירת השיר הוא בשחר, אבל בלילה אינו מעכב כדכתב הב"י סי' קל"ב בשם א"ח ובמג"א ועז"ק שם.

ובאמת שקבלתי מזקנים ת"ח, שאמירת מזמור ברכי נפשי לא מטעם שחוששים לסברת האומר לאמרו בר"ח, אך טעם אחר בדבר. והוא, שידוע כי נגעי בני אדם מתעוררים בחדותא סיהרא, כנזכר בזוהר הקדוש בכמה מקומות, ולכן אומרים אותו להגין לבד, כי סגולת מזמור זה להרוג המזיקין כנזכר בס' שמוש תהלים להרשב"ץ ז"ל.