בעניין העלאת ש"צ גרוש או אלמן לתפילות שבת, ובעניין אמירת בריך שמיה במנחת שבת

לק"י

שלום כבוד הרב

א.      בקשר להעלות שליחי ציבור בשבת לתפילות שחרית ומוסף. מרן שליט"א כתב בשע"ה (חלק שבת) שלא מעלים רווק לתפילות אלו. האם הלכה זו חלה גם לגבי גרושים, אלמנים וכו'? האם הלכה זו מתייחסת לאדם השרוי ללא אשה, ולא משנה מה מצבו העכשווי? כי מתוך דברי הרב בהערות עולה, שדווקא רווק לא מעלים. כמו כן ישנם אלמנים או גרושים עם ילדים, שכרגע לא נשואים. האם יכולים לעלות בזמנים אלו? מתוכם ישנם אברכי כולל ראויים מאוד לתפילות אלו, אך הם ללא אשה.

ב.      כמו כן בבית הכנסת שלנו לא נהגו מעולם לקרוא את בריך שמיה במנחה של שבת. האם זה חובה, או שהולכים אחר מנהג בית הכנסת שלא להגיד? יש לציין שמדובר בבית הכנסת נוסח בלדי.

בברכת התורה

עמיחי קהלני

להלן תשובת מרן שליט"א:

א.   המנהג דרך כלל שמעלים לש"צ אלמנים או גרושים, בפרט כשאינם צעירים אלא מגיל העמידה ומעלה. בין יש להם ילדים בין אין להם. ואם אפשר להחמיר – מה טוב. ה"ה למה שמצוי כיום בעוה"ר זוגות פרודים ללא גט, בגלל עיכובים משפטיים וכדומה. אברכים הלומדים בכולל, אפילו שהם ללא אשה, עדיפים יותר.

ב.    אין זה חובה. אבל טוב הדבר, וראוי לאומרו גם במנחה. כמש"ש בס"ד בשע"ה סוף סעיף כ"ו, אך ורק בדרכי נועם ושלום. ואין הבדל בדבר זה וכיו"ב בין שאמי לבלדי.

ביקרא דאורייתא