האם מתפלל ספרדי קבוע בבית כנסת של תימנים, יכול לקרוא בתורה או את ההפטרה בנוסח ספרדי? ומה הדין לגבי אורח?

לכבוד מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

פוסק עדת תימן

שאלת רב

בית הכנסת "תפארת ישראל" הינו בית כנסת תימני נוסח בלדי בלבד, ויש בו תקנון מסודר. ראוי לציין שיש גם מתפללים ספרדים קבועים מכל מיני סיבות, כגון: נישואי תערובת, מתיישבי המושב וכו'.

א.    האם מתפלל ספרדי קבוע יכול לקרוא בתורה או את ההפטרה בנוסח ספרדי?

ב.     האם מתפלל ספרדי שאינו קבוע, כגון אורח או אורח שהפתיע בקנייה, יכול לעלות לקרוא בתורה בנוסח ספרדי, או לקרוא את ההפטרה בנוסח ספרדי?

ג.      מה חשיבות ההפטרה על פי מסורת תימן.

חשוב לי לציין שברצוני לשמר את מסורת יהדות תימן.

הנני מבקש את תשובת כבודו, ואודה לכב' אם יוכל לציין לנו את המקורות.

בכבוד רב

משה אפרים

ביכ"נ תפארת ישראל,

כפר זיתים

תשובה:

יום חמישי כ"ה אייר התשע"ה בשכ"ו

לכבוד

ר' משה אפרים הי"ו

הגבאי המסור של בית הכנסת תפארת ישראל

כפר זיתים

א.    כלל גדול בידינו אל ישנה אדם ממנהג המקום מפני המחלוקת, כדאיתא בפסחים דף נ ע"ב, וכן הלכה פסוקה בכל ספרי הפוסקים. הלכך ברור שמתפלל קבוע שיש לו מנהג אחר ממה שנוהגים הציבור, לא ישנה בפרהסיא ממנהגם.

דבר זה נוהג בכל הקהילות. כלומר לאו דוקא בבית כנסת של תימנים שיש שם מתפללים ספרדים, אלא גם אצל אשכנזים וכו'. ורק בדלית ברירה מתירים זאת, כמו שהעלה בהדיא בספר פסקי תשובות סי' קנ"ב אות ז' דף קע"ג, אם במניין אשכנזים אין בעל־קורא אלא ספרדי, יכולים לכבדו לקרוא בתורה אף שהמבטא שונה. וכן אשכנזי במניין של ספרדים. אך דוקא כשאין בעל־קורא אחר. כי לכתחילה נכון להקפיד שיהיה בעל־קורא אשכנזי במניין של אשכנזים, ובעל־קורא ספרדי במניין של ספרדים. עיין בשו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' ט' וחלק ד' סי' מ"ז, ושו"ת יבי"א ח"ו סי' י"א, ושו"ת חלק לוי או"ח סי' פ"ט, וספר אורח ישראל חלק או"ח סי' ט' וכו' יעו"ש. [ומסיים שם בפסק"ת שבקריאת פרשת זכור חייבים להקפיד על כך אפילו בדיעבד עי' בסי' תרפ"ה וכו' יעו"ש, וזה לפום מאי דנקטי אינהו שקריאתה מדאורייתא. משא"כ לדידן שאין חוששים לזה רק לכתחילה. וכמו שהעליתי בס"ד בשלחן ערוך המקוצר הל' ארבע פרשיות סי' קכ"ה סעיף ג'].

כל־שכן התימנים שאין אצלם חזן קורא קבוע, יען כי כולם יודעים ועולים וקוראים בתורה בעצמם, ומבטאם הוא הנכון יותר משאר קהילות ישראל כידוע, שיש להקפיד לא לקרוא שם במבטא אחר שהוא פחות ממנו. לכן ספרדי או אשכנזי הבא לבית הכנסת של תימנים, יכול לעלות לס"ת ולברך, אך את הפסוקים עצמם יקרא במוקומו החזן העומד לצידו. וכן נוהגים. וכמו כן בתפילות, אין לשנות ממנהג בית הכנסת.

ובבתי כנסיות מסודרים נוהגים כך, לא רק במתפלל קבוע אלא אפילו לגבי אורח, כשמזמינים אותו להיות שליח ציבור, הוא מתפלל אך ורק לפי מנהג ונוסח המקום בלבד, וכמ"ש בס"ד בשע"ה הל' בית הכנסת סי' כ"ו הערה י"ד ד"ה מנהג. וכמובן ה"ה לשאלתך לגבי קריאת ס"ת והפטרה. ובפרט שהינך מוצא צורך לשמר את מסורת ק"ק תימן יע"א שהם רוב הציבור בבית הכנסת שלכם, כדי למנוע בלבולים והצעות של שינויים במשך הזמן, ירבו כמותך בישראל.

ב.     נמצא אפילו לגבי אורח וכן מתפלל בלתי קבוע, רצוי בכל אופן שלא יקרא זולת במבטא המקובל באותו בית הכנסת. אבל כיון שהציבור מבינים את קריאתו, ובנ"ד אין המדובר בכל הקריאה אלא רק אחד מן המברכים בלבד, אי נמי בהפטרה בלבד, תלוי הדבר בהחלטתכם, אם לחיוב ואם לשלילה, ובלבד שלא תהיה מחלוקת ח"ו. והאמת והשלום אהבו.

אפשר להציע לאורח שקנה בהפתעה, שיזמין אחד מהציבור לקרוא במקומו כפי מנהג ונוסח המקום, וזכות המצוה נשארת לקונה.

ג.      אין הבדל בכל זה בין קריאת ס"ת להפטרה, כי גם להפטרה יש חשיבות גדולה אעפ"י שאינה באותה דרגא של ספר תורה כנודע, ויעויין מש"כ בס"ד בתשובותי עולת יצחק חלק ב' סי' ק"ד אות ה' מד"ה ולכאורה. וכבר כתב החיד"א כי הגם שנתקנה ההפטרה בשעת השמד שגזרו האומות שלא יקראו ישראל בתורה, מ"מ אף כשבטלה הגזירה נשארה התקנה לדורות, כי מן השמים נתגלגל הדבר, לפי שהיה צורך פנימי ונסתר מכאן ואילך לתקנה הזאת.

וחפץ י"י בידכם יצלח

ביקרא דאורייתא

הצ' יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו