יסודות הבית והנהגות הצניעות של־האשה, הם הם יסודות הקדושה. ולא עוד אלא שעיקר יצירתה מבראשית, היתה בַּכַּוונה הזאת, כמו שאמרו חז"ל על פסוק (בראשית ב', כ"ב) "וַיִּבֶן" י"י אלהים את הצֵּלָע אשר לקח מן האדם לאשה, תפס הכתוב סגנון "ויבן" אף שפישוטו הוא מלשון בניין, אבל בא בכך לרמוז שהקדוש ברוך הוא ברא אותה בבִינָה והתבוננות, בזה שלקח דוקא את אחת מצלעותיו של־אדם הראשון ולא ממקום אחר בגופו, כיון שהצלע הוא מקום צנוע, שהוא מכוסה אפילו כשהאדם אינו לָבוש. ועל כל אֵבֶר ואבר שהיה בורא בה, היה אומר, תְּהִי אשה צנועה, אשה צנועה. כמובא בבראשית רבה פרשה י"ח אות ב', ומדרש הגדול שם דף צ', ובתנחומא וישב אות ו', ומנורת המאור פרק ק"ע: 

וכל אשה המרבה ליזהר בדרכי הצניעות, הרי זו משובחת. וכמעט כל עונש האשה בעולם הזה וזכייתה לעולם הבא, תלוי בזה כמו שכתוב בספר חסד לאלפים (מאת בעל פלא יועץ) סימן ו' סוף סעיף ד'. וזה לשון ספר קב הישר פרק פ"א, זה כלל גדול, כל אשה שהיא צנועה במעשיה ובמחשבותיה, זכתה שיצאו ממנה נביאים וחסידים ואנשי־מעשה, והראיה מתמר. וכל אשה אשר איננה צנועה במעשיה או שיש לה מחשבות רעות וזרות, אזי יוצאי חלציה הולכים אחריה וכו'. הכל תלוי באשה, כי לפעמים יש אדם רשע ויש לו אשה צנועה, יהיו לה בנים טובים צדיקים וישרים. ולפעמים יש אדם צדיק ויש לו אשה רעה ויש לו בנים רשעים. על כן צריכה כל אשה לראות להדריך את בניה בדרך טובים וכו' ע"כ. וכתוב בספר מעבר יבוק מאמר א' פרק ט"ו, תחילת קלקול הבנים חס ושלום, יצמח מהפקר האשה. כי עיקר הצניעות בנקיבה, ועל ידי כן יהיו הבנים צנועים, וגם הבעל יהיה על ידה צנוע ע"כ. ואם בדורות שחלפו כך, מה נאמר ומה נדבר בזמנינו שבעוונותינו הרבים הפרוץ מרובה על העומד: 

מערכות המלחמה הראשיות בעולם שלנו כהיום, המתייצבות על ה' ועל משיחו, הן הכפירה בכלל, והפריצות בפרט. במלים אחרות, היגענו למצב של־כמעט דור המבול ודור הפלגה רחמנא ליצלן. גם העונש הגדול כמעט עומד על פתחינו, דור "מבולבל" ודור "מפולג" בעוונותינו הרבים. על כן צריך להזדרז ולהיכנס מה שיותר מהר לתיבה. אל תיבת נח. לתוך בתי כנסיות ובתי מדרשות. לתוך הבית היהודי. כל כבודה בת מלך פנימה. כאן תפקידן המכריע של־בנות ישראל, הכשרות והצנועות, להציל את כלל ישראל לבלתי יטבעו בסחף מי המבול: 

ספר זה המיועד בעיקר לבנות אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב עליהם השלום, ואמותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה עליהן השלום, יוצא לאור ביזמתו של־ידידנו הנכבד מזכה הרבים הרב עמנואל מזרחי הי"ו, שבמסגרת פעולותיו הברוכות להרחיב גבולות הקדושה בישראל, לקרב את הלבבות ולהחזירם לאביהם שבשמים, מסר שיעורים רבים בהלכות הללו מתוך ספרי הקטן שלחן ערוך המקוצר כרך ששי. ומתוך נסיונו נתברר שהנשים רוצות ללמוד דינים אלו מתוך חוברת מיוחדת שתדבר אליהן, ורק מה שנוגע להן, ולא מה ששייך לגברים. ואז תהיה התועלת גדולה יותר. ולמרות שכבר יצאו לאור חוברות רבות וטובות עבורן בנושאים אלו, יש באריכות ויש בקצרה, מכל מקום יגע ולא מצא חוברת שתכיל תמצית ערוכה ומסודרת עם כל הפרטים הנחוצים והמצויים, כמו זו שבשלחן ערוך המקוצר, ועל כן ביקש ממני והפציר בי לערוך מחדש הלכות אלו לפי המטרה המוגדרת דלעיל. וכמו־כן שיהא מתאים למנהגי כל העדות שבישראל: 

ניגשתי בחרדת קודש אל המלאכה הזאת לעשות אותה. וכיון שכל ההלכות לקוחות מתוך ספרי הנזכר לעיל סימנים ר"א ר"ב ר"ג, וסימן ר"ד סעיף ט"ז, וסימן ר"ה סעיפים י' י"א [והוספתי בסוף גם עניין הפלת עוברים משלחן ערוך המקוצר חלק חשן משפט, שנחוץ בזמנינו], מובן שאין צורך לציין כאן מקור כל עניין ועניין, כי כל המקורות והציונים מבוארים שם בפרוטרוט. ונדרשתי לאשר שאלוני, אחרי עיון וליבון העניינים ביגיעה ועמל, ובהתייעצות עם תלמידי־חכמים, התקנתי לשון ההלכות באופן שמדובר לנשים, כך שיהא להן הרגשה של־קשר ישר לאמור בהן, ומה שאינו נוגע להן השמטתי. כמו־כן שיניתי קצת את הסגנון להקל עליהן את ההבנה, גם הוספתי והרחבתי קצת לתת מענה לשאלותיהן שהגיעו לידי. והרי זה בבחינת מה שנאמר (שמות י"ט, ג') כה תאמר לבית יעקב, ודרשו חז"ל אלו הנשים: 

וכבר מצינו לגדולי ישראל שחיברו ספרים מיוחדים לבנות־ישראל בפני עצמן, כגון רבינו יונה שחיבר ספר הנקרא דרשת נשים, או דת הנשים. והגרי"ח בעל בן איש חי חיבר ספר בשם חוקי הנשים, ובמקורו בלשון ערבית קאנון אלנסא. והטעם שספרי חז"ל והפוסקים הם בלשון זכר, אף בהלכות השייכות גם לנשים, ואפילו מה שמיוחד להן יותר, ידוע כי זה מפני שבכל הדורות רוב ככל הלומדים בהם היו זכרים דוקא, מה שאין כן בזמנינו. ועיין עוד מה שכתבתי בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר הלכות ריחוק מן העריות סימן ר"א אות מ"ג ד"ה ואף, והלכות איסור ייחוד סימן ר"ג אות י"ט ד"ה ושהאיסור. וזה מקרוב נודע לי, כי מהר"ר שלמה אלקארה ראב"ד צנעא, אשר לא היו לו בנים כי אם בנות, היו שתים מבנותיו מלמדות לנשים בכל שחרית שבת את הספר שערי טהרה הלכות נדה, קְטַן כמות ורב האיכות, שחיבר גאון עוזינו מהרי"ץ זצוק"ל, שהיו בקיאוֹת בו על פה. ועיין בהקדמתו של־מהרי"ץ לשערי טהרה: 

כמו־כן השלמתי כמה פרטי דינים שלא הובאו בשלחן ערוך המקוצר, ומאידך גרעתי חֵלק מן הכתוב שם. מלבד מה שהוספתי כותרות־משנה, וחילקתי את הסעיפים הארוכים לפיסקאות. והכל כדי שיהא הספר שווה לכל נפש. ופנים חדשות באו לכאן: 

ההלכות המובאות בספר דלקמן, מסודרות לא רק כפי מנהגי התימנים, אלא גם כפי מנהגי אשכנזים וספרדים, כי כל עדות ישראל כולם קדושים, ובכולם שורה השכינה אם שומרים דרכי הצניעות והקדושה,שכמעט ואין הבדלים בזה בין הקהילות: 

חשבתי מתחילה לספח לכאן מאמר ארוך בשם פריעת הראש, מתוך ספרי הקטן נפלאות מתורתך (אשר עודנו בכתובים עמדי) פרשת נשוא. ובזה לא יהיה בית המדרש בלא חידוש של־ממש. ומה־גם שרבים דרשו לגלות דעתי הענייה בכתב על פירצת הפאה הנכרית, שנמנעתי מלכתוב בזה בהדיא בשלחן ערוך המקוצר מכמה טעמים כמוסים. ולאחר התייעצות, השמטתי את רובו, כיון שהספר מיועד לנשים והן אינן יכולות להבין את החלק העיוני שבו, והשארתי רק את הדברים הקלים והמתאימים להן: 

יעמוד על הברכה ידידי הנעלה רב הפעלים ומרביץ תורה ברבים, כש"ת הר"ר עמנואל בר"ח בשארי שליט"א, מנכ"ל של־מוסדות פעולת צדיק ומחבר הספר בת מלך, איש ימיני העומד לימיני בכל עת וגם כעת. כן יבורך גבר ירא ה' ידידי ר' דוד מזרחי נר"ו על סיועו ועזרתו בלבב שלם ובנפש חפיצה. המקום ברוך הוא ימלא כל משאלות ליבם לטובה, הם וכל בני ביתם וכל הנלוים אליהם אכי"ר: 

ונסיים במאמר דוד המלך עליו השלום, כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מ"ה, י"ד). נראה שהסגנון "כבודה", בא ללמדנו שעניין הצניעות לנשים, אינו בזיון והשפלה להן, כמו שחושבות איזה נשים פתיות בזמנינו. וכאשר נוכחתי לדעת לפני כמה שנים, כשהוזמנתי לדרוש באחד המקומות, באזכרה שתיערך לכבוד אדם שנאסף לבית עולמו. שאלתי האם תהא שם מחיצה בין האנשים לנשים, השיבו שלא, כיון שבתו של־המנוח אינה מסכימה לכך, כי טוענת מדוע כולאים אותנו בכלוב אמרתי שאם כן לא אוכל לבֹא. בדלֵית ברירה, נתרצתה לבסוף באמצעות אחיה, ובהיותי שם שרבבתי תוך הדרשה עניין זה, והוספתי, כי אדרבה צריכות הנשים לדעת כי זהו כבודן וזהו הדרן. כאוצר יקר שמטמינים ומסתירים אותו, מרוב יקרתו וחשיבותו. ואת הפסולת, משליכים בחוצות. ושוב ראיתי כי כן מפורש במהרש"א סנהדרין דף ק"ד ע"א, לגבי חזקיה שהראה לשלוחי מלך בבל את כל בית נכֹתֹה, ופירשו חז"ל שאשתו השקתה אותם כמלצרית יעויין שם. וזהו שכתב הרמב"ם בפרק י"ג מאישות הלכה י"א, אין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה, שכך כתוב כל "כבודה" בת מלך פנימה ע"כ. המקום ברוך הוא יסייענו על מעשה רצונו לעשות רצונו כרצונו, 

כעתירת הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי ס"ט 

יום רביעי לסדר אם בחוקותי תלכו, י"ט אייר ה'תשס"ג ב'שי"ד. 

פעיה"ק בני־ברק.