שו"ת: קדושת שביעית ואיסור ספיחין בפלפל חריף ועלי נענע הגדלים בגינה

לק"י

שלום וברכה לעוסקים במלאכת הקודש, יישר כחכם על המפעל האדיר.

השאלה: כיצד יש לנהוג בפלפל חריף ובנענע שבגינה. מדובר בגינות גדולות. א. לעניין הפקר. ב. לעניין אכילה. ג. לעניין קיומם וטיפול בהם. ד. לעניין הנאה (ריח הנענע). האם יש בזה שיטות להחמיר ולהקל- כדי שאביא לידיעת הנוגעים בדבר ושיקול דעתם?

בכבוד רב

הרב יחיאל דגן

מושב אליקים

להלן תשובת מרן שליט"א:

צריך להפקירם, אבל מותר לאכלם וכ"ש ליהנות מריחם. ר"ל שאין בהם איסור ספיחין, כיון שהם נזרעים אחת לכמה שנים (כמו שכתבתי בס"ד בשנת השבע סימן ד' דף י"ב לגבי בננות, הוא הדין והוא הטעם. ועיין עוד שם בפרק ט' דף נ"ז סעיף ח', ובפרק י"ב דף ס"ה סעיף ח', ומשם באר"ה). וצריך לנהוג בהם קדושת שביעית.

הטיפול בגידולם, רק לפי ההכרח לקיומם.

שוב ראיתי באור לציון שביעית פרק ה' דף ס"ט אות ג' שפסק להתיר הנאת ריח של כל ירקות האסורים משום ספיחין, כי רק באכילה נאסרו, כדברי שער המלך דלא כהחזו"א. ולגבי עלי נענע מסיק להתיר אכילתם רק לקטנים וחולים הצריכים להם, ובלבד שינהגו בהם קדושת שביעית ע"כ. ואזיל מר לשיטתיה, שמחמיר בזה שם בסעיף ד' גם לגבי בננות. ברם אנן בעניותין נקיטינן בהו ובכל דדמו להו להיתרא, כדבר האמור.

בכבוד רב

שילה יגאלי – משב"ק