|
|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
מדוע הרמב"ם כותב "שבת המלך" ולא שבת המלכה |
||||||||
מספר צפיות: 124004 | ||||||||
י"ז טבת ה'תשע''א | ||||||||
מתוך סיום הלכות שבת ברמב"ם במסגרת השיעור השבועי מוצש"ק מקץ ה'תשע"א
כמו שאמרנו קודם בשם עולת שלמה, שאבותינו הלכו אחרי הרמב"ם, לכן קבענו את הלימוד ברמב"ם לפני עלינו לשבח, לקרוא שתי הלכות בכל יום, ובסוף זה עולה לחשבון גדול. הדבר חשוב מאד, כדי לדעת שהיסודות למנהגי אבותינו הם על פי הרמב"ם, יותר נכון המנהגים שלנו היו מאז ומקדם על פי הגאונים, אבל השעינו אותם על הרמב"ם. כיון שראו שהרמב"ם מתאים למסורת אבותינו מדורי דורות, לכן קיבלו אותו עליהם לרב, כמו שמהרי"ץ כותב במגילת תימן והבאתי זאת גם בשם ספר המחשבה, שמסורת אבותינו היתה עוד לפני שהרמב"ם נולד. ולא שבגלל שהרמב"ם כתב כך בספרו, שינו את המסורת על פיו. אנחנו פה בסוף הלכות שבת, הלכה אחרונה השארנו ונקרא עכשיו. [מרן שליט"א קורא ומסביר את ההלכה האחרונה בהל' שבת ברמב"ם] בד"כ הרמב"ם מסיים את ההלכות בדברים כעין אגדה. פה הרמב"ם מדגיש את החשיבות של השבת. דרך אגב, הרמב"ם בפרק ל' ה"ב מסביר את העניין של עונג שבת וכבוד שבת. הוא כותב, החכמים הראשונים היו מקבצים תלמידיהם בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו נצא לקראת שבת המלך. הרמב"ם, במקום לכתוב שבת מלכתא כותב לכבוד שבת המלך. לכאורה זה פלא, כי הגמרא במס' שבת דף קי"ט ע"א וגם בב"ק ל"ב אומרת, שרבי חנינא היה מתעטף בבגדים נאים לכבוד שבת ואומר בואו נצא לקראת שבת מלכתא. הרמב"ם כותב במקום שבת מלכתא, שבת המלך. מה קרה? אולי נאמר שיותר מכובד להיות מלך במקום להיות מלכה, אבל בגלל זה לשנות את דברי הגמרא? מי שיעיין במגיד משנה, יראה שהוא מעתיק את לשון הגמרא וכותב שבת מלכא. אולי מישהו יחשוב שזה טעות דפוס, אבל בדקתי וראיתי שרבינו זכריה הרופא בפירושו על הרמב"ם כותב גם שבת מלכא, והוא לא העתיק כי הוא לא ראה בכלל את המגיד משנה. ואפילו יש גירסא בגמרא עצמה, לקראת שבת המלך. גם בדקדוקי סופרים מביא גירסא כזאת. גם מהרי"ץ מביא כך בשם הרי"ף דפוס קושטא, ששם כתוב שבת המלך. דהיינו, כך הם גרסו בגמרא. שבת המלך. אכן על פי הסוד לא לחינם כתוב שבת מלכתא, כי שבת מלכתא זה רומז למידת המלכות. קראו לה גם שבת כלה. פעם שבת מלכתא, פעם המלך, ופעם כלה, אבל בעצם הכל אותו דבר, כי אשתו של המלך היא מלכה וממילא היא גם הכלה שלו. הכל הולך אל מקום אחד. אבל להרמב"ם היתה הגירסא שבת המלך. כעת תבינו, למה בליל שבת אנחנו אומרים בואי כלה בואי כלה ולא מוסיפים שבת מלכתא, כדי לא להיכנס למחלוקת הזאת, איך להגיד, שבת מלכתא או שבת מלכא. גם בנוסח של האשכנזים זה לא קיים. בתפילה אנחנו אומרים לכה דודי לקראת כלה, למה השבת נקראת כלה? ידוע ומפורסם המדרש, ששבת באה בטענה לפני הקב"ה, לכולם יש בן זוג ולי אין בן זוג. אמר לה הקב"ה, ישראל יהיו בן זוגך. בד"כ מפרשים, שיום ראשון, בן זוגו הוא יום שני. יום שלישי, בן זוגו הוא יום רביעי. יום חמישי, בן זוגו הוא יום ששי. שבת נשארה בודדת. ואמר לה הקב"ה שבן זוגה יהיה עם ישראל. זה הפירוש המקובל. אבל יש פירוש נפלא שאומר הגר"א, הבן זוג של יום ראשון הוא לא יום שני, אלא יום רביעי, כי ביום ראשון נברא האור, וביום רביעי כתוב יהי מאורות ברקיע השמים. ביום שני כתוב יקוו המים מתחת השמים, וביום חמישי כתוב ישרצו המים, א"כ הבן זוג של יום שני הוא יום רביעי. ביום שלישי כתוב תדשא הארץ דשא, וביום הששי כתוב תוצא הארץ נפש חיה למינה, א"כ בן זוגו של יום שלישי הוא יום ששי. יוצא, שהמשותף ליום ראשון ורביעי זה האור. והמשותף ליום שני עם יום חמישי זה המים. והמשותף ליום שלישי עם יום ששי, זה הארץ. והשבת, בן זוגה הוא עם ישראל, לכן אנחנו אומרים לכה דודי לקראת כלה, דהיינו השבת נחשבת כלה של עם ישראל. וזה גם רומז לשכינה שהיא כלה של הקב"ה. ממילא יוצא ששני הגירסאות נכונות, יש מקורות למי שגורס שבת מלכתא, וגם מי שגורס שבת מלכא לא טועה. הרמב"ם לא הפך את המליצה משבת מלכתא לשבת המלך מעצמו, אלא כך היתה הגירסא שלו בגמרא. אבל מה שאמרתי קודם, שאבותינו לא אמרו שבת מלכתא מפני המחלוקת, זה לא מוכרח, רק שיכול להיות שזה כך. כי בגמרא יש מחלוקת, יש אומרים שבת כלה, ויש אומרים שבת מלכתא וזה רק בלשון 'אמרי לה' שבת מלכתא, לכן העדיפו מה שהכי חלק שזה לשון כלה. בתשובה לשאלה מהקהל: נכון שאומרים בשירה שבת טוב ומבורך בלשון זכר, אבל ידוע שכל דבר רוחני יכול להיות גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה. יש כלל של רבי אברהם אבן עזרא, כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו, לכן אפשר בשתי האופנים. |
||||||||
|
||||||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|