מהו דין נטילת ידים אחר נגיעת האדם בגרביים שעליו?

א. בדין זה הקילו באשל אברהם (מבוטשאטש) סימן ד ד״ה לפעמים, ובערוך השלחן סימן ד סעיף כ״א כתב שהם כשארי בגדים. ולפי זה יש חילוק דפעמים שאין בהם זיעה, ויש מקומות שיש שם תדיר, וכגון בחלק הצמוד לכף הרגל שבתוך המנעל. ובכף החיים ס״ק ע״ב כתב להחמיר על פי מש״כ בספר מעשה רוקח, אלא ששמע מבעל בן איש חי להתיר. ומכל מקום החמיר בזה בשו״ת לב חיים חלק ב׳ סימן ב^,. ובשו״ת אור לציון חלק ב׳ פרק א׳ אות י״ב כתב לחלק בין חלק הגרב שמחוץ למנעל ובין החלק שבתוכה, וכפי שנתבאר. ויעוץ במשנה ברורה ס״ק מ״א שכתב דכל זה אינו אלא מטעם נקיות ולא משום רוח רעה, ולפי דבריו כששייכים זוהמה ומלמולי זיעה חייב ליטול, וכנפסק בשלחן ערוך סעיף כ״א. ובביאור הלכה סימן קס״ד ד״ה שיש כתב דצריך ליטול במקומות ששייך בהם זיעה, וכגון בחלק התחתון של הכובע, והוא הדין לנדון דידן, ובדומה למה שכתב בשו״ת שבט הלוי חלק ח׳ סימן ב׳ לענין מקום זיעה שבחולצה.