חבלי משיח הגשמיים והרוחניים

הגמרא במסכת סנהדרין (דף צ"ח ע"ב) אומרת, מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. חבלי משיח בפשטות, צערים גדולים, כמו חבלי יולדה, כאבים צער וסבל רב. כך רש"י מסביר שם, וגם במסכת שבת. דהיינו, בדור שיבוא המשיח, אפילו גדולי האמוראים פחדו שמא ח"ו לא יחזיקו מעמד. והמדובר, גם מבחינה גשמית וגם מבחינה רוחנית. רש"י אומר, מצער של אומות העולם.

אבל צריכים לדעת, ראיתי פירוש מענין מאד שכתוב בשם אחד מגדולי האחרונים. בדורנו אנחנו במצב שיש הרבה קשיים, על ימין ועל שמאל, אנשים נמצאים בהרבה נסיונות, ונסיונות קשים מאד. לכן כשחז"ל אמרו זאת ואנחנו יודעים את זה, אפשר להיות מוכנים יותר. כמו שאדם מקבל חיסון לפני שתבוא לו איזו מחלה ח"ו, לפני שתוקף אותו הוא כבר מוכן, ויודע לקראת מה הוא עומד. חבלי משיח פירושו כמו חבל, הקב"ה מותח חבל לאורך כל העולם ואז מנער את החבל, וכשמנערים את החבל הרבה אנשים לא מחזיקים מעמד. זה כביכול משל, חבלי משיח כאילו יש פה חבל שהקב"ה מותח מסוף העולם ועד סופו ומנער אותו. וכדי להחזיק מעמד, יש את המדרש על הפסוק ואתם הדבקים בה' אלד'יכם חיים כולכם היום, משל למה הדבר דומה לאדם שנפל מהספינה ורוצה לחזור בחזרה, הקברניט מושיט לו חבל ואומר לו תתפוס, תחזיק בחבל. הוא מתאמץ אבל אומר, לא, אני לא יכול, אין מקום אחיזה. אומר לו הקברניט, תשמע, אם אתה לא מחזיק בחבל אתה רח"ל נשטף בים, זה החיים שלך. ואתם הדבקים בה' אלד'יכם חיים, תתאמץ, כי החיים שלך תלויים בזה. א"כ חבלי משיח, זה החבל שהקב"ה מותח. אולי אקרא לכם את הלשון, זה פירוש שמובא בכמה ספרים משם בעל נועם אלימלך, אני חושב שהפירוש הזה נאמר ברוח הקודש. רק שאינני מבין את החלק השני של דבריו, טוענים שהוא ביטל את החבלי משיח, אבל לא כ"כ ברור אם הבינו אותו. בכל אופן הוא כותב, הקב"ה ימתח חבל אחד ארוך מסוף העולם ועד סופו, כל ישראל יאחזו בחבל הזה, והקב"ה יאחז בקצהו וינערהו ויטלטלהו בחוזק גדול. תארו לעצמכם, בכל העולם נמצאים אנשים שתופסים את החבל, והקב"ה מנער. נו, כמובן שרוב האנשים נופלים רחמנא לצלן, מרפים את הידיים. ויש אנשים שבכל זאת מחזיקים. אבל ישנם אנשים שבשלב מסוים אומרים, אם זה כך כנראה צריכים לעזוב. אם הקב"ה מנער כנראה שצריכים לעזוב את החבל. ויש פה מוסר השכל, יש אנשים שמדברים היום בשם התורה הפוך מהתורה, הם אומרים כיון שאנחנו במצב כזה לכן כך צריך לעשות. אבל אם תדייקו את לשונו, הוא אומר כך, החכמים המועטים יחזיקו בכל כוחם בחבל הזה, על שם שנאמר יעקב חבל נחלתו, וידבקו בו בכל כוחם ומאודם. יש שוטים שיאמרו, שהם רואים שהקב"ה מנער אותנו באופן זה, בודאי רצונו שנרפה, ועל כן ירפו ידיהם. דהיינו, יש אנשים שיגיעו למסקנה הפוכה, במקום שיאמינו שצריכים לעמוד בנסיון ולתפוס את החבל בכל כוחם, הם אומרים הפוך, כנראה רצונו של הקב"ה שנעזוב את החבל, דהיינו שאפשר לוותר על הרבה דברים, ובדור שלנו ובמצב שלנו, זה לא צריך וזה לא צריך, כנראה התורה היום צריכה להיות בצורה אחרת וכו'. אבל ההלכה היא הלכה גם לפי המצב היום, התורה לא משתנה, התורה נצחית בכל המצבים ובכל העניינים. בכל אופן, זה המושג של חבלי משיח.

כתוב בספרים, אם החבלי משיח הגופניים יתבטלו יש בזה נידון, יש כאלו אומרים שכן יתבטלו. אבל חבלי משיח הרוחניים, אדרבה, הם יתגברו ביותר. כך כתוב. עיקרי יסורי חבלי משיח, עגמת נפש, דאגות ויסורים ממש, ברוחניות בפרט, מלחמת יצר הרע יתגבר מיום ליום, צריך לעמוד כל הזמן בקשרי מלחמה תמידית, מה שלא עמדו בזה דורות קודמים. דהיינו בזמנינו, עקבתא דמשיחא, הנסיונות הם גדולים מאד מאד, וזה חבלי משיח. צריך להיזהר מאד לא לאבד את הראש, לא לאבד את השכל, ולהיות קשורים עם עץ החיים, עם התורה, חיים כולכם היום. לדעת שמי שדבק בתורה וקשור בתורה, למרות שמרגיש שכל העולם מתנדנד, יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע, כל העולם סוער וזועף, בכל זאת הוא מחזיק מעמד. זה הנסיון של הדור שלנו.