לאפרושי מאיסורא!

לק"י

לאפרושי מאיסורא

א] ידועה מחלוקת הרמב"ם (פ"ד משמיטה ויובל הי"ב) והר"ש (שביעית פ"ט מ"א) בדין ירקות של שנה ששית אשר נלקטו בשנה השביעית, דלהרמב"ם הולכים בהן אחר לקיטה לגמרי, וממילא הרי הם ספיחין, ולהר"ש [וכן משמע דעת הרא"ש (שם) והרמב"ן (עה"ת, ויקרא כ"ה, ה)] הם רק קדושים בקדושת שביעית, ומותרין באכילה.

החזו"א (שביעית סי' ט' ס"ק י"ז) הכריע כדעת הר"ש, אך לדעת הגאון הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל לבני ספרד (אור לציון שביעית פ"ה סעיף א', ע"ש באריכות), ויבלחט"א מרן הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי שליט"א לק"ק תימן (שנת השבע, בהקדמה, ובהרחבה בסי' ה'), אזלינן כדעת הרמב"ם דהם ספיחין ממש.

ב] מבירורים שנעשו בכל כשרויות הבד"צ הנפוצות עולה, כי אינם מתעסקים כלל עם ירקות אלו, והנמכר בחנויות שבהשגחתם, או בקייטרינג וכדו', היינו רק מאיסום ששית [דהיינו שנלקט בששית], או מיבול שביעית אך מחו"ל או נכרי.

ג] אך בהיות וישנם נקודות חלוקת ירקות של אוצר בי"ד [ישנם תחנות כאלו גם לחלק מההכשרים הנ"ל, אף שאינם מביאים סחורה זו בחנויות הרגילות], שהם ירקות מיבול ישראל שגדל בששית ונלקט בשמיטה, [ליבול נכרי א"צ אוצר בי"ד אף לשומרים אותו בקדושה, אלא כתב מינוי שליחות], יש לבני ק"ק תימן וספרד יע"א ליזהר מלקנות שם, שהרי לדעת הרמב"ם הם ספיחין ממש וכדלעיל, ואסורין באכילה.