ד. מירדי-בור. המאריך במ"ם וקמץ שביו"ד חטף והשוא נח, גם הוא בטעם מקף. וא"כ אפילו יהיה מאריך ביו"ד, השוא נח, מטעם המקף, כנודע במחברת התיגאן ועיין מזמור ל"ח.
ח. להררי. הלמ"ד געי ואין מאריך בה"א, לכך השוא נח, וזו דרך התיגאן בכל אותיות צבותות.
י. אל-שחת. השי"ן בקמץ גם בירושלמיים.
יא. היה-עזר לי. הה"א געי.