לפרסם בישראל הנס הגדול הזה, תקנו רבותינו לעשות בכל שנה זכר לדבר. בעניין שיהא גלוי ומפורסם. כדגרסינן התם בפרק במה מדליקין (דף כ"א). תנו רבנן, מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך. טעמייהו דבית שמאי כנגד פרי החג, אי נמי, כנגד ימים הנכנסים. טעמייהו דבית הלל כנגד ימים היוצאים, אי נמי משום מעלין בקודש ואין מורידין. ואמרינן נמי התם, תנו רבנן, נר חנוכה מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ. ואם היה דר בעליה מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים, ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו. ואמרינן נמי התם, (דף כ"ב) אמר רבה נר חנוכה מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח, היכא מנח לה? רב אחא בריה דרבא אמר מימין , ורב ירמיה מדפתי אמר, משמאל. והלכתא, משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין, ונר חנוכה משמאל. ואמרינן עלה, אמר רב חייא בר אשי אמר רב, המדליק נר חנוכה צריך לברך. ורבי ירמיה בר אבא אמר, הרואה נר חנוכה חייב לברך, מאי מברך? אמר רב יהודה, יום ראשון המדליק מברך שלוש, והרואה מברך שתים. מכאן ואילך מדליק מברך שתים, והרואה מברך אחת. מאי מברך? ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר שלחנוכה, ושעשה נסים, ושהחינו. וחביבה מצוה זו, שאם אין לאדם בשבת וחנוכה אלא לקידוש או לנר חנוכה, נר חנוכה עדיף, כדאמרינן עלה (דף כ"ג) אמר רבא, פשיטא לי, נר ביתו ונר חנוכה, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. בעי רבא, נר חנוכה וקידוש היום, אי זה מהם עדיף, קידוש היום עדיף, משום דתדיר, או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא? בתר דבעיא הדר פשטא, נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. ולפי שמצוה זו היא תקנת חכמים, הזהיר בה, יצאו ממנו בנים חכמים. כדקתני עלה (שם דף כ"ג). אמר רב הונא, הרגיל בנר חנוכה הווין לו בנים תלמידי חכמים. הרגיל במזוזה זוכה לדירה נאה, הרגיל בציצית זוכה לטלית נאה, הרגיל בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין וכו'. כדאיתא למעלה. בגמולים הבאים מדה כנגד מדה, וכל שאר הלכות נר חנוכה איתנהו בפ' הנזכר (במה מדליקין), ואף על פי שבעונותינו נגזרו עלינו גזירות רבות, לא הניחנו הקדוש ברוך הוא למקרים המזומנים בעולם, וגם לא נתננו מכל וכל ביד אויבנו לעשות בנו כרצונם, כמו שעשה לאומות שגלו תחת אומה אחרת, שמקצתם נגאלו ומקצתם נטבעו באלהותם, אבל בכל זמן השגיח בנו כדי שלא יעשו בנו כליה, ומכל הצרות הצילנו, ומכל הגזירות והשמדות הוצאינו, והעמיד לנו בכל עת עמודי עולם העומדים בפרץ לעוזרנו ולסמכנו בכל צרתינו. וגרסינן בפרקא קמא דמגלה (דף י"א) במתניתא תנא, "לא מאסתים" בימי כשדים, שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה. "ולא געלתים" בימי יונים, שהעמדתי להם מתתיהו וחבריו. "לכלותם" בימי המן, שהעמדתי להם מרדכי ואסתר. "להפר בריתי אתם", בימי רומיים, שהעמדתי להם של בית רבי וחכמים של דורות. כי אני ה' אלהיכם לעתיד לבוא, שאין כל אומה ולשון שולטת בהם: