לימוד מגילת בני חשמונאי - נר יום שני |
|||||
מספר צפיות: 15505 | |||||
שאלה מלימוד נר יום שני, איך נבנה ביהמ"ק במקום שעבדו ע"ז? מתוך השיעור השבועי וישב, חנוכה ה'תש"ע, והמשך ממוצש"ק מקץ ה'תש"ע. | |||||
אומר לכם איזו שאלה שהתעוררתי בה, עדיין אין לי תשובה, אולי בזכות הציבור נמצא את התשובה. אם לא היום אולי בשיעור הבא, תחשבו על זה ותדונו בדברים כדי שנמצא תשובה. נראה לי שזו קושיא מדאי חזקה, לכן צריך גם תירוץ חזק. קראנו, מי שקרא היום מאי חנוכה בלימוד של נר יום שני, מובא שם הסיפור של יוחנן שהרג את ניקנור היווני, וכתוב שם שניקנור נטע פסל בבית המקדש וכו' והקריבו מדמו בעזרת הקודש. דהיינו, בבית המקדש הכניסו עבודה זרה. אני מתפלא כי יש משנה במסכת עבודה זרה דף מ"ה ע"א האומרת, כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודת כוכבים. ובירושלמי שם סוף הל"ה מובא, אין לך הר וגבעה בארץ ישראל שלא עבדו עליה הכנענים עבודה זרה. דהיינו, כמ"ש על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. הגויים הכנענים, שבעה עממים שהיו פה בארץ, לא הניחו הר וגבעה שלא עבדו שם ע"ז. התוספות שם מביאים את קושיית הירושלמי, שהרי בית המקדש נבנה בהר המוריה, כמ"ש בהר ה' ייראה, בית המקדש נבנה היכן שאברהם אבינו עקד את יצחק, אם כן לכאורה עבדו על הר המוריה ע"ז, א"כ איך נבנה עליו בית המקדש? הרי דוד המלך בנה מזבח בגורן ארונה היבוסי והקריב שם קרבנות, והוא גם תיכנן לבנות את בית המקדש ובזמנו נקבע שזהו המקום לה', ובנו שלמה המלך בנה שם את המקדש, איך נבנה בית הבחירה במקום שעבדו עליו הגויים ע"ז? מתרץ הירושלמי, שזה נבנה על פי נביא. בפשטות לפי פירוש פני משה במקום, נכון שעבדו שם ע"ז והמקום פסול, אבל נביא התיר את זה, דהיינו היה היתר מיוחד. על פי מפרשים אחרים נראה שאין הכוונה שנביא התיר את המקום האסור, אלא הנביא גילה להם שבדרך נס במקום הזה לא עבדו עבודה זרה. בכל ההרים עבדו, אבל פה במקום הזה הקב"ה סימא את עיניהם ולא עבדו שם ע"ז. אילולי הנביא היה צריך ללכת אחרי הרוב, מאחר ולא יודעים על המיעוט, אבל את זה הנביא גילה להם. החיד"א בספר ראש דוד, כותב תירוץ אחר על הקושיא של הירושלמי. הוא מביא בשם ר' אברהם רוזאניס, הרב הנז' מפרק לה, על פי מה שמצא במדרש כי בעת בריאת העולם על אבן השתיה שממנה הושתת העולם, כביכול התפלל שיכבשו רחמיו את כעסיו ויגלו רחמיו על מידותיו. כמובן שאיננו יכולים להבין את המדרש הזה כפשוטו, ויש דברים דומים לזה גם ביתר ספרי חז"ל, שבבריאת העולם על אבן השתיה שממנה הושתת העולם, התפלל הקב"ה יה"ר שיכבשו רחמי את כעסי וכו'. וממשיך החיד"א בשם אותו חכם, ואמרו בזוהר הקדוש (הוא לא ציין את המקום, אבל חיפשתי ומצאתי זאת בפרשת תזריע דף נ"א ע"א), דכל מקום שהשכינה שורה שוב אין רשות לסטרא אחרא לבוא שם. אם כן כתוב בזוהר שהיכן שיש שכינה, לא יכול להיות שם ס"מ. וממשיך החיד"א, והשתא כיון שעד שלא נברא העולם בורא עולם התפלל שם, אין מקום להיות שם סטרא אחרא. ממילא בזה הוא מתרץ את קושיית הירושלמי, שבאמת לא היה בהר המוריה סטרא אחרא, כי במקום הזה שרתה שכינה כי הקב"ה התפלל שם כבר בבריאת העולם, ממילא לא יכול להיות שתהיה שם סט"א. זה התירוץ שלו. ואינני מבין. הרי מנשה העמיד צלם בהיכל בזמן בית ראשון, כתוב במשנה במסכת תענית שאפוסטמוס העמיד צלם בהיכל, גם במה שקראנו היום כתוב שניקנור הרשע נטע פסל בבית המקדש. אם כן היתה עבודה זרה בבית המקדש. איך זה מסתדר עם כך שבמקום ששרתה בו שכינה לא יכול להיות שיעבדו שם ע"ז? הדבר צריך עיון גדול.
ההמשך מפרשת מקץ, מוצאי חנוכה ה'תש"ע נחזור לשאלה ששאלנו בשיעור הקודם, והתירוץ שמביא החיד"א בשם מה"ר אברהם רוזאניס שתירץ על פי המדרש, שבבריאת העולם הקב"ה התפלל על אבן שתיה יה"ר שיכבשו רחמי את כעסי ויגלו רחמי על מידותי, והוא ממשיך על פי זה מה שכתוב בזוהר פרשת תזריע דף נא ע"ב שכל מקום ששרתה בו שכינה לא יכול סטרא אחרא להתקרב לשם. ולהבדיל הפוך, כאשר המקום טמא, השכינה לא באה לשם. לא שהשכינה אינה יכולה להיכנס, אלא שאינה רוצה להתקרב למקום טמא. לפי דבריו, זה התירוץ לקושיא, מה אתה שואל, איך נבנה בית הבחירה על מקום שהיתה עליו עבודה זרה? התירוץ שלא היתה שם עבודה זרה, לא יכול להיות שתהיה עבודה זרה במקום קדוש. על זה הקשינו, אם כן הפלא ופלא, איך נבין את מה שמנשה הרשע הכניס צלם בהיכל, ומה שאפוסטמוס הכניס צלם בהיכל, ובמגילת בני חשמונאי מה שקראנו על ניקנור שנטע פסל בבית המקדש ושחטו שם חזירים, איך זה מסתדר? הדבר נראה ממש פליאה עצומה. בסיעתא דשמיא מצאתי דבר דומה לזה שכותב החיד"א בספר אחר. יש לו ספר שנקרא כסא דוד, שם הוא דן על דבר אחר בכלל, אבל לפי הדברים שלו שם יתורץ העניין הזה. הוא מביא שכתוב במדרש, על הפסוק אלך לי אל המור ואל גבעת הלבונה, הר המור זה ירושלים, שנאמר באתי לגני אחותי כלה, הר המור זה הר המוריה, על משכבי בלילות וכו', אחזתיו ולא ארפנו – תשמעו דבר נפלא – זה דוד כשתפס הגורן מיד ארונה היבוסי, ומצא גולגלתו של ארונה נתונה תחת אבני המזבח, ולא פסל המקום קרבנותיהם של ישראל . כתוב כאן במדרש דבר שנראה תמוה, אבל חז"ל אומרים ואנחנו רק צריכים להבין, כל מלה פה יש לה משקל. מה פירוש תפס? הרי הוא קנה אותו. אלא שכנראה רצו להסביר את המלה אחזתיו, כי הרי כתוב שארונה רצה לתת לדוד בחינם אבל הוא רצה רק לקנות בכסף, א"כ הפירוש אחזתיו שדוד אחז, תפס. ומצא גולגלתו של ארונה נתונה תחת המזבח, איך זה יכול להיות? איפה הגולגולת של ארונה? הרי הוא מדבר עם ארונה, הוא עושה איתו מקח וממכר, איך גופתו נמצאת תחת המזבח? כותב החיד"א פה, וגם בספר דבש לפי, שהכוונה על סבו של ארונה. ארונה הזה שדוד עושה איתו מקח וממכר וקונה ממנו את המקום, קראו לו ארונה על שם סבו, והגולגולת שהוא מצא היתה של סבו. ולא פסל המקום את קרבנותיהם של ישראל, מה הפירוש? הרי יש שם גולגולת, יש טומאה במקום המזבח, למה הקב"ה לא פסל? בגלל שבבריאת העולם הקב"ה התפלל שם, לכן לא יכול להיות שתגיע טומאה לשם, כך אומר החיד"א. גם פה קשה, מה הפירוש אין טומאה? הרי יש פה גולגולת? אלא, נכון שיש פה גולגולת, אבל הגולגולת זאת היא עצם שלא שורה עליה רוח טומאה. דהיינו, למרות שמצא דבר טמא במקום בית המקדש, ולעניינינו עבודה זרה, אבל לכל דבר של טומאה יש איתו רוח טומאה, ורוח הטומאה לא שורה פה. אפי' שאתה רואה את הטומאה עצמה, אבל אין פה רוח טומאה. לכן הקב"ה לא פסל את קרבנותיהם של ישראל. ממילא לפי זה מובן ומתורץ מה שהקשינו. אם החיד"א מתפייס מדבר כזה, נמצא שהחיד"א מבין שבכל דבר של טומאה, רוח הטומאה לא נתפסת במקום קדושה, אם כן אותו דבר צריכים לומר גם לגבי הצלם והעבודה זרה.
בעניין הגולגולת של ארונה, יש קצת דברים תמוהים. יש אומרים שהדברים מרפסין איגרי, יש אומרים שזה טעות, שלא יכול להיות דבר כזה. במסכת סנהדרין דף י"ב ע"א כתוב מעשה בחזקיהו מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה וביקש רחמים על עצמו, דהיינו שעיבר את השנה כי ראה שהם טמאי מתים. רש"י מפרש שנטמאו כי עבדו ע"ז, אבל תוס' אומרים בשם הירושלמי בד"ה עיבר, שגולגלתו של ארונה מצא תחת אבני המזבח . במקום אחר כתוב בירושלמי שאת הגולגולת של ארונה מצאו בימי חגי. פלא עצום. במקום אחד כתוב שמצאו את הגולגולת בימי דוד, במקום אחר כתוב שבימי חזקיה, ובמקום אחר בימי חגי ומסבירים שבזה חגי בחן את הכהנים. הדבר תמוה מאוד. יש פירוש מעניין מאוד שכותב החתם סופר בחלק יו"ד סי' ש"מ, שגולגלתו של ארונה לא הכוונה לעצם של גולגולת, אלא שהקברים של משפחת ארונה היו ליד בית המקדש במרחק מה, אבל היה חיבור תחת המחילות בקרקע, והיה עלול להגיע ולהתחבר לשיתין שתחת המזבח ולהעביר את טומאה. גולגלתו של ארונה, הכוונה גלגול המחילות של ארונה, עבר והגיע תחת המזבח. פלא, אבל כך הוא אומר. לפי זה הוא גם מתרץ את השאלה, שאצל דוד המלך לא שהיה גולגולת תחת המזבח אלא היה חיבור דרך הקרקע, ולכן בנו תחת המזבח כדי שיהיה דבר שימנע ויפסיק את ההעברה של הטומאה. אבל אח"כ בימי אחז שהיה רשע, אביו של חזקיה, הוא פרץ את זה. ולכן כל פעם היה צריך לסדר את זה. הגולגולת כל הזמן היה מתגלגלת. ראשית, לא כל כך פשוט מה שהחת"ס אומר. כי בעל מנחת אלעזר בסי' ע"ו טוען, הרי כתוב שבירושלם פינו את כל הקברים, א"כ לא יכול להיות שיהיה שם קבר. שנית, איך אפשר לומר גולגולת הכוונה גלגול, זה נשמע קצת תמוה. החיד"א הבין את הדברים כפשוטם, וגם המנחת אלעזר לא מסכים למה שכתב החת"ס, הוא אומר שנבהל מהפירוש הזה, נבהלתי על גאון שר התורה שיכתוב כדברים האלה. ובכלל בעצם יש כאן שאלה גדולה, הרי ארונה היה גוי, וגויים אינם מטמאים באהל, שנאמר אדם כי ימות באהל, אתם קרויים אדם ואין גויים קרויים אדם. הרמב"ם פוסק שגויים אינם מטמאים באהל. אלא מאי, יש כאלה מפרשים בסוף ספר שמואל, שארונה היה גר צדק. אבל גם אם הוא התגייר הרי סבו היה גוי, ואמרנו שמדובר על הגולגולת של סבו. אולי זה תלוי במחלוקת אם גוי מטמא באהל, אולי הירושלמי סובר שגוי כן מטמא באוהל. בכל אופן לעניינינו לפי זה מיושבת הקושיא שהקשינו בשיעור הקודם. |
|||||
|
|||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|