בירור נוסח על הנסים 'ועל כולם ה' אלד'ינו אנו מודים לך' – על מה קאי?

נסיים בשאלה שרבים שואלים לגבי על הנסים מה שאנחנו אומרים בסוף, כשם שעשית עמהם נסים וגבורות כך עשה עמנו נסים וגבורות בעת ובעונה הזאת, ועל כולם ה' אלד'ינו אנו מודים לך. רבים מסתבכים עם זה וחושבים שכאילו המלים ועל כולם וכו' שייכות לברכת המזון. ולצערי אפילו יש סידורים שהדפיסו את זה פעמיים, דהיינו ועל כולם ה' אלד'ינו אנו מודים לך שזה הסיום של על הנסים, ואח"כ שוב פעם כתבו ועל כולם ה' אלד'ינו אנו מודים לך ומברכים את שמך, כאילו שני עניינים. הרי  בנוסח ברכת המזון, אנחנו אומרים ועל כולם אנו מודים לך וכו', וזה חוזר על ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורה. כי בעצם יש כאן שאלה, מה הביאור במה שאנחנו אומרים, כשם שעשית עמהם נסים וגבורות כך עשה עמנו נסים וגבורות וכו' ועל כולם ה' אלוהינו אנו מודים לך, מה פירוש ועל כולם. מהרי"ץ מסביר שזה חוזר על נסיך ונפלאותיך שבכל עת ועת  וגם על "על הנסים". דהיינו זה לא קשור לסוף, אלא לרישא. מהרי"ץ משליך את זה על מקודם, כמו סיום שחוזר על ההתחלה. כי היה קשה למהרי"ץ, הרי  לא יכול להיות שההודאה היא על הבקשה שאומרים לפני כן כשם שעשית עמהם כך עשה עמנו, כי ההודאה היא על מה שהקב"ה עשה, אבל לא על מה שעתיד שיעשה. לכן הוכרח מהרי"ץ להסביר שהמלים ועל כולם וכו' הולכות על הרישא, על נסיך ועל נפלאותיך.
אבל נראה לענ"ד בס"ד, שאפשר להסביר גם בדרך אחרת. לא צריך לומר שזה דוקא על ההתחלה, אפשר לומר פירוש חדש נוסף. דהיינו, הרי מה שאומרים כשם שעשית עמהם נסים וגבורות כך עשה עמנו נסים וגבורות בעת ובעונה הזאת, ידוע שישנם פוסקים הסוברים שלא לומר זאת. בשו"ע סי' תרפ"ב סעיף ג' מובאית מחלוקת י"א וי"א. מה טעמם של האומרים שלא לומר, מפני שברכת הודאה היא על לשעבר, ואי אפשר לדבר על העתיד ולהודות עליו, וכך סובר הרא"ש. אנחנו נוהגים לומר את זה, וכפי שכתוב בנוסחאות שלנו וגם ברמב"ם, ואכן צריך להבין את זה, איך אפשר להודות על העתיד.
אלא משמעות הדברים כך. רש"י אומר על הפסוק מהולל אקרא ה' ומאויבי אוושע, היינו אני מהלל את שמך הקב"ה עכשיו, עוד לפני שאני נושע. דהיינו אם ח"ו נמצאים באיזו צרה או גזירה, וחלילה חוששים ופוחדים, אנחנו עושים כפי שאתם יודעים וכפי שנהגו אבותינו ואנחנו אחריהם, לומר שירת הים בהיכל פתוח ובהתעוררות, אז ישיר משה וכו'. לכאורה, למה אנחנו שרים עכשיו, הלא כעת צריך לבקש רחמים, מדוע לשיר? התשובה, שאנחנו בטוחים בקב"ה שיעשה לנו נסים ונפלאות, לכן כבר מעכשיו אנחנו אומרים שירה. מהולל אקרא ה', ומאויבי אוושע. עוד לפני שאני נושע אני כבר מהלל, כי אני בטוח שתושיע אותי מהאויבים. זה הפירוש כשם שעשית עמהם נסים וגבורות כך עשה עמנו, אנחנו מבקשים, ואנחנו מודים לך כבר מעכשיו ואומרים ועל כולם ה' אלד'ינו אנו מודים לך. לכן זה קשור לברכת ההודאה.

יהי רצון שהקב"ה יעשה עמנו נסים ונפלאות, אבל צריך לדעת שהכל תלוי בנו. בעוה"ר אנחנו במצב חמור. מי שיודע, נבהלתי לראות את זה בחוברת הזו שאמרתי לכם קודם, פשוט לא ידעתי שהדברים חמורים עד כדי כך, הוא אומר שעם ישראל בסכנה שלא הייתה כדוגמתה מעולם, אנשי הבטחון מדברים בפה מלא על מלחמה שמתקרבת, שיבואו כל צבאות ערב על עם ישראל רח"ל, והפעם מדובר בנשק כימי וגרעיני שיכול רח"ל להשמיד מדינה שלימה. אנחנו מבקשים מהקב"ה שיעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו, אבל הכל תלוי בנו. הקב"ה רוצה שנטיב את דרכינו, ולצערנו לא שמים לב ולא מתייחסים. אם בעז"ה נתקן את מעשינו, הקב"ה יעשה את שלו. הוא רק מעורר אותנו ומחכה לנו.