דברי ברכה ממרן שליט"א לרגל הוצאת הקובץ "דברי חפץ" (גליון א', תשרי התשע"ד)

דברי ברכה לרגל הפתיחה

מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

לק"י, יום שנכפל בו כי טוב י"ד אלול ה'תשע"ג, ב'שכ"ד.

אז נדברו יראי י"י איש אל רעהו, לפעול שכם אחד למען הוצאת קובץ תורני בשם דברי חפץ בו יובאו חידושי תורה חקרי הלכה ובירורי מסורת וכו' מפרי עטם של־עמלי תורתנו הקדושה בדורנו שליט"א, מסלתה ומשמנה של־קהילתנו הקדושה, שארית פליטת אריאל שה פזורה ישראל, בית ועד לחכמים ספרים וסופרים חדשים גם ישנים מגנזי חכמי הדורות אשר היו מלפנינו תנצב"ה:

לפעלא טבא אמינא יישר חילייהו לאורייתא, לעילא לעילא מכל ברכתא ותושבחתא. רבת עונג שבעה לה נפשי בעברי על המאמרים המלאים זיו ומפיקים נוגה בהיקף גדול בעומק ובעיון. ראיתי בני עלייה והמה צוללים במים אדירים, מתוכם העלו מרגליות בידם מים התלמוד והפוסקים אשר מפיהם אנו חיים, והדברים שמחים ומאירים:

בעזרת השי"ת קובץ זה יהיה לתל תלפיות, אשר עיני־כל אליו צופיות, לליבון עניינים המתחדשים ומתגלים. הפוך בה והפוך בה והגי בה דכולא בה. גם יעלה כאן קצת מזור ותרופה וגאולה פורתא לתורתם של־גאוני תימן ורבניה זצוק"ל לדורותיהם, אשר רובי תורתם מונחים בעוה"ר בקרן זוית, מחמת שרובם ככולם עודם בכת"י. מאות ספרים שחיברו בכל חלקי התורה, לא שזפתם עינם של־רוב לומדי התורה בזמנינו, וכפעם בפעם אנו מופתעים מהתגלות ספרים חדשים אשר היו מוצנעים. ובקובץ זה לכל־הפחות יובאו מעט מפניניהם, ישוטטו בהם רבים שישאו ויתנו בהם, ויתעודדו ללכת בדרכיהם ובעיקבותיהם:

שליחותייהו דרבנן קמאי עבדינן, צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, אמונים ונאמנים אנחנו למסורת אבותינו ורבותינו חכמי תימן נע"ג אשר היו מימי קדם המיוסדת על אדני פז, ועל צבא תהילתם גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א אשר לאורו אנו הולכים, ובצילו אנו מסתופפים. עינינו הרואות בזמנינו עקב קיבוץ הגליות כאן בארצנו הקדושה איך רבים נטמעו במנהגי שאר קהילות ישראל, דברים אשר לא שערום אבותיהם ואבות אבותיהם, ועיקר המחזיקים במנהגי אבותינו ורובם הם דוקא תלמידי־ תלמידיו של־מהרי"ץ זצוק"ל. יהי רצון שיראו את האור כי טוב, יטעמו מעט הדבש ותאורנה עיניהם, כי חיים הם למוצאיהם:

ובנותן טעם לשבח, להזכיר כאן מה שראיתי בשלמי חגיגה כת"י שהגיע לידי מקרוב ממש, והוא ביאור על שערי קדושה למהרי"ץ, הלכות שחיטה וטרפות, אשר חיבר כמהר"ר שלום ב"ר יהודה מנצורה (אבי אמו של־מהר"י יצחק הלוי) בו העלה על נס שבחו ומעלתו וגודל סמכותו של־מהרי"ץ מאריה דאתרין בק"ק תימן יע"א, וכגון השבחים שהעליתי כבר בהקדמתי לשו"ת פעולת צדיק הנדפס מחדש עם ביאור נוה צדיק, משמם של־רבים מחכמי תימן שענדוהו עטרה לראשם, להיותו עמוד ההוראה והמנהגים לדידן. עד כדי כך שמהר"ש מנצורה תמיה שם הפלא ופלא על מהר"י בדיחי בעל חן טוב בספרו לחם תודה שהעיר על מנהג מסויים, דבר שמהרי"ץ לא הכריע בו, היתכן. וכיון שהרחבתי כבר בכללות העניין בשערי יצחק שיעור מוצאי שבת קודש פרשת כי תצא שנה זו, אקצר כאן, ואביא רק מלשונותיו בזה בשבחי מהרי"ץ, מורינו ורבינו מהרי"ץ זלה"ה מאריה דאתרין, דיין דק"ק צנעא וכו' הנשר הגדול, גדול בחכמה ובזקנה ובכבוד, דגמיר וסביר, וכל רז לא אניס ליה, וגם במנהגים היה בקי בהם ע"כ:

ובכן חדו חדו רבנן ותלמידיהון, שמיא וארעא וכל מאי דבהון, לקראת יקרת תורות חדשות היוצאות בהינומא וכאֶשא זיוהון. ושלמא רבא יהא לכל ישראל לקהליהון, עלנא ועליכון ועליהון לזרעייתהון, ותכתבו בספר החיים ובספר הזכרון:

כה עתרת צעיר צאן קדשים המצפה לישועת ה'

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו