הלכות ומנהגי קריאת עשרת הדיברות

מתוך שלחן ערוך המקוצר ח"ב סי' ס' סעיפים ו' ז'

[ו] עשרת הדיברות, מנהגינו לעולם לקרותם בטעם העליון {טז}, ומחולקים לעשרה פסוקים, שכל אחת מהדיברות נקראת בפני עצמה{יז}. וקוראים אותם בנועם וניגון שיר, מן אנוכי וגו' עד וכל אשר לרעך{יח}. וכן שירת הים בפרשת בשלח, מן ויושע וגו' (לפי שמשם עיקר הנס. ויש מקומות שנוהגים להתחיל הניגון רק מן אז ישיר וגו') עד הלכו ביבשה בתוך הים{יט}. וכן בפרשת וזאת הברכה, מן ויעל משה וגו' עד פנים אל פנים{כ}. וכן המתרגם מנגן בהם{כא}. וזולת אלו, אין אצלינו שינוי בנגינת שאר פסוקים{כב}:

[ז] שירת הים ועשרת הדיברות, נהגו למכור. וכל המרבה במחיר, זוכה{כג}. ויש עוד מנהגים שונים אלו מן העליות מוכרים, וכל מקום יעשו כמנהגם{כד}:

הערות עיני יצחק:

טז

ידוע. ר"ל הן ביחיד והן בציבור, הן בפרשת יתרו הן בפרשת ואתחנן והן בחג השבועות. ולמעשה בספרים שלנו דהיינו בתיגאן כת"י, וגם בפרשיות כת"י, אין טעם התחתון כלל ועיקר. ועיין שו"ת משאת בנימין סימן ו', ואור תורה ומנחת שי פרשת יתרו, ושו"ת הלק"ט סימן ע', וביאור הלכה להמשנ"ב סימן תצ"ד, וביאור הגר"י פרלא על ספר המצוות לרס"ג עשה ג' ד' דף ע"ה, ועוד. כמו־כן אין בתיגאן שני טעמים בפסוק (בראשית ל"ה, כ"ב) ויהי בשכון ישראל, ועיין מנחת שי שם, ואכמ"ל.

יז

לאפוקי מהחומשים של שאר קהילות שהרבה מהם אין עושים סוף פסוק בסוף הדיבור הראשון שהוא "מבית עבדים".

יח

ידוע.

יט

בארות יצחק הלכות ברכות השחר סק"ס. וע"ע לעיל סימן י"ב הערה י"ד.

כ

פסקי מהרי"ץ הלכות שמחת־תורה סעיף י', ובארות יצחק שם. ושם נתן שלושה טעמים נחמדים לשייכות הנגינה בפסוקים אלו שהם פטירת משה, דלכאורה אדרבה קינה מיבעי ליה יעו"ש. ובמעט מקומות נוהגין להתחיל בנגינה פסוק אחד קודם ויעל, דהיינו מן אשריך ישראל וגו', ולא נתברר טעם מנהגם.

כא

ידוע, ועיין מחזור ויטרי דף ש"ו הובא בבארות יצחק שם. ומלבד ההעמדה שעושה המתרגם בהם באותן תיבות שבפסוק יש בהן טעם מעמיד כמו בשאר פסוקים (עיין לקמן הערה מ"א), עושה גם כן הפרדה במקומות שבפסוק יש טעם מפריד, וכנהוג גם בתרגום ההפטרה, ועיין מ"ש בס"ד במאמר משנת מהרי"ץ פרק ו' הערה כ"א.

כב

ידוע. נגינות התורה וההפטריות וכו', יתבארו בס"ד להלן חלק יו"ד הלכות תלמוד תורה סימן קס"ד סעיף י"א, ובהערות נ"ה נ"ו ס"א שם.

כג

ידוע, ועיין כף החיים סימן תכ"ח ס"ק ל"ה. ולקמן סימן ס"ו סעיף ט"ו, וסימן קי"ט הערה כ"א.

כד

פשוט. ועיין עץ חיים דף קל"ח ע"א. ובמ"ש בס"ד בנפלאות מתורתך פרשת ויגש על פסוק ובני דן חושים ד"ה כעין. מי שקנה הקריאה או שאר מצוות, ולבסוף נאנס ולא יכל לקרות, עיין מה שהעליתי בס"ד בשו"ת עולת יצחק חלק א' סימן כ"ד אות ג' ד"ה והנה. וע"ע שו"ת המבי"ט חלק ג' [וי"ל דלא דאמי, דשאני התם בגמ' ערכין דף כ"ז שיכל לעלות], ובשו"ת פנים מאירות חלק ב' סימן כ"ה. ושערים מצויינים בהלכה סימן ע"ט ס"ק י"ב, ובשו"ת שערי צדק לרש"ח חלק ב' סימן ל"ה. ולהלן חלק יו"ד הלכות צדקה סימן קס"ט סעיף כ"ד.