על התרגום בזמנינו, חיובו ותועלתו

שאלה

המנהג מפורסם וידוע בכל גלילות תימן לקרוא התרגום בציבור, על קריאת ספר תורה וכן על ההפטרה, כדין המשנה והתלמוד והרמב"ם. כעת בארצינו הקדושה חשים אנו בדרישה לבטל מורשת אבותינו בטענות ומענות שונות, כגון: א. שהילדים אינם מתרגמים בבירור. ב. וכן שאחינו האשכנזים והספרדים אינם מתרגמים כלל. ג. ועוד שזה גורם לצאת באיחור מבית הכנסת. כמו כן צריך לדעת אם אפשר לבטל רק את תרגום ההפטריות בלבד:

תשובה

חלילה לבטל קריאת התרגום, והטענות הללו אין בהן ממש. התרגום אינו דבר של מה בכך, שהרי אמרו חז"ל כי הוא ניתן מסיני, והלכות ופירושים רבים נלמדים ממנו. ורב שר שלום גאון כתב כי חכמים קדמונים אמרו שעניין גדול עשה הקב"ה באונקלוס הגר על שנעשה התרגום על ידו, וגם רבותינו חכמי תימן ידעו מספרי הפוסקים שבארצות אחרות ביטלו את התרגום. אבל הם דבקו במסורת הגאונים, שכך כתב בפירוש רב נטרונאי גאון שהמקומות שאינם מתרגמים אינם יוצאים ידי חובתם וכו' הלכך חייבים לתרגם וכו' ואם מפני שאינם יודעים לתרגם, ילמדו ויתרגמו, וכ"כ רב האיי גאון, אחרון הגאונים בזמן וראשונם במעלה, שהתרגום הוא תקנת נביאים, ומצוה לתרגם. וכבר הבאנו וביארנו דבריהם באריכות בספר בארות יצחק על פסקי מהרי"ץ הלכות קריאת ס"ת מדף תפ"ט ואילך, ובתשובותי עולת יצחק ח"ב סימן רי"ג אות ג' מדובר על חשיבות התרגום בפרט לעניין פסק הלכה. 

נמצא שיש לנו תשובה לשתי הטענות הראשונות, כי אם הילדים אצלכם אינם בקיאים לתרגם במבטא ברור, "ילמדו ויתרגמו" כלשון הגאון. אעפ"י שלמעשה יכולים גם אנשים גדולים לתרגם, כי מה ששנינו במגילה דף כד. קטן קורא בתורה ומתרגם, ברור שפירושו רק שזה מותר לכתחילה, אלא שקדמונינו  הנהיגו על יסוד זה שהקטנים הם יהיו המתרגמים בקביעות, כדי לחנכם ולהרגילם, מפני שזה דבר קל יותר הואיל והספר מנוקד. מכל מקום טוב להשתדל שדוקא ילדים יתרגמו, והיום ברוך ה' שיש אפשרויות רבות לכך. כי מלבד טעם חינוך הנז"ל, עוד מרויחים הם בזה תועלת גדולה להבין היטב סגנון לשון הגמרא ושאר ספרי חז"ל והמפרשים והפוסקים, שחלק ניכר מהם כתוב בארמית. וכאשר אנחנו רואים בחוש שבני הנעורים התימנים מבינים זאת לנכון ובנקל יותר משאר הקהילות, וזאת מפני שיש להם בזה "גירסא דינקותא" וכידוע בישיבות כשמגיעים למלים קשות בגמרא שאינם יודעים פירושם, שואלים את חבריהם התימנים (גם מתוך שאין בני שאר קהילות בקיאים בלשון ארמי ודקדוקו, רבים מהם אפילו שהם חכמים גדולים באים לידי טעות בהבנה, ואכמ"ל) ומנהג האשכנזים והספרדים שאינם מתרגמים, מפני שאינם מדברים בלשון ארמי, הולך כפי הוראת רבותיהם, ואנן בדידן אזלינן בשיטת הגאונים הנז"ל, כי נהרא נהרא ופשטיה, ולא זו אף זו, שהשורש שהביאו הם לדעתם, מהגמרא במגילה דף כג: ששם נזכר "מקום שאין תורגמן", אינו ברור. כי אפשר לומר דהיינו שנזדמן שלא היה שם התורגמן, מפני שבזמנם היו מתרגמים על פה (כדאיתא בירושלמי פ"ד דמגילה הל"א, וכ"כ הרי"ף והרמב"ם, וכן רש"י במגילה דף כג: וע"ע טורי אבן במגילה דף קכ"ח ע"ג, מלבד עוד פקפוקים רבים שנתבארו בבארות יצחק שם. 

לטענה השלישית שזה גורם לצאת באיחור, די להביא לשון ספר האשכול (ח"ב דף ס"א) ה"ה לנו לצאת ידי חובת תרגום שהוא הלכה למשה מסיני, אלא מנהג מקולקל שנתעצלו בתרגום וכו' ע"ש. וכ"ה בארחות חיים הלכות קס"ת סעיף מ', ובספר העתים להר"י ברצלוני דף רס"ח, האידנא ברוב מקומות שהם פושעים לגמרי ואין מתרגמים בציבור וכו' מצוה להוכיחם על כך וכו' ע"ש. 

ולעניין השאלה אם אפשר לבטל את תרגום ההפטרה בלבד, גם זאת אין לעשות, וכמו שהשיב כבר רב האיי גאון לשואלים אותו על פתגמא דנא, שאין חילוק בדבר, ואינו נאה לעשות כן, יעויין בבארות יצחק שם דף תצ"ג ד"ה ולקושטא. וע"ע תשב"ץ ח"ג סימן קכ"א, ושו"ת זרע אמת ח"א סימן כ"ב, וצפונות גליון ט' דף י"א. ויש להוסיף כי בתרגום ההפטריות שייסד התנא יונתן בן עוזיאל, ניכר ונרגש התועלת יותר להבנת הפסוקים, כי אם אונקלוס מתרגם התורה אינו מוסיף אלא מעט אחת הנה ואחת הנה, הרי יונתן מרחיב הביאור במקומות רבים. 

מסקנא 

צריכים להחזיק מנהג אבותינו בידינו, ללמדו ולהנחילו לבנינו אחרינו, שיתרגמו הן קריאת ספר תורה, הן ההפטרה. וחלילה לבטלו, כי רבה תועלתו, ובהררי קודש יסודתו. 

הצב"י יצחק רצאבי ס"ט