[א] האבל אינו אוכל בסעודת ברית מילה או פדיון הבן או חנוכת הבית או בר־מצוה או שידוכין או סיום מסכת וכיו"ב, וכל שכן בסעודת נישואין כל שלושים על שאר קרוביו, וכל שנים עשר חודש (מיום הקבורה) על אביו ואמו. ואפילו בשנה מעוברת, מותר לאחר שנים עשר חודש. וכשאינו אוכל בסעודה, כגון להיות שם בשעת הברכות של־מילה ופדיון הבן וכיו"ב, מותר. ובתוך ביתו אם יש סעודת מצוה, מותר לו לאכול, אך בסעודת נשואין יש להחמיר אפילו בתוך ביתו{א}. כמו כן לא ינגן בכלי־שיר אא"כ לצורך פרנסתו, גם לא יקשיב לקול נוגנים, אפילו מוקלט ב"טייפ" וכיוצא בו{ב}. וגם בשירה בפה בלבד, נוהגים להחמיר. ואפילו בשבתות וי"ט, נוהגים שלא לשיר כל י"ב חודש{ג}:
[ב] אינו רשאי להזמין אחרים, או לְהִזָּמֵן עם אחרים{ד}. ולא ישלח מנות או דורונות לאחרים, ואחרים לא ישלחו לו, כל שלושים. והוא הדין כל שנים עשר חודש על אביו ואמו{ה}. (ובשבת, תלוי במנהג דלעיל סימן קפ"ט סעיף י"ד):
[ג] אבל שהוא סנדק או מוהל, לאחר שלושים אפילו על אביו ועל אמו, ילבש בגדי שבת עד לאחר המילה, ויכול לאכול גם בסעודה{ו}. ואבי הנימול מותר לסעוד בסעודת המילה אפילו תוך שבעה, אם היא בביתו, אלא שלא ישב אצל השולחן{ז}:
[ד] לא יכנס לבית־הנישואין כל שלושים על שאר קרובים, ושנים עשר חודש על אביו ואמו, אפילו רק לשמוע את הברכות שמברכין שם{ח}. ובמקום צער ועגמת־נפש, כגון בחתונת בניו ובנותיו, נכדיו ונכדותיו, יש מתירין להיות שם בשעת הברכות אפילו בתוך שבעת ימי האבל (גם בשלושת הימים הראשונים{ח*}). ובלבד שלא יאכל שם. ולאחר שבעה, יכול גם לאכול שם. ושאר קרובי החתן והכלה, יכולים לאכול שם אחרי השבעה לשאר קרוביהם ואחרי השלושים לאביהם ואמם, בתנאי שישרתו בסעודה את האורחים ויאכלו בשולחן נפרד, ויקצרו שהייתם שם בפרט בזמן שמנגנים בכלי־שיר{ט}:
[ה] בשבתות שבתוך השלושים על שאר קרוביו, וי"ב חודש על אביו ואמו, יש מתירין להשתתף בסעודה או מסיבה של־ברית מילה וכיו"ב, אבל לא של־נישואין. אבל אם חסרונו ניכר, כגון אחים או בני אחים של־חתן והכלה, יש מקילין אפילו לשמחת נישואין מטעם שאם לא יילכו הוי כאבילות בפרהסיא{י}:
[ו] מנהגינו שהאבל כל י"ב חודש יכול לעבור לפני התיבה בשבתות וימים טובים ואפילו בימים נוראים וכן לתקוע כדרכו תמיד, וכדלעיל בחלק אורח־חיים הלכות ראש השנה סימן ק"ט סעיף י'. וכן יכול להדליק ולברך על נר של־חנוכה בבית הכנסת, עיין לעיל שם סימן ק"כ סעיף ט"ז{יא}, וכן לברך ולקרוא המגילה בפורים בסימן קכ"ב סעיף י"ד: