סימן קפ"ח - הִלְכּוֹת איסור מלאכה לאבל

[א] אלו דברים שהאבל אסור בהם כל שבעת ימי האֵבֶל. במלאכה (ויתבארו פרטי הדינים בסימן זה שלפנינו), ברחיצה, בסיכה, בנעילת הסנדל, בתלמוד תורה, בשאלת שלום ובתשמיש המטה (ויתבארו בסימן קפ"ט). וכן בכיבוס ובתַספורת ובכל מיני שמחה, וביום הראשון אסור בהנחת תפילין{א} (ויתבארו בסימנים ק"צ קצ"א): 

[ב] במלאכה, כיצד. כל שלושה ימים הראשונים אסור במלאכה, אפילו הוא עני המתפרנס מן הצדקה. מיום הרביעי ואילך, אם הוא עני ואין לו מה יאכל, עושה בצִנעא בתוך ביתו. וכן האשה עושה מלאכתה בתוך ביתה בצִנעא כדי פרנסתה. אבל אמרו חכמים, תבוא מְאֵרָה לשכניו שהצריכוהו לכך, כי עליהם מוטל להשגיח על העני, וכל שכן בימי אבלו{ב}: 

[ג] אפילו לעשות מלאכתו על־ידי אחרים, ואפילו על־ידי גויים, אסור. ואם המלאכה דבר נחוץ מאוד ויכול לבא לידי הפסד, מותר לעשותה ע"י אחרים, ואעפ"י שיש באותה מלאכה טִרחא וגם אם היא מעשה אומן{ג}: 

[ד] כשם שאסור במלאכה, כך אסור לישא וליתן בסחורה. ואם יש לו סחורה שאם לא ימכרנה עכשיו, יהיה לו הפסד מן הקרן, מותר למכרה ע"י אחרים. וכן אם יש הזדמנות שאינה מצויה שמוכרים עתה בזול, יכול למכור ולקנות על ידי אחרים. וכן מותר להלוות ברבית על ידי אחרים לגוי שרגיל ללוות ממנו, והוא הדין למכור סחורה לרגילים אצלו, כדי שלא ירגילו את עצמם אצל אחרים. וכן מותר לו לשלוח לגבות חובות שיש בהם חשש שמא לא ימצאם או יתקלקלו{ד}: 

[ה] מה שמותר לכתוב בחול המועד משום שהוא דבר האבד (עיין לעיל חלק אורח־חיים סימן צ"ט סעיף י"ז), מותר גם לאבל לכתוב אם אי אפשר לו על־ידי אחר{ה}: 

[ו] בהמה או מכונית וכיו"ב של־אבל המושכרים לאחר, מותר השוכר לעשות בהם מלאכה, שכיון ששכרם קודם שנעשה אבל, השכירות קונה, ונחשבים של־שוכר. אך לאחר כלות ימי השכירות, אסור{ו}. ואפילו עבר והשכירם בימי אבילותו, מה שעשה עשוי{ז}: 

[ז[ מותר לאבל לקבל מלאכה לעשותה אחרי ימי אבלו, ובלבד שלא ישקול ולא ימדוד כדרך שהוא עושה בשאר פעמים{ח}:

[ח] היתה לאבל איזו מלאכה ביד אחר בקבלנות, וקיבל את המלאכה קודם שנעשה אבל, וגם היא בביתו שלְּ־בעל המלאכה, מותר לו (לבעל המלאכה) לעשותה{ט}: 

[ט] מלאכת בניין שֶׁלָּ־אָבֵל, אפילו על ידי גוי ובקבלנות ובמקום רחוק שאין ישראלים דרים שם, אסור. ובמלאכת שדהו ביד אחרים בקבלנות, דהיינו שהוא נותן לפועל שכר קצוב בעד כל עבודת השדה, חרישה, זריעה, קצירה וכדומה, יש מתירין ויש אוסרין{י}: 

[י] עבודות הבית, אין בהן משום מלאכה לאבל. ולכן מותר לאשה בימי אבלה לאפות ולבשל ולעשות כל צרכי הבית (כגון שטיפת כלים והצעת מטות) לעצמה ולבני ביתה, אבל לצורך אחרים אסור. וכן משרתת שאירע לה אבל אף על פי שהיא משרתת בשכר, מותר לה לעשות כל צרכי הבית. אך לא תעשה מה שאינו צרכי הבית אלא להרויח. וכל שכן שלא תצא מן הבית, כמו שאר אבל (כדלקמן סימן קצ"ג){יא}: 

[יא] שני שותפים בחָנוּת אחת, וכן בעסק או בבית־חרושת, שאירע אבל לאחד מהם, נועלים חנותם בשבעת הימים שלא יעשה השותף בפרהסיא, אפילו לא יקבל האבל ריוח מאותם הימים. אך יכול השותף לעשות אז בצינעא בתוך ביתו אפילו בעסק השותפות. ואם האבל הוא אדם חשוב והשותפות נקראת על שמו, שיש לאבל חלק בו, אסור לשני לעשות אפילו בתוך ביתו{יב}. ובמקום שיש הפסד גדול אם גם השותף שֶׁלָּ־אָבֵל לא יפתח החנות, יש מקום להתיר מיום רביעי ואילך{יג}. ואם מכר חלקו לשותפו (או לאדם אחֵר) קודם שמת קרובו, מותר{יד}, וכן מותר למכור בשעת אֲנִינוּת קודם הקבורה{טו}. ויש בזה עוד פרטים, וצריך לשאול מורה־הוראה: