סימן קפ"ה - הִלְכּוֹת הסעוֹדה הראשונה אחרי הקבורה

[א] האבל, ביום הראשון, אסור לו לאכול סעודה הראשונה משלו. ומצוה על שכניו שישלחו לו סעודה הראשונה, והיא נקראת בלשון הפוסקים סעוֹדת הַבְרָאָה{א}. ותחילת הסעודה תהא בביצים או עדשים, שהם עגולים ואין להם פה, כמו האבל שאין לו פה, לרמוז לו שאסור לו להרבות בדברים. ועוד, כדי לנחמו, שהעדשים דומים לגלגל, שהאבילות גלגל החוזר בעולם. ואחר זה, מותר לאכול כל מאכל ואפילו בשר. ומותר לשתות קצת יין בתוך הסעודה כדי לשרות המאכל במעיו, אבל לא לרוות{ב}. והמנהג שהמנחמים אוכלים עמו{ג}. והאבל מצטרף לזימון בין לשלושה בין לעשרה{ד}. ומזמנים בנוסח נברך מנחם אבלים וכו' בלא כוס ומוסיפים ברכת אבלים, כמו שיתבאר לקמן סימן קפ"ז סעיף י"ב. ולשתות משלו, כגון תה וקפה, קודם שהביאו לו הסעודה, יש אומרים שמותר{ה}: 

[ב] אם אינוּ רוצה לאכול ביום עד הלילה, כיון שעבר היום הותר לו לאכול משלו. ולכן מי שהוא דר יחידי בכפר, ואין מי שישלח לו סעודת הבראה, טוב שיתענה עד הלילה. ומכל מקום אם אינו יכול להתענות, אינו מחויב לצער את עצמו, ומותר לו לאכול משלו{ו}: 

[ג] אשה נשואה שאירעהּ אבל, אסור לה לאכול סעודה הראשונה משל־בעלה, דכיון שהוא מחוייב במזונותיה, שלה הוא. וכן מי שיש לו שכיר שאוכל בשכרו, ואירעו אבל, לא יאכל סעודה הראשונה משל־בעל הבית שלו. אבל מי שזן יתום או בנו ובתו בלא תנאי, ואירעם אבל, יכולים לאכול משלו, שאין זה משלהם{ז}: 

[ד [אשה, אין לאנשים לְהַבְרוֹת אותה, אלא נשים מברות אותה{ח}. וכן איש, מַבְרִין אותו אנשים ולא נשים{ט}: 

[ה] אם נקבר המת בלילה, ורוצה לאכול בלילה, אסור לו לאכול משלו, אלא מברין אותו. ואם אינו רוצה לאכול בלילה, אסור לאכול ביום סעודה הראשונה משלו, שהיום הולך אחר הלילה והוה ליה יום ראשון{י}: 

[ו] אם נקבר המת בערב שבת מתשע שעות ולמעלה, שאז אסור לקבוע סעודה, טוב שלא להברותו, מפני כבוד שבת, ולא יאכל כלום עד הלילה{יא}: 

[ז [מברין על שמועה קרובה, ואין מברין על שמועה רחוקה (עיין לקמן סימן קפ"ו){יב}. שמע שמועה קרובה בשבת, מברין אותו בשבת{יג}: 

[ח] אם נקבר בחול־המועד, מברין את האבל, אלא שאוכל בישיבה על הכסא אצל השלחן כדרכו, כי אין אבִילות בחול המועד{יד}: