|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
מהלכות יום הכפורים שחל בשבת |
||||||||
מספר צפיות: 5593 | ||||||||
עפ"י ספר שלחן ערוך המקוצר - אורח חיים חלק ג' בעריכת הצב"י מאיר ליאור לוי יצ"ו | ||||||||
אבינו מלכינו בערב כפור אומרים אבינו מלכנו לאחר תפילת מנחה אם יש פנאי, בין כשחל יום כפור בחול בין כשחל בשבת, דלא כהרמ"א בסימן תר"ז ס"ה: (סימן קי"ב סעיף ט' - הלכות ערב יום הכפורים) נוסח ברכת הנרות אם חל יוהכ"פ בשבת חייבים הכל להדליק, ומברכין "להדליק נר שלַּ־שבת" ואין מוסיפין "ושלְּ־יום הכפורים" [והנוהגים לברך כשיום כפור חל ביום חול, מוסיפים זאת]: (סימן קי"ב סעיף ט"ו - הלכות ערב יום הכפורים) הזכרת שבת בברכת המזון אדם שמאכילין אותו משום סכנה, אם דעתו מיושבת, מברך לפניהם ולאחריהם, אבל קידוש לא יעשה, וכן לא יברך על לחם משנה. ובברכת־המזון יאמר יעלה ויבוא, ואם חל בשבת יאמר גם רצה והחליצנו. אך אם שכח לאמרם, אינו צריך לחזור ולברך, לפי שאין חיוב היום לאכול פת: (סימן קי"ג סעיף י"ח - הלכות יום הכפורים) אמירת סדר הקבלת שבת כשחל יום הכפורים בשבת, מנהג השאמי שלא לומר סדר הַקְבָּלַת שבת ולכה דודי ובמה מדליקין, אבל מזמור שיר ליום השבת אומרים. ובבלדי מקדימים לפני פיוט לך אלי תשוקתי, כל סדר הקבלת שבת, דהיינו שיר השירים, לכו נרננה וכו' לכה דודי, בר־יוחאי, ובמה מדליקין. אמנם מזמור שיר ליום השבת אומרים [אחרי כל נדרי] בבלדי אפילו כשחל יוהכ"פ בחול, והטעם, מפני שיום הכפורים נקרא שבת שבתון: (סימן קי"ד סעיף א' - הלכות תפילות יום הכפורים) נר בהבדלה וברכת בשמים בהבדלה של מוצאי יום הכפורים גם כשחל בשבת, צריכין לברך דוקא על נר ששָבַת, ולא על נר שהוציאו עתה מן האבנים, או "גפרור" וכדומה, ולא במה שהודלק מהם. והמובחר הוא להדליק נר אחד מן הנר שהדליק אתמול בביתו, ולברך על שניהם, לצאת ידי דעת הסוברים שאין לברך על נר שלא נעשה להאיר אלא רק לכבוד היום. ואם אין לו נר בביתו, יביא את הנר הדולק מבית־הכנסת וידליק עוד אחד מזה הנר ויברך עליהם. ויש אומרים שבשעת הדוחק מברכין על הנר שהודלק מנר של גוי, או מאור שהודלק משלהבת שהוציאו מאבנים, או מאור שהודלק משלהבת של "גפרור" וכדומה. אין מברכין על הבשמים, ואפילו כשחל יוהכ"פ בשבת: (סימן קי"ד סעיף י"ז - הלכות תפילות יום הכפורים) |
||||||||
|
||||||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|